אור החמה על ספר הזהר א:קצח

זוהר. א"ר אבא יומא חד וגו' דהא כגוונא דרעותא דבר נש איכוון בהאי עלמא וגו' הענין שהאדם יש לו נפש ואותו נפש כסא לפי הרצון. אם רצונה להיותה כסא לחיצונים תמשוך עליה רוח טומאה. ואם רצונה להיותה כסא לקדושים תמשוך עליה רוח קדושה. והטעם להיות ענין הנפש הזאת חצובה ממקום בינוני ישוה לזה ולזה. ויש בידה לעשות זה להיותה מן הבחינה הקרובה אל האופנים תקרא נוגה וחוצה לנוגה ג' קליפות ולפנים מנוגה חשמל הקדושה. ובקלות תמשך לכאן ולכאן לפי בחירתה כדפי' ומה גם בהיותה בזה העולם התחתון נודע היות כל ענייני העולם הזה בנוניים לחיצונים ולקדושים אם האדם הגון הרי העולם כסא לקדושה ואם אינו הגון הרי העולם כסא לחצונים. ולפי זה הנפש בית קבול לקדושה ולטהרה ולטומאה. והנה הרוח הקדוש חשקו אל הנפש ויש לו קורבה עמו מפני שאין נשמה שורה על רוח אם לא תתייחד בנפש כדפי'. ולהיות תועלתו תלוי בחבורו עם הנפש לפיכך חשקו עם הנפש אם לא ימנעהו סבה כגון פגם הנפש וכיוצא. וכן החיצונים חשקם לנפש להיות כל מאויים להדבק עם הקדושה לינק ממנה ואין להם אחיזה למעלה אלא ע"י חטא הנפש. מטעם זה בהכין אדם עצמו לאיזה צד שירצה ימשוך עליו מעין אותה הבחינה הנרצית לו. אם טומאה מצויה לו מיד ויעלה מדרגה אחר מדרגה. אם קדושה מצויה לו מיד רוח ואח"כ נשמה וכן נפש ורוח דאצילות וכשזכה לאלו יזכה יותר ויותר בענין שהכל תלוי ברצון האדם ובהכנתו. ולפי היות האדם מטה נפשו ומכין אותה כן תדבק אחרי פטירתה מן הגוף להיות ענין הנפש הזאת חצובה ממקום בינוני כנז' ותמשך הנפש לא' מן הצדדים הן במילין ובעובדא וברעותא דלבא והן אל הקדושה דיבור בתפלה ותורה וברכות וכיוצא. ומעשה זה מעשה המצות. ובכוונה לשם בכל העניינים. וכיוצא בזה אל החיצונים במעשה הפגום בעבודות המגונות ולחשים ובכוונה לשאוב אליו הרוח הטמא ההוא הנרצה אליו לפעולתו או כח הככב ההוא וכיוצא. הרמ"ק זלה"ה:

סתרי תורה.

ולגבי שכינתא אמר אדני אם נא וגו' וקשיא ליה אם אמת שאל השכינה אמר אדני אם נא מצאתי למה לא אמר יהו"ד כדרכו שגם שם יהו"ד מתייחס אליה * א"כ נראה כו': נראה שלגדול שבהם אמר ושם זה אינו קדוש לזה תירץ ואמר דהא כדין איקרי אדון כל הארץ פי' מפני שהיא משגחת ע"י שלשה אלו בתחתונים בשלשה גוונין דקשת. ושם המתייחס אליה לגבי התחתונים הוא שם אדני דהיינו אדון כל הארץ כד איהי בגוונהא. דהיינו שמנהג' העולם בחס"ד די"ן ורחמי"ם הנראים בה בעצמותה. שהם גוונהא הפנימיים שמשם יונקים ג' אלו שבאו בדמות אנשים. והשתא קשה כי קודם שנמול כתיב וירא ה' אל אברם שם יהו"ד וכן הוא מזכיר שם יהו"ד באומ' ליהו"ד הנראה אליו והשתא שנמול כתיב אדני לזה תירץ ואמר דהא בג"ד אשתלים לעילא וכדפי' כי שם אדני מורה על היות גוונין אלו למטה ממנה וזה הוראה היות הגוונין העליונים דהיינו שם יהו"ד נכלל במלכות. וז"ש מהכא דחיזו דלתתא דהיינו ד' גוונין תתאין שהם למטה מהמ' מיכאל י' גבריאל ה' אוריאל ו' רפאל ה' משיך משיכו מלעילא. לא מהמלכות לבד שם אדנ"י דהיינו מיכאל א' גבריאל ד' אוריאל נ' רפאל י' דהא פשיטא כי שם זה חיותם אלא מלעילא משם יהו"ד שעל שם אדני. וזה יורה שכן הדין אל כל המושכין וז"ש דהא גוונין אלין שהם ד' חיות ד' מלאכים הנז' משכין משיכו מאינון מקורין עילאין שהוא שם יהו"ד על שם אדנ"י. וכיצד יהיו שימשכו אלו ממה שלמעלה ממעל אשר עליהם אלא ודאי שתתלבש שם אדני שהם גוונים אמצעיים בד' גוונין תתאין וכדפי' לעיל ואח"כ ימשוך שם אדני משם יהו"ד וז"ש ודא שמא אדני משכא מלעילא באלין גוונין דאתלבשת בהון ולא לבד יהיה זה להמשיכם לאלו. אלא גם ימשך להתועלת כי ע"י התלבשה בהם בהו נטלא כל מה דנטל' מלעילא כי זה יראה שגם לתועלתה צורך בהתלבשם. ועתה בזה בהזכר שם יהו"ד במלכות אין שם זה מורה על קשר מיכאל גבריאל אוריאל רפאל עמה שאינם נקשרים בשם זה וא"כ לא יורה על גילוי גוונין עילאין כדפי' וז"ש ובנין דאינון חבורא דילה וסמכין דילה כלו' ארגמ"ן במ':

אתי [אתמר] שמא אדני שאי אפשר להקשר ד' אלו אלא בשם זה משם הם מחוברין וסמכין. אמנם בשם יהו"ה אינם מחוברין ואינם סמכין ובהזכיר שם זה עם ארגמ"ן יורה בהכרח מוכרח על שם ה' שבתוך שם אדני וז"ש דהא שמא דא אתגלי ליה כליל ברזין עילאין דהיינו יאהדונה"י. וא"ת סוף סוף עם היות הדבר כך אי אפשר להכחיש כי שם יהו"ד במלכות יורה על. זה ג"כ ויותר לזה אמר ואתגלי ליה באתגליא מה דלא הות מקדמת דנא כד לא הוה גזיר עם היות שנזכר שם יהו"ד במראותיו.

ועד דאתגזר ראיה והכרח לנדרש וירצה תדע שכן הוא שהרי עד דאתגזר לא בעא קב"ה וגו' א"כ בהכרח י"ל שמעלה גדולה עלה במילתו ומפני היות מעלתו גדולה בג"כ אתגלי עליה שכינתא באינון דרגין קדישין ואין ספק שהוא על הדרך שפי'. מהרמ"ק זלה"ה:

והרא"ג כתב בחד מתא ישראלים היו עתה דרים בה שהיה מקדמת דנא מארצות בני קדם: ה"ג והוה כתי' בה כגוונא דרעותא וכו': ומלין דאצטריכו לון היינו חכמת הטלסם וענייני הקטור' שהיו מקטירי' והשבעות ועניינים שהיו משביעים לככבי' ומזלות והעבודות שהיו עובדים להם: ה"ג לאתכוונא לאתדבקא בהו ה"ג: