אור החמה על ספר הזהר א:מג

ובההוא דיוקנא אזלת במדברא פי' כאשר השכינה הלכה עם ישר' במדבר היתה הולכת בבחינת הבינ' שהכל הי' תגבורת הבינ' בה כנז' לעיל:

וחד מנהון לא עאל בארעא מפני שאם היו נכנסים בארץ או גופם או עצמותם היו יורדים ממעלתם כדמסיק ואו' חד מנהון לא עאל בארעא הכונה במיתתם שאם בחייהם הרי נכנסו יהושע וכלב: ולא נכנסו אלא בניהם אשר קמו תחתם ולא היו ממש בבחינה זו אלא למט' בבחינת תולדין לענפים עליונים וז"ש בניהון תולדין דילהון כדקא חזי כי מלכות היא למטה מבינה ובבינה ס' רבוא עליונים ומסתעפים מאלו ס' רבוא אחרים במ' והם למ' וכדמסיק דאינון תיקונא דסיהרא:

משה שמש וגו'. יר' משה עם היות נשמתו במקום גבוה בסו' הדעת עכ"ז שמש בסיהרא והיה גורם בנשמתו השפעת הת"ת במל' בעוד דאיהו בגופא והי' הענין נמשך דרך בה כי א"א שיהיה מרע"ה פועל למעלה ומושך למטה אם לא על ידי ת"ת ומלכות ומפני היותו בסוד הדעת הי' גורם לבא השפע לה בענין שהי' מגביר בה הרחמים כפי הצורך וז"ש ומני לה כרעותי' כנזכר לעיל: אמנם כד אתפטר מהאי עלמא סליק בסליקו עילאה ואפי' הגוף נסתלק במקום גבוה כדפי' בתיקונים והנה להיות בחינת תגבורת נשמתו במקום שאין הייחוד אל הת"ת ומ' ואז א"א שישפיע בה שהרי היא מסולקת במקום גבוה עד שכאשר ימשוך מרע"ה שפע בנשמתו לא ישיג הענין למ' והענין כי הרוח אתהדר ברוחא ליובלא עילאה בסוד מצח הרצון ששם נתדבק מרע"ה כנז' באדרא. וכן קרה ענין זה לדור המדבר כולו וז"ש ותמן אתדבק באלין שתין רבוא דיליה בענין שהוא ראש להם שם והם דבקים עמו וע"י דבקים שם ולסבה זו א"א לשכינה להיותה מתייחדת ע"י למעלה בההוא עלמא שהרי נסתלקו מבחינתה: אמנם יעקב אחר פטירתו אין לומר ענין זה וז"ש מה דלא הות כן ביעקב דאיהו אתהדר ברוח' לגו שמטה הוא סוד המ' והיינו סטרא דיובלא הנז' לעיל והיינו מקום הייחוד ולכך אחר סילוקו יש לו כח לייחד שהוא במקום משך השפע וכן גופו הוא כך בעפר א"י שהיא מ' ונפש קשורה בגוף בקבר א"י דהיינו מ' ורוח בנפש ונשמה ברוח והם מושכים שפע וגורמים הייחוד ולזה ראוי שתהיה שכינ' עם יעקב אחר מיתה ולא עם מרע"ה: וא"ת ולמה לא הי' מייחד יעקב בחייו בסוד נשמתו ורוחו ונפשו. ותירץ ואמר מה דלא הוה כן בחייו פי' מעל' זו הנז' בגין דביתא אחרא הוה ליה כדמפרש לקמי' והענין שהיה צריך לתקן המ' בי"ב שבטים למטה ממנה וכל פעולותיו למשוך ממ' למטה לתיקון ביתו לא למעלה להמשיך מת"ת למ' אלא ממ' למטה כדמסיק:

וארעא קדישא בתיקוני דלתתא שהם דור הנכנסים לארץ בסוד השמטה כנז' אתתקנת וגו' יר' שאלו שהם למטה מתקנין אין להם יכולת אלא ע"י אותם שהם אבותם הקודמין שעלו בבינה בסוד היובל וז"ש בחילא דלעילא בענין שיהיו האבות מושכים שפע מעמקי הבינה אל הספי' והבנים בסוד נשמתם מושכים השפע למ' ואדרבה צריך שלא יכנסו לארץ דור המדבר כדי שיסתלקו ליובל להמשיך שפע כנז' וז"ש וע"ד לא אתחזון למיהוי כולהו כחדא כדי שימשך השפע כנזכר וז"ש אינון דעלמא עלאה הוו בלחודייהו מסתלקים מהמ' כנזכר ואינון דעלמא תתאה שנכנסו לארץ הוו בלחודייהו שאין להם תפיסה בבינ' וכולהו בגופא שע"י היותם מתלבשים בגוף הם מושכים ע"י נשמה ברוח ורוח בנפש ונפש בגוף בא"י שפע לה ולכן לא אתחזון למיהוי אלין ואלין גו סיהרא אלא כדי להמשיך השפע כנז' אלין בסיהרא מ' בא"י ואלין לבר ממ' בבינה בסוד היובל שהי' קבורתם במדבר כנזכר והיינו לנהרא אלין מגו אלין כי הבנים ס' רבוא דמיון לאבות וז"ש וכולהו דעאלו בארעא קדישא דיוקנא דקדמאי דמיון וענפים לאבות וע"י הענפים יתעוררו השרשים להשפיע כנז':

בגין דלא יהיה דרא ולא הוה וגו' כי כמו שנסתלקה נבואת משה על נבואת שאר נביאים כן נסתלק דורו וגו' ואותם שנכנסו לארץ הם ענפים כנז':

יעקב שמש וגו' להכריח הנדרש אמר יעקב שמש בנשוי בגוף תחתון ומשך בסוד נפש רוח ונשמה למטה בעולם התחתון י"ב שבטי' לתקן עלמא דנוקבא כנז' בפ' ויצא: לבתר כאשר נסתלק נסתל' מדרגה א' דהיינו אתדבק רוחא ברוחא והיה מושך מת"ת למ' כנז': אמנם משה אתפרש שנאסר לו התשמיש כאו' ואתה פה עמוד עמדי כדי שלא יעסוק למשוך ממ' למטה אלא מת"ת למ' בסוד הדעת כנז' וז"ש אתפרש מאתתיה ושמש במ' כד איהו בגופא ושמוש זה הוא היותו גורם ההשפעה מת"ת למ': לבתר כאשר מת ונסתלק עלה מדרגה א' למעלה דהיינו אתדבק רוחי' ברוחא קדישא וגו':

וכל דרגין וגו' אפשר דאהדר לנשמת מרע"ה דאשתכלל מעשר' דרגין כנז' בזוהר וז"ש בסוד היובל כנז' בהיות כל המדרגות העשר מיוחדות.

רוחא דמשה וגו' כל אינון נהורין עלאין וגו' כשידוקדק מדרגת מרע"ה במדרגת יעקב ימצא שמדרגת יעקב אחר המות בת"ת כמדרגת מרע"ה בחיים ומדרגת מרע"ה אחר. מית' בינ' למעל' מעל' ומדרגת יעקב בחיים למט' במ' וז"ש כל אינון נהורין עילאין שביובל שהוא מדרגת מרע"ה ודורו אחר מיתה בדיוקנא דילהון לתתא מנהון שהם מרע"ה ודורו בחיים או יעקב אחר מית' והיינו לתתא מנהון בת"ת שהוא למט' מהבינ' בדיוקנא דילהון בארעא היינו מציאות' במ' שהוא ליעקב בגופא וכן לדור שנכנסו לארץ: וכולהו תליין ברקיע השמים דקאמר קרא ויתן אותם שהם למעל' בבינה ברקיע השמים מציאותם בת"ת להאיר על הארץ הוא מציאות' בגופא כנז': רזאדתרין שמהן כלילן כחדא יאהדונד"י ת"ת ומ' בשכלולא דילהון אהיה שהוא בבינ' שהיא כלל ת"ת ומ' כנז' בשיר השירים:

ואתהדרן כחדא משתלבים יחד שלשתם כל אות נגד חבירו והיינו דא לקבל דא וגו'. מהרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו נר"ו כתב. רזא תרין שמהן כלילן כחדא פי' הם יהו"ד אדנ"י והם שני המאורות וכשהם נתלים תמן תרוייהו ברקיע השמים שהוא יסוד ר"ל כי מתחברן תמן תרוייהו אז שכלולא דילהון ויופי דהיינו תרין שמהן אלו הוא כד אשתכללו בשמא תליתאה שביסוד שהוא יאהדונה"י כליל מתרוייהו עכ"ל:

ועיין בספר אור הגנוז בס"ד:

(ויאמר אלדי"ם נעשה אדם סוד ה' ליראיו וגו' מכאן ועד דף כ"ט עד ויקרא ה' אלדי"ם וגו' לא הובאה בנוסחת הרמ"ק זלה"ה ונראה שהוא מן התקונים):