אוהב משפט חלק א קמח

תקנות שנעשו בימי ברשות יחידי הק"ק הע"י (בעי"ת גאבס יע"א

) א'. בענין התפלה (כשיש צבור א' מתפלל בבהכ"נ) שלא יוכל הצבור השני להתפלל ולומר קדיש דרבנן (שלפני ברוך שאמר) עד שיאמר הצבור הא' קדיש תתקבל (אחר ובא לציון) וזה בין ביום ב' וה' בין בשאר ימים חוץ מיום ר"ח שצריכים הק"ק לצאת לעזרה להתפלל שם מפני קדושת כתר שאז יכולים לצאת אחר חצי קדיש שאומרים אחר שיגמרו העולים לקרות בס"ת וזה נעשה בנשיכת נח"ש ר"ל: **הגהות א. וכן נתקן מקרוב פה עירנו אי גרבה יע"א ושמענו שכן היה נהוג מקדם קדמתא וכמדומה שאמרו על הרה"ג ראב"ד מקודש פה אי ג'רבה יע"א כמה"ר מעתוק חדאד זצ"ל שהקפיד על מי שאמר קדיש שלפני ב"ש טרם אמירת הצבור הא' קדיש תתקבל והגם דמדברי הפו' משמע שאין קפידא בזה לענין דינא ושזה מצוי אצלם לפעמים להתפלל מנין זה פה ומנין זה בצד אחר ועי' לה' נשמת כל חי סי' ה' בהצעת השאלה שכ' דבעיר אזמיר בבהכ"נ של ת"ת ושל עץ חיים מתפללים בחול הרבה תפלות בזא"ז וכשמסיים חזרת התפלה הש"ץ העומד בזוית אחר מתחיל ישתבח וכו' ע"ש מ"מ נראה דטעם תקנה זו מפני הבלבול בתפלות וקדישים מזה ומזה וכ"ר בתשו' מהרש"ל סי' ך' בשם ה"ר יצחק בר שמואל תלמיד ר' שמחה שכ' וז"ל וא"ת יעשו אותם שאינם מסכימים לתפלתו ש"ץ אחר היאך יתפללו שנים כא' או זה בדרום וזה בצפון היתכן דרך זה או מאיזה כח יגרשום מב"ה לעשות בהכ"נ אחר עכ"ל גם בס' כף החיים למהר"ח *פאלאג'י ז"ל סי' ח"י אות מ"ח כ' בשם רז"ל דאליהו ז"ל גילה לחסיד א' דאין יש' נגאלים עד שיתבטלו אלו התפלות שאומרים בבלבול ולזה צריך שיזהרו הרבה שלא לומר במקום א' תפלות הרבה בב"א כי פוגע בכמה חששות בענין ענית אמנים של הברכו' והקדישים והקדושות וכדומה**