אור החמה על ספר הזהר ב:שנ

והבריח וגומר יעקב ת"ת קדישא שעולה ונקשר בקדש העליון. שלימא שכולל חסד דין רחמים והיינו איש תם יושב אהלים ויעקב איש היינו מדתו תם היינו שעולה ומשלים למעלה קדישא כנזכר ומשלים למטה יושב אהלים והיינו והבריח התיכון ת"ת בתוך הקרשים היינו שהוא באמצע אוחז לזה ולזה. ואח"כ מבריח מן הקצה אל הקצה להראות שהוא עולה למעלה כמו שהוא למטה ולז"א דתנינן כדי לתקן אומרו תיכון בתוך מבריח תנינן וגומר. מהרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו נר"ו כתב. מאלין שבילין נפקי עשרה כתרין וגו'. מכאן תבין כל מקום שנזכר עשר אמירן דנפקו מחכמ' הם סוד גופא דת"ת ומ' אשר הם כלל כל הי"ס והג' ספירו' עילאין גנוזות בהם ברישייהו דת"ת ומ':

מאן מים דא הוא בינה וגו' פי' הפסוק הוא מי הוא אשר מדד בשעלו ובמדתו ותירץ הפסוק ואמר מים ר"ל הבינה הוא אשר מדד הכל:

ר"א אמר דא חסד ופי' הפסוק יהיה מי שהיא הבינה מדד בשעלו החסד וגומר:

טורי אפרסמונא דכיא וגומר מכאן תבין כי נהרי אפרסמון הם נה"י שהם ג' ווין ג' קני מנורה כנזכר דף קנ"ח ע"א כי כל ספי' יש בה סוד ו' כנודע בכל ו' קצוות והנה הם י"ח נהרות כי ג"פ ו' הם י"ח ולפעמים נמנה היסוד בחד נהרא וי"ב הנצח והוד הם י"ג ולפעמים נצח הוד לבד והם י"ב:

מאן שליש רחמי דשלימותא דכלא הוא סוד הת"ת כי הוא ג' לאבות כי הם חסד דין ורחמים והנה הרחמים הוא שלימותא דכלא כי הוא המכריע. עכ"ל. ועי' בס' אור הגנוז בס"ד: