עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryאור החמה על ספר הזהר

אור החמה על ספר הזהר א:נח

Ohr HaChammah on Zohar 1:58 · אור החמה על ספר הזהר · free full Hebrew text

Open in the reader →

כדין כניש כולא לגויה פי' כל הנחלים הנמשכים מהבינה אל המ' ואתעביד ימא רבא שממש היא נותנת בה כח לקבל הנחלים וכל מציאיות הנמצאות וז"ש ימא רבא כלי גדול מחזיק מרובה והיינו לשאבא כולא:

ימא דקפו וגו' תימה או' שהצפון יקרר המים ויגלידם ובדרום יחם החמימות להתיר הקרח ובמקום אחר מצינו להרשב"י ע"ה יחס ענין זה להפך כי הצפון בו האש החזק החם הגדול המנגב המים ומייבשם ואין מים כלל ומצד דרום החסד מים נמשכים למטה וכן האמת כי מצד הגבורה האש ומצד החסד המים: אמנם הנ"ל בזה כי שתי פעולות לעכוב השפע בגבורה הא' הוא בהיות הדין גובר ומצד תוקפו ימנע השפע אל העליונים ואל התחתונים והספי' מתלבשות בגבור' לפעול וענין זה יתייחס בשם תוקף האש החזק השורף שמונע השפע במ' ואין לחות מים כלל כי אם יובש גדול: וכאשר צד החסד יגבר על הגבורה וישפיע השפע אז יאמר כי המים באו ולחלחו כל מקום היבש ואין זה הכוונ' הנה ח"ו מפני שעתה אנו בענין המ' שעלתה אל הבינה בסוד החבוק והייחוד ושם קבלה החיים והשמחה כנז' אמנם הכונה הוא כי בבואה מלאה שפע ומים. ומפני היות בה צד הגבורה גובר שעלתה בגבורה כאו' והמלך ישמח באלי"ם וגם ירדה דרך בה הנה בלי ספק יגרום שלמיעוט זכות התחתונים אותו השפע אשר בה יתעכב בה ולא ירד וכל מה שקבלה מצד הגבורה היא שואבת אותו וכנוס עמה ואינה נשפע לתחתונים כלל אמנם בה יושפע ודאי ובערך התחתונים יחסר מלמעלה חום תאות ההשפעה והמים והשפע הנשפע אליה יתעכב בה וז"ש ימא דקפו מימוי שאיב כל מימין דעלמא וכניס לון לגוויה שאינו משפיעם לחוץ כלל ובערך עצמה אזלין ושאטן בעצם המ' בבחינותי' ואשתאבן ביה שאינו משפיעם לתחתונים כלל מצד הגבורה המקרר חום תאות ההשפעה אל התחתונים ודא נפיק מגו עילאה פי' בחינת ימא רבא דקפו מימוי היא בחינתה היוצאת מהבינה מבחינת ב' של בראשי"ת שהיא מורה תרין כדאמרן לעיל:

מבטן מ"י דהיינו מתוכיות הבינ' יצא הקרח שהיא מ' בבחינת קרירות המים וגלידתן:

האי קרח ימא דקפא לא נגדין מימוי אף כל מימי החסד החמים לעורר תאות חום ההשפע' לתחתונים ולא יבטלו כח הקרירות אם לא ע"י דמטי לגבי' דהיינו שפע המים החמים ומקריב לי' בהדי' כי ע"י שפע החסד היא מתתקנת ומתייחדת בימין בעצם ואז היא משפעת לתחתונים והדרום גובר:

דהא סטרא דצפון וגו' פי' תדע טעם שצריך שתתייחד בימין כנז' דהא סטרא דצפון וגו' א"כ כל מימי השפע שיושפע לא יספיק כי טבעם ממש להפך צד הדרום לדין וליבש וכאשר תבא אל הדרום מסטר' דדרום משתראן א"כ צריך שממש היא תצא מצד הצפון ותתייחד אל צד הדרום:

כל חיות ברא הם חיות הקדש ממש שהם חוץ לאצילות והם חיות שדה שהיא מ' עליהם.

ואלין איקרון הרי בתר טורי פרודא והיינו טעם למה נק' חיות ברא טורי פרודא הרי בתר שאין להם הקשר וייחוד שיש לסבתם למעלה שמכסא ולמטה יש גשם מושג לעיני בשר כעין המלאכים ולאברהם וכיוצא ואלו יונקים מצד החסד כנז' בזוהר פ' וירא אליו ואמ' שארי לקרבא וגו' ובחיל' דא עילאה ר"ל כח החסד נגיד אפי' בחינת הקרח שהוא שפע הגבור' והבינה ועם שהחסד גוב' עכ"ז אינו מבטל השמחה המתעוררת מצד הגבור' וז"ש כולא הוא בחידו מצד הבינה שעל החסד ואין החסד מבטלם:

כד מחשבה סלקא וגו' הכונ' על ייחוד החכמה עם הבינ' להאציל הספי' וגו'. מהרמ"ק זלה"ה: