אהל דוד שבועות יבמות עט

מת בעלה ואח"כ בנה ונמצא אתה מצריכה כרוז לכהונה ומה שמתרץ כיון דהיא אמרה מת בני ואח"כ בעלי שוי לנפשה חתיכה דאיסורה וכו' ואם יעידו עדים להיפך אפ"ה פסולה לכהונה קשה הלא מיירי שחוזרת ונותנת אמתלא לדברי' ומה שתירץ עוד כיון דהיתה בחזקת היתר לשוק לא משקרת וכו' לא הבנתי הלא סוגי' דשמעתין זימנן דמרחמא לי' ומשקרת וא"כ א"ל יחלוץ דנמצא צריכה כרוז לכהונה אמנם יש לקיי' תירץ הראשון ובאמ' ל"מ דמשמע לר"נ דחוזרת ונותנת אמתלא באמ' מוקי בגוונא דליכא למיחש דאתה מצריכה כרוז והיינה בגרושה או בהוא והיא נחבא במערה כדאי' לקמן דקי"ט וש"ס לקמן יותר ניחא לי' להקשות מסיפא דמתני' דמרישא לא בעי לאקשוי כיון דאינו מפורש דמיירי בחוזרת

סליק האשה שלום פרק חמשה עשר

האשה בתרא פרק ששה עשר

דף קי"ט ע"א תוס' ד"ה אמאי למה אינה נאמנות וכו' והנה י"ל דהר"ן כתב בחולין בסוגי' דלוקחין ביצים מנכרים דהיכא דאיכא תרי מיעוטי הוה כעין תרי רובה ע"ש ובמס' בכורת דף נ"ו משמע דפליגי תנאי בזה ואם כן מאי הקשה הש"ס רוב נשים מתעברת ויולדת נהי דיולדת דילמא נאנסה ובעלה מת בלא זרע כדאי' חולין די"א דמיעוטא שהולד אינו מבעל וגם איכא מיעוטא דמפלת ונראה דהמקשה בעי לאוקמי' אפי' כמ"ד דאף בתרי מיעוטא לא חיישינן אבל הך מתני' מת בעלי ואח"כ בני יש לאוקמי' כמאן דחיי' לתרי מיעוט' אמנ' הוא דרך רחו'

תוס' ד"ה כגון וז"ל תימה היכא פליג ר"מ והכתיב אחרי רבי' להטו ואף תוס' כתבו דר"מ לא חייש למעוטא רק מדרבנן נראה מזה דתוס' סברי כמ"ש ט"ז בי"ד סי' קי"ד ס"ק א' דדבר שפירשה התורה בפירש להתיר אין כח ביד חכמים להחמיר

תוס' ד"ה מיחוורתא פלפלו אי ר"מ חייש למיעוטי מד"ת ובמס' בכורת ד"ך כתבו מדלא גזר ק גבי גבינת בית אונייקו שאר מקומת אטו אותו מקום משמע דאינו מד"ת והנה לשיטת רשב"א בפ"ב דקידושין שכ דתקרובת ע"א אינו אסור בהנאה מד"ת ותוס' מס' ב"ק דע"ב נסתפקו זה וא"כ י"ל דר"מ חייש למיעוטי מד"ת ואפ"ה לא גזר שאר מקומת אטו אותו מקום כיון דאיסור הנאה רק דרבנן

אמנם קשה לי דאי נימא דתקרובת ע"א אינו אסור בהנאה רק מדרבנן מסוגי' דחולין דל"ט אלא זביחה דע"א דמיתקרא היכא משכחת ומאי קושי' הלא הנאה אינו אסור מד"ת רק איסור א כילה וזה שפיר איכא ק"ו דמה במקום שמחשבה פוסלת בקדשים אפי' בהנאה אינו הולך רק אחר עובד מקום שאין מחשבה פוסל בחולין בהנאה כ"ש שאינו הולך רק אחר העובד: תוס' סיפא וצ"ע גבי גבינ' בית אונייקי ובמס' ע"א דל"ד תירצו דלאחר שחיטה איתרע לי' החזקה דהנך קיבת העומדת בספק ע"א קיימי ובמס' חולין דפ"ו תירצו דא"כ אכתי למיפרך מ"א רוב אפי' פלגא ולשיטת רשב"א בפ"ב דקידושין דתקרובת ע"א מדרבנן אסור בהנאה וא"כ אי הוה פלגא פלגא הוה ספק דרבנן ולקולא

במתני' לזו עדים כתב תוס' י"ט פי' בעדות המועיל והיינה אף עד א' וכה"ג כתב הרא"ש בפ"ק דב"מ וכוונתו דלא תקשה דלעיל דנ"ג בעי ש"ס אי עד א' מהימן ביבמה לחוק ומאי בעי דאי נימא דעד א' מהימן למה נקט עדים וב"ש א"ה סי' קנ"ח נתקשה בזה

דק"כ במתני' אעפ"י שיש סימנין בגופו ובכליו וכו' הקשה מהר"ל מפראג דלהך תירץ ש"ס לקמון דחיישנין לשאלה למה לא נקט מתני' אעפ"י שיש ט"ע או סימן מובהק בכלים אין מעידין משום שאלה ומה שתירץ הב"ש דמתני מיירי בכלים דלא מושלי אכתי קשה לריטב"א וב"י דסברי דאי סימנין דרבנן א"כ אף בכלים דלא מושלי אינשי אפ"ה חיישינן לשאלה אכ"ק למ"ד סימנין דרבנן ונראה דח"צ כתב סי' קל"ד דלאביי דמחלק במס' ב"ב דקע"ב בין נפילה דרבים לדיחיד א"כ אם יש סי' אמצעי בגוף וס"מ או ט"ע בכלים יש להתיר ולא חיישינן שהשאיל כליו לאותו שהי' לו ג"כ סימן זה דזה הוה שאלה דיחיד וא"כ י"ל דכוונ' מתני' אעפ"י שיש סימנין בגופו ובכליו כלומר אפי' נמצאו סימנין בשניה' יחדיו בבת אחת בגופו ובכליו אפ"ה אין מעידן משא"כ אם יש ט"ע או סימן מובהק בכליו וסימן בגוף מעידן ובכה"ג לא חיישנין לשאלה דזה הוא שאלה דיחיד וב"י וריט"בא מיירי דליכא סי' בגוף כלל רק ט"ע או ס"מ בכליו אף דהמה כלים דלא מושלי אינשי אפ"ה חיישנין לשאלה ובזה יש לעמוד על כוונת תוס' ד"ה אמר רבא דמעיקרא ס"ד דמצא אדם אחר וכו' אבל השתא מיירי שמצאו בעצמו ויפלא מעיקרא מאי קסבר ולבסוף מאי קסבר וגם הא דכתבו מדנקט קשור בכיס מיירי שמצאו אחר וקשה דילמא שמצאו הוא בעצמו ואינו מכיר הגט רק הכיס וכמ"ש תוס' גיטין דכ"ח ונקט קשור בכיס לרבותא דל"מ אם מכיר הגט בט"ע דנאמן אלא אפי' דאינו מכיר רק הכיס וה"א דניחש לשאלה קמ"ל דבהנך כלים ל"ח לשאלה וכך הקש' בס' דת אש סי' ט' ולריטב"א ולהב"י ניחא דאפ"ה הוכיח המקשה דסימנין תורה דאי דרבנן נהי דמצאו בעצמו כיון דלא מכיר רק הכיס ניחש לשאלה דהא אי סימנין דרבנן אף בכלים דלא מושלי אינשי חיישנין לשאלה ודוחק לאוקמי' שאמר שלא השאיל לשום אדם מעולם דא"כ פשיטא כיון דיש לו מגו וכ"ז לאביי דמחלק בין נפילה ליחיד א"כ יש לחלוק ג"כ לשאלה לדיחיד ויש לקיים שיטת ריטב"א דל"ק קושי' דלמ' לא נקט מתני' אפי' ט"ע בכליו כיון דלריטב"א נסתר תירץ הב"ש מ"מ כתבתי דכוונת מתני' להורת אף שיש סימנין בשניהם בגופו ובכלים וכהנ"ל אבל לרבא דלא מחלק לנפילה דרבים לדיחיד א"כ א"א לומר כסברת ריטב"א הנ"ל דא"כ ק' קושי' מהר"ל הנ"ל וא"כ שפיר יש לאוקמי' שמצא בעצמו ונקט קישור בכיס לרבותא דה"א דחיישנין לש הכן נראה דרך חידוד

ע"ב חמור בסימני אוכף וכו' הקשה מ"ו בנ"ב מהד"ק לשיטת הב"י אי סימנין דרבנן אפי' בכלים דלא מושלי אינשי חיישינן לשאלה אם כן במס' ב"מ דמספקא לש"ס אי סימנין דאורייתא תיפשט דדאורייתא דאי רבנן תקשה חמור בסימני אוכף היכא מהדרינן ניחוש לשאלה ואי דאוכף לא מושלי אינשי הא אי סימנין דרבנן אפי' בכלי' דלא מושלי חיישינן לשאל' ול"נ דהב"י סובר כהח"צ דכתב אי יש סימן אמצעי בגוף וט"ע בכלים לא חיישינן לשאלה דזה הוא שאלה דיחיד ולכאורה קשה א"כ מאי הקשה ש"ס חמור בסימני אוכף וכו' דילימא מיירי שנתן סימן אמצעי בחמור ואז שפיר מהדרינן בעידי אוכף ולא חיישינן לשאלה דחה הוא שאלה דיחיד אמנם זה טעות דהא סתא קיימינן אי סימנין דאורייתא וכיון שנותן סימן על החמור ל"ל קרא שמחזירן בעידי אוכף תיפק שמחזירן לו בשביל סימני החמור ובזה מתורץ קושי הנ"ל דליכא למיפש' דסימנין דאוריית' דלעולם י"ל דסימנין דרבנן והא דחמור בעידי אוכף י"ל דנתן סימן אמצעי בחמור ואי לאו קרא דמהדרינן בעידי אוכף לא הי' חייב להחזיר כיון דסימנין דרבנן קמ"ל קרא דמהדרינן בעידי אוכף ולא חיישינן לשאל' דזה הוא שאל' דיחיד שישאל לזה שיש לו ג"כ סימן כזה והיינו מנה שמסיק הח"צ דגם רבא ס"ל סברה זה ואפי' אי נימא דרבא חולק על סברה זה ואכ"ק להך לישנא דסובר רבא סימנין דרבנן מ"מ ס"ל דלהך לשנא באמת מחלק רבא בין נפילה דרבים לנפילה דיחיד וכה"ג כתבו תוס' מס' ב"ב דל"א ד"ה אמר רבא

תוס' ד"ה למימרא וכו' וא"ת בלא מילתא דרשב"א תקשה רישא אסיפא עכ"ל ונראה לתרץ דהמהרש"ל כתב הביאו הש"ך י"ד סימן נ"ז ס"ק מ"ח דאף דטריפה אינו חיים היינו הרוב אבל איכא מעוטא דחיים וא"כ לכך מגוייד לא תנשא דבא"א חיישינן למיעוטי כינו במים שאין להם סוף אף שרוב א"נ ובסיפא בשלשלוהו לים ועלתה בידם תנשא דשם איכא תרי רובה חדא שרוב טריפת אינם חיים גם מחמת הטביעה דרוב אינו נמלטים אבל לבתר דמוקי כרשב"א דיוכל לכיות לחיות ליכא רק חד רובה

והפר"ח שהקשה על המהרש"ל הנ"ל מהא דהקשו תוס' חולין דף י"א דילמא שאני פרה שהיא בת ב' שנים ומוקמינן אחזקה ומאי קושי' הא אי לא אזלינן בתר רובה ליכא חזקה דמיעט טריפות חיים וגם קשה למה לא יליף הש"ס דאזלינן בתר רובה מהא דדרש הש"ס זאת החיה דטריפה אינו חי' וכתב הרשב"א א' דנ"מ לספק טריפה אי חי' י"ב חודש אינו טריפה ואי לא אזלינן בתר רוב' ניחוש דילמא הוא ממעוטי דטריפת דחי' י"ב חודש ונראה דתוס' הקשו שפיר דנימא גבי פרה דמוקמנין אחזקה ואל אי לאו דאזלינן בתר רובה ליכא חזקה דשמא היא ממיעוט הטריפת דחיה מ"מ אין זה רק מעוטא דמעוטא לא דרוב בהמת כשרים ורוב טריפת אינם חיים י"ב חודש ואכתי מנ"ל דנחל בתר חד רובה שוב מצאתי זה בספר מ"י וגם הא דלא הוכי' הש"ס דזלינן בתר רובה מהא דגלי קרא דטריפה אינ' חי' נראה דהוה מוקמנין קרח בדרוס' וכגון שנדרסה נגד הסימנים ושהתו י"ב חודש ולא ראינו שום ריעותא בעור החיצון של וושט ואף דוושט אין לו בדיקה מבחוץ כבר כתב הרח"ש בפ"ג מס' חולין דרוב פעמים אפשר שיהי' ניכר הארס אף על הוושט מבחוץ וא"כ הוה מיעוטא דמיעוטא כיון שלא ראינו שום ריעות' מבחוץ בוודאי שלא ישלט הארס ועוד דרוב טריפו' אינו חיים ואכתי מנ"ל דאזלנין בתר חד רובה: גם י"ל דקושית הש"ס מנ"ל דאזלינן בתר רובה קאי למ"ד במס' חולין דנ"ג דסימנין קשין אצל דרוסה ופרש"י דרוב פעמים אין ארס שולט

דף קכ"א ע"ב מתניתן אפי' שמע מן הנשים שאמרו איש פלוני מת דיו וכתב מהרי ו בתשובה סי' ט' מדקתני שאמרו משמע דלא הי' רק אמירה בעלמא מדלא קתני שהעידו ואפי' לא אמר הראשון בפני ב"ד ע"ש וכן הוא דעת רש"י במס' שבוע' דל"ב ע"ב דאמר לדידה ולא אמר לב"ד הרי אף דלא העיד הראשון בב"ד נאמן השני

דקכ"ב מעש' בקולר הקש' הכמ' נדק סי' מ"ב על מ"ב ורא"ם שלא התירו רק משום מנין והלא גבי מעשה בקולר לא הזכיר מנין וכבר הביא מ"ו בנ"ב מהו"ק שיש נוס' שונו' ור' אלפ' אית' נוסח' חבל על קול' של שני בני אדם

שם במתני' ומשיאין ע"פ בת קול ובתשוב' עבודת הגרשוני סי' ק"י הקש' מסוגי' דסנהדרין דס"ז נשאר כל חייבי מיתות אין מכמינן וכבר הקש' זה בירושלמי ומשני שלא יבריח

שם בגמרא וסבר ר"ע וכו' הקשה בס' עני ארזים למה לא מקשה הש"ס ממתני' דקי"ח ר"ע אומ' וכו' הרי דאי לאו נרה מהימנא ונראה דהמ"ל נסתפק אם נפל למים שאין להם סוף דכבר יצא הם מחשש איסור תורה אם ה' נשים נאמנות וא"כ מתני' הוה מוקמנין בכה"ג לכך אי לאו צרה מכחישה מהימנא רק הואיל דצרה מכחיש' לא תאכל בתרומה אף דמתני' מיירי בסתמ' מ"מ איכ' נ"מ אם נפל למים שאל"ס דיצא מאיסור תורה מהימנא רק דצרה מכחיש' לא תאכל בתרומה אבל מהברייתא שפיר מקשה דא"א לאוקמי' בכה"ג דא"כ איך יליף דנאמנות להביא גיטה מדמהימנ' מת בעלך דשם כבר יצאה מחשש מאיסור תורה

סליק האשה בתרא וסלקא לה מסכת יבמות