אור החמה על ספר הזהר ב:שכ

רמז קא רמיז וגומר. הענין שבהיות ע' מאותיות גדולות הורה עניינים רבים א' הורה ש"מ לעצמם וע' לעצמה לדרוש ש"ם ע' שתי תיבות עוד הורה ממה שלא היה ש"מ גדולות וע' קטנה הור' כי אות ע' במעלה יותר מאותיות ש"ם ולזה פי' כי ע' הם שבעים שמות עילאין במעל' גבוהה וש"ם למטה שהיא המ' אתברכא מנייהו ובהכרח יש בה בחינה כנגד כולם וז"ש לאכללא עילאה היינו ע' רבתי ותתאה היינו ש"ם שאינם גדולות. כחדא בייחודא חדא ממה שבאו שני מדרגות אלו במלה אחת שמ"ע ועו' באו' אחד: ולשואה רעותיה בהו אינו בפירוש המלות אלא התעוררות אל הכוונה שכיוון בהם בלבד והטעם שאלו מעצמם הם דהא ודאי ע' שמהן אינון רזא דרתיכא עילא' וגומר היינו למעלה ומהאי רתיכא עילאה שהם בזכר אתברכא האי שם שהיא המ' ואתכליל בגוייהו למעלה ויש לה כנגדם והיא כלולה ביניהם ואפשר דהיינו ש"ם גובר ואח"כ ע': אבל הא תנינן והוא מתיישב יותר דא ישראל סבא והיינו למעלה מהשבעים.

שמע ישראל דכלהו שאר פסוקים אינם בדרך זה אלא למט' ביש' ממש וכולא בדרגא תתאה שמ"ע מדת המ' למטה בסוד מרכבת' על ישראל ממש שם ע' שהם התחתונים כנזכר ולזה אינה עי"ן רבתי והיינו בדרגא תתאה אתדבקו והטעם שאמר שמע ישראל ירמוז להם מרכבתם הוא בכל א' וא' כפי טעמו היום הזה נהיית כדמסיק תברת לבך וגומר ולזה שמ"ע דהיינו שכינה ומרכבת' ע' סנהדרין אשר לה בהיכלות הם על ישראל וכן אתה עובר היום ושכינה עמהם ולזה אמר שמ"ע שכינה וחייליה על ישראל: כולא בדרגא תתאה במ' לא למעלה ע' שמהן עילאין והיינו דמסיק מה בין האי להאי שבאלו השנים ירמוז מרכבת השכינ' ובזה ירמוז למעלה:

ובכל אתר בין באלו בין באלו רזא לקבלא עול מלכות שמים שגם בשאר אמ' שמע שהיא השכינה עליך ישראל כנזכר. אמנם בשמע ישראל דק"ש יש בה כפלים הא' עול מלכות שמים שהוא שמע בכל אותם הב' ועוד נוסף בגין דאצטריך ליה לבר נש למהוי זמין בההוא שעתא לייחדא שמא דקב"ה דהיינו למעלה ועוד נוסף ולקבלא וגומר והם ב' עניינים שכינה אתייא היינו שם וקאים עליה בסהיד היינו ע"ד לסהדא קמי מלכא קדישא היינו שעולה ד' למעלה אל בין אותיות גדולות ע' שמהן עילאין והיינו ע' והיא מעידה על הייחוד. מהרמ"ק זלה"ה ועיין בס' אור הגנוז בס"ד: