עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryאור החמה על ספר הזהר

אור החמה על ספר הזהר א:מ

Ohr HaChammah on Zohar 1:40 · אור החמה על ספר הזהר · free full Hebrew text

Open in the reader →

גלגלוי פי' מציאות מרכבתם למט' במלכות והענין כ"ב אותיות יצטרפו בסוד כ"ב גלגלי אלפא ביתות פנים ואחור כנודע בס"י וכן ד' אותיות השם יצטרפו בסוד גלגלם וצירוף הבחינות האלו יכונה בשם גלגל והיינו בחינות הספי' למעלה וצירופם ג"כ במרכבות למטה מקום הצירוף והתמורה:

בפשיטו דטופסרא דדיוקנ' ירצה בפשיטות טופס דיוקן. והכוונ' בהתפשטותם למט' מקו' טופס הספי' שהוא במרכבותם במ':

וביומא רביעא' פי' מציאות המ' ביום ד' א"א לומר שנתיישבו בה האותיות כי אדרבה אז היתה המיעוט לה וז"ש איהי מאיס מבנים ונדחת למטה ולכך נולדה אסכרה שהיא מואסת הבנים:

בני אמי ו' קצוות שהיו מבינ' כמוה כנז' לעיל:

וקליפין אתתקנו היינו שנתחזקו הקליפות אז מפני המיעוט ונתן להם מקום יניקה וז"ש על דוכתייהו:

וכל אינון נהורין דנהרין שהם האותיות המאירות למטה בנקבה א"א שיאירו במ' אלא ע"י היסוד שהוא הנקרא רקיע השמים וא"כ כל עוד שלא בא יום ו' שהוא יסוד לא הי' אפשר שיתפשטו אותיות הזכרים בנקבות דהיינו נהורין עילאין בכורסייא דדוד ואל זה כוון לעיל שאמר בפשיטו דטופסרא כי טופס התפשטות' ביסוד ומשם מאירות בגלגלין ושם להם מציאות כנודע והנה הביא ראי' מתנינן זה אל דבריו לעיל.

אלין נהורין שהם המאורות שמתגלים ביסוד ומשם למ' וממלכות מתפשטי' למטה להיות אורם ומציאות' מצויר למטה בתוך הכחות הקדושים בענין שכמו שהוא צורה עליונ' באצילו' אד"ם כן הוא המתפשט חותם תבנית ענין זה וז"ש ציורא פנימאה דכל ציורין אתקרי אד"ם דהיינו סוד תיקוני האדרא וכן כל ציורא דאתכלל באתפשטות' דא אתקרי אדם בין מרכבות בין מלאכים כל כלל הקדושים כדמסיק.

וגופא דיליה לבושא דאדם וגו' הכוונה כי עם היות שפרצוף צורת אדם ימצאו הגוים וישראל שוים אין ענין מלת אדם הגוף אלא הגוף הוא לבוש אל מה שבתוכו שהוא הרוח ויש הבדל גדול ברוח בין ישר' לאומות והגוף לבוש לרוח והיינו בשר אד"ם אדם הרוח והגוף והבשר לבוש של אדם ומטעם זה ישר' שהם קדושים קרוים אדם:

סטרין דלתתא דאתהתך וגו' שהם קדוש' לא טומאה אבל לא במדרגת האדם אמנם הוא כהיתוך הרוח הקדוש שמתפשט והולך ומגיע אל סוף מדרגות הקדושה ושם עושה עשר מדרגות טהורות זו על גבזו ג' מיני בהמה טהורות שו"ר ש"ה ע"ז הם נגד ג' ראשונות כי הם טהורות יותר ונקרבות ע"ג המזבח. וז' מיני חיה הם נגד ז' מדות ואינם ראויות למזבח אמנ' הם טהורות לאכיל' והם אקו וגו' הם שמות אל הקדש המתלבש שם שהוא טהרה והבשר לבוש לרוח ההוא והותרו באכיל' כדי להתהפך אל חלק אבר ומעלים הרוח ההוא ממעל' אל מעל'.

נהורין עילאין הספי' בעצמן מנהרן ממש בקרוב מקו' בההוא רקיע ביסוד עצמו בלי אמצעי כדי שתהי' המ' ממציא' הנמצאו' מכח היסוד בכח הספי' כדי שיתקרבו מאד העלולים אל עלתם וז"ש לאצטיירא ציורין כדקא חזי כנז'.

שלטנו דתרי נהורין ת"ת ומ' והם שולטי' ביום ת"ת ובלילה מ'. שולטנו כדקא חזי כי הלילה ראוי' למ' לשלוט והיום ראוי לת"ת ואין הענין כפי המזדמן אלא שממש ראוי הענין להיות כך כנודע וא"ת מקמ"ל מסתמ' דמאור גדול ת"ת שולט ביום ומ' בליל' לז"א כי סוד זה שהוא שליטת אלו ביום מדת יום ובלילה מדת לילה לא שמעינן לי' אלא מהכא וז"ש ורזא דא מהכא שולטנותא וגו' למלאה ביתא פי' להמשיך לה שפע די ספוק כל הנבראי' ודי צורך עצמ' והיינו בכל מה דאצטריך לעצמה:

ולעאלא ביה טרפא וגו' לצורך הנבראי':

כיון דעאל ליליא לית שולטנו דביתא בר בנוק' והיינו דאשמועינן קרא שלא ישתתף בשליטתה הת"ת ג"כ והטעם דהא כדין שולטנו וגו'.

ואת הככבים אינון נערותיה דסיהרא וגו' סוד ההיכלות כי בעת הייחוד בסוד אל תראוני שאני שחרחורת כנז' בשיר השירים מהזוהר והיא מסתלקת והם נשארות להנהגה למטה בחילוק השפע וז"ש פקידת ביתא וגו'. ולא תאמר שהיא תקבל ההנהגה מידם כיון שקבלוה מידה אלא אתהדר לבעל' ביממא שהנהגת היום הוא לת"ת כנודע.

ויעש אלי"ם את שני המאורות וגו' דאמאור ודא מאור פי' ת"ת נק' מאור ומ' נק' מאור. ובבחינת האצילות נקראי' שניהם יחד מאורי או"ר מצד או"ר הרחמים. אמנם ת"ת ומ' למטה יחד בסוד התפשטות' בהיכלות נקראים מאורי הא"ש דהיינו בסוד הדין.

ושלטין כל יומי חול וגו' הענין כי ההנהגה ביום שבת וי"ט ור"ח הוא בסוד האצילות כאו' וביום השבת יפתח וגו' אמנם ו' ימי המעשה יהי' סגור שההנהגה בתחתונים נתן בהיכלות והם פועלים כפי מה שנשפע להם ביום השבת כי כולם מקבלים מזונם ושפע' ביום השבת כנז' בפ' יתרו.

מברכין על שרגא כדמסיק שהכחות האלו לא בידם טובם אלא מההוא שרג"א שהיא מ' הנק' נר מצוה וכפי מה שמאירים ממנ' פועלי' למטה:

סטרא דדרגין דלתתא ורזין דלעילא שהם רמז' בספי' אמנם לא מציאותם למעלה באצילות אלא בסטרא דדרגין לתתא בסוד לבוש ההנהגה בהיכלות:

פנים ואחורים רמז בספי' בפנימיות ורמז ללבושם שהם ההיכלות שהם הצפרנים ומה שגדל ונותר שם הם הקליפות היתירות ולכך אין ראוי להבדיל במה שגדלו הצפרנים שלא כנגד הבשר ששם שורה טומאה וחצוני ומשפיעו מהנר. מהרמ"ק זלה"ה: