אור החמה על ספר הזהר א:לו

תדשא הארץ וגו' השתא אפיקת וגו' לעיל היה במאמר יקוו המים היחוד העליון ועתה אחר שנתעברה מהשפע העליון היא מוציאה חייליה וז"ש באינון מיין דאתכנשו באתר חד וגו' סוד נקודת ציון ונפקין בגוה טמירין עילאין היינו בחינות הספי' העליונות שהם בפנימיותה שאלו הם תולדות ומציאיות בתוכיותה וז"ש בגוה:

וחילין קדישין הם ז' היכלות שהם מתוקנות למטה ממנה. ואין ספק שע"י נשמתן של יש' המייחדת מלמטה בסוד התפלות והעבודות הם מייחדים ההיכלות למעלה והספירות שבתוכה עם הספי' העליונו' דהיינו סוד יחוד שמע יש' ובשכמל"ו וז"ש דכל אינון בני מהימנותא מתקנן לון בתיקונא דמהימנות' בההוא פולחנא דמאריהון והיינו סוד קרבן קירוב הכחות וייחודים וכן כל ענייני המצות:

בהמה מ'. רביעא על אלף טורין. היינו בחינת הכחות מהמדות העליונות הנק' הרים עשר כלול מעשר עד אלף:

וחציר אינון המלאכים האצולות וצומחות מההרים כנז'.

שליטין לפום שעתא. היינו שהם מוציאים הכחות ההם שנבראו בשני מכח הגבורה לשאוג על טרפם והם תובעים דין ובהתגדל הדין בה מכח אותו הדין הם נשרפים והם מאכל לה אמנם יש מלאכים מצד הרחמים שהם ועשב לעבודת האדם שהם מתייחדים ע"י העבודה בסוד ההיכלות:

אזדמן ואתעטר היינו כאשר יש' אומרים שירה או מייחדים אלו מזומנים להם ואתעטר בשרשם העליון לאתתקנא בתיקוני' שהם מתייחדים זה בתוך זה להתייחד בהיכל קדש הקדשים כנז' בפ' פקודי ובסוד ק"ש ועמידה:

מנייהו נפקי מזוני וגו' שהם מקבלים השפע מלמעלה ומשפיעים אותו למטה:

מן הארץ מן המ' שממנה יונקים בהתייחדם בהיכל קדש הקדשים והיינו סוד ייחודא תתאה איהי בדרגין דילה:

מזריע זרע שפע למטה:

לתקונא דעלמא שאם אותו הדין הי' יוצא לתחתונים הי' העולם אבד כרגע אמנם מתחלש ומתבטל במה שאותם המלאכים נאכלים באש ההוא:

כל תיקונא דבני נשא וגו' כל ייחודם אינו בשביל שהם מעולם הייחוד שהרי הם מעולם הנפרדים אלא מפני שהם המופקדי' בעולם העשיה לזון ולהנהיג אותו בסוד יומין דחול וצריכים אנו לייחדם כדי שיהי' להם די ספוקם לעולם והיינו להוציא לחם וגו':

טרפא ומזונא להאי עלמא דהיינו ההכרחי:

ולאתברכא היינו ברכות מיותרות:

עץ פרי מלכות ועושה פרי יסוד ואמר שהמ' מוציאה ממנה מדרגות ותולדות דומי' לאביהם ולאמם זכר ונקבה והטעם כמא דעץ פרי שהיא מ' אפיק חילא זרע ושפע דעץ עושה פרי יסוד וז"ש ובההוא אפיקת איהי:

כרובים הם מטטרון וסנדלפון שהם בהיכל קדש הקדשים פנימה ואלו אינם עולים למעלה שאין הנפרדים נכנסים באצילות אלא מעלתם בעלות שאר ההיכלות שהם תמרות אל היכל קדש הקדשים דסלקין בתננא דקרבנא או בעבודת התפלה ושם יונקים שפעם וז"ש ומתתקנן ע"י העליה אל שורשם בהיכל קדש הקדשים ואפי' הכרובים שאינם עולי' למעל' ככז' עכ"ז כולהו קיימין בתיקונייהו בעבודת האדם ולזה בעשב נזכר בכתוב זרע שיש בהם זרע אמנם חציר שהוא דשא שאין בהם תועלת לתחתונים לא נזכר בכתוב כלל שהם מזריעים דהא אתעתד למיכל וגו' ולא להזריע:

ועץ פרי דיוקנא דדכר ונוקבא כנז' לעיל כי עץ פרי ע' עושה פרי יסוד א"כ הוא במלאכים מה שהוא דיוקנא דדכר ונוקבא יחד והיינו סוד פני אד"ם כי אד"ם הוא דיוקנא דדכר ונוקבא בבת א' כדכתיב זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם: והנה נודע כי בהיכל ו' הם מיכא"ל גבריאל אוריאל רפאל שהם ד' פנים והם החיות שתחת כסא הכבוד שהוא היכל ז' סוד הכסא ובין זה לזה רקיע שעל ראשי החיות דהיינו סוד מטטרו"ן שהוא הרקיע. והנה פני אדם הם למעלה על כל הפנים והם אנפי רברבי ממש כענין הספי' שאד"ם הוא חכמה וז"ש אלין אנפי רברבי כגוונא סתימא:

פני אדם כל דיוקנין כלילן בהו וגו' כי כן כתיב ודמות פניהם פני אדם כל הפנים כלולים באדם שהוא שורש לכולם כנודע כי מעלת הסבה על המסובב גדולה ודאי ולכך אותם שהם בסבה שהיא אדם הם רברבי ואותם שהם למטה מסובבים הם זוטרי באורם ושפעם והשגתם ודקותם והסבה כוללת המסובב וז"ש כל דיוקנין כלילן בהו בגין דאינון אנפין רברבין:

ומתציירין בהו וגו' הענין כי דמות צירוף ד' פנים בחיות יש בשם בן ד' כי י' פני אריה לדרום. ה' פני שור לצפון. ו' פני אדם מזרח. ה' פני נשר מערב. * ואל יוקשה הלא מפורש להדיא לקמן בפירוש רבינו ז"ל על זהר ד' ט"ל היפוך מזה וז"ל שם ו' פרצוף פני נשר ירוק ה' פרצוף פני אדם אוכם כי אלו ואלו כו' וע' בסמוך ד"ה אדם איהו דכר ונוקבא וע' בפרד"ס ערכי הכנוים ערך אדם. וז"ש ומתציירין בהו ציורין גליפין בגלופי שמא דמפרש בארבע סטרין דעלמא וגו' מפני שזה מורה צירוף בחינות הספי' "היינו נמי צירוף פנים בחיות ופני אדם כוללים כולם ולכך כוללים כל צירופיהם: וד' חיות הם בד' סטרין דעלמא מיכא"ל לדרום וכולל ד' פנים סוד י' שבשם שכולל ג' ראשים בסוד ג' צירופים מי"ב צירופי ההויה שראשם יו"ד גבריאל לצפון וכולל ד' פנים וגו':

רשים ברשימו וגו' הענין שאין הכוונה עתה במציאותם למטה בהיכל ו' אלא הכוונה בעלותם להצטייר בהיכל ז' פני אדם שהוא מטטרון אשר שם שהוא הרקיע והוא פני אדם דכליל כל ד' חיות שהם למטה ובהיותם מצטיירים למעלה בפני אדם קרי רשימו וז"ש רשים ברשימו וגו':

וכל אנפין מסתכלן לגבי פני אדם שהוא סבתם לקבל ממנו כנז':

אדם איהו דכר ונוקבא שיש בחינה משפעת ובחינה מקבלת והיינו שפני אדם יכונה לפעמים לת"ת ולפעמים למ' מפני ששניהם יחד פני אדם:

ומנייהו אצטיירן שהם הולידו הכל בסוד זכר ונקבה והיינו עץ פרי עושה פרי דקאמרן לעיל:

שנאן כללא וגו' כי אין מלח שנאן מציאותם למטה אלא במציאותם רשימין ומצויירים באדם מורה היותם נמצאים מכח אדם. מהרמ"ק ז"ל:

והרח"ו נר"ו כתב. השתא אפיקת חילא וגו' הם סוד חיות הקדש וכל אותם רוחין די בגו היכלין דמטרוניתא הנז' בפ' פקודי אשר אנו מחברין אותם בתפלתנו כנודע שם וז"א די כל אינון בני מהימנותא הם ישראל מתקנין בתיקונא דמהימנותא פולחנא דמאריהון היא התפלה. וענין מצמיח חציר יובן ממה שכתבנו פ' תרומה קמ"ד ע"ב עכ"ל ועי' בספר אור הגנוז בס"ד: