אור החמה על ספר הזהר ב:רצז

ואזדרע כהאי זרעא דעביד תולדין וגומר הענין שהזריעה והשפע העליון האמיתי העושה פרי והעשב והוא שפע הנאצל אל הקדושים צבאות מעל' ונק' קדשים ואיבין היינו תרומת הקדשים המובחר מזון הנשמות ועביד תולדין דהיינו נשמות וכל בריאת העולם וסוד הזרע והשפע הזה אינו אור הגנוז אלא אגב השפע היחוד יוצא קצת מאור הגנוז וז"ש כהאי זרעא וגומר ומיניה כך האור הזה הוא זרוע באותו הזרע וא"א בלתו דלא כר' יוסי וז"ש ולית לך יומא דלא נפיק מיניה בעלמא אפי' למטה ומקיים כולא ועל קיום זה נוטלין המזון והשפע והיינו או' ועליה זן והנה האור הזה יאיר פני ההויות והבריות דרך העברה כמי שמלהט והולך. אמנם בכל אתר דלעאן וגו' חד חוטא נפיק מההוא אור וזה יותר מענין קיום העולם שהוא חוט משוך עליהם והם מתנאין באותו חוט כל היום.

אבל שמושא קא משמש דאגב אורחיה דשמושא עלאה יצא דבר מההוא אור מה לחדש ולקיים ההויות או לעוסקי תורה בלילה כנזכר שהם נחלשים בלילה מכח שליטת החצונים שהם השינה ס' במיתה וצריכים חיזוק גדול ולזה אור זה מחדשם ומחזיקם בראשית הויתם בסוד חוט שלחסד. עובדא דמשכנא כעובדא דשמים וארץ היריעות דומות לרקיעי' והקרסים דומים לככביא ונעשה בחכמה בתבונה ובדעת כאו' בעולם ה' בחכמ' יסד ארץ וגו' וכיוצא.

כמה דאתקין לון עתיקא קדישא וגומר הענין שסודות התור' הם מתלבשים במשלים וחידות בתור' מטעם התפשטות התור' וירידתה מרום המעלות עד העולם הגשמי הזה והנה סוד התור' המתגל' הוא שהשכל דולה מים עמוקים מלמעל' למעל' ופעמים יאמר המשכיל סוד ויש לסודו נסתר וזה מפני שהוא מפרש התור' בבחינת ז"א ויש לו סתר באריך אנפין ור"ש הי' דולה מעמקי המחשב' העליונ' בכל סודו בשלימות וז"ש דלית בהו אתר למיתי וגומר. ותו דיכיל וגומר שהיה דולה ומשקה יותר ממה שהיו שואלים אותו:

אסכמותא בענין שכל איזה סוד שהיה נמסר תחת איזה שר מב"ד עליון הי' מוסרו לו מפני שכולם הסכימו לגלות לו סתרי החכמ' וגם כל הספי' הסכימו לגלות לו רזי חכמ' והסודות נחלקים בספי' ובמלאכים והמגלה אותם שואב אותם משם:

נתן כמאן דיהיב שמקבל על המתנה יחד כך קבל החכמה כולה יחד פתאום ושאר החכמים המתחכמין מעט מעט הן כנוטלי פרס לא כמקבלי מתנה. ואפשר הי' לפרש ענין זה במלת כאשר דבר לו מיד כשדבר לו בבת אחת באה לו חכמתו אלא שהוא פי' במלת נתן כנזכר לכך הוצרך לפרש כאשר דבר לו על ענין מה שדבר לו יען אשר לא שאלת וגומר. דהוו ידעי וגו' על דרך רבי ואנטונינוס כוסברתא חסא וכיוצא כנז' בגמ': ופתח לה פתחון גילוי הסודות שנתגלו בשיר השירים וטעמי המצות במשלי וענייני יצה"ר וידיעת השתלשלות החצונים וכיוצא בקהלת וכל אלו פתחים ושערים והקדמות להשכיל סתרי התורה: ואע"ג דפתח הם ג' בחינות יש מי שאינו מבין דבר בו כלל וסתימין אינון. ויש חכמים מגמגמין וגומר ויש ר"ש שהוא פותח בזכותו לבני דורו ומה גם בהקדמותיו. היך שבקין שמעיינות החנמה פתוחים וישכילו בעודו בחיים מה שלא ישכילו אחרי מותו: כד אסתלק ויסלק עמו כל מעיינות חכמה כמו שהי' שאפי' החברים בעצמם סתמו דבריהם והעלימום. ואפי' אותו מעט הנשאר חכימין יתמעטו שאין מורה וחכמתא יתנשי אפי' מציאותה כמו שנסגרו שערי החכמה הזו זה כמה שנים: יאות הוא למשה היה שם הכנה מצדו שהי' נביא ומצד ישראל דרא הוא דקבילו אורייתא זכו כולם לנבואה וראוים לראות עמוד ענן ועוד מלומדים בנסים דחמו וגומר. אמנם דרא דא אין שום מאלו הטענות אלא זכותא וגו'. מהרמ"ק זלה"ה: