אהל דוד שבועות יבמות ג

הקדמה

ויען יחזקאל וידבר ולבו בקרבו משתבר מלא חלחלה ורתת ושעורו כתותי מכתת, יודע ומכיר חסרונו, לא רבה קנינו, אף כי לעלות במעלות ולבקש גדולות. ידעתי מך ערבי, כי נסתרה דרכי, מי יאיר מחשכי כי עירום אנוכי, וראוי הי' לי להסתר בסתר אהלי, ולא לשלוח דברים, בכל פנות ועברים אבל בן יכבד אב בחייו ובמותו משועבד לכן קמתי גם אני לכבד את אבי המנוח ז"ל להעלות הברכה אשר הניח אחריו על מכבש הדפוס, למען ששמו הקדוש וטהור יעלה בפינו, גם שפתותיו ידובבו בקבר, ולזה קראתי הספר אהל דוד ויגעתי ביגיעה רבה לסבב ולשוטט בפינות העולם קרובים אף רחוקים לאסוף וללקוט פרענומעראציאגע להוצאות הדפוס כי רבה היא והי' ה' לי למשגב ואת שאהבה נפשי מצאתי להצמיח קרן לדוד אבי המנוח ז"ל ויגעתי ומצאתי טעמ"ן ח"ל כי רבים חושקים ומצפים לאור הגנוז, ואומרים הכתם הפז תהי' לנו לענים, ורוממות אל בגרוני להקדים ברכת קוני, שהוליכני הדרך אשר חפצתי לכבד את אבי אף לאחר מותו, ויתברך האל, וישתבח הנותן חכמה מפיו דעת ותבונה ותורתו התמימה הנחיל לנו במתנה נתן בטוחות חכמה התעו לחכם, באורח חיים הנחיהו בשכבו תשמור עליו ולא תניחיהו ובהקיצו היא תשיחהו ובגלל זה חובתי להיות דברי פתיחתי תהלה לדוד אבי המנוח ז"ל נ"ת"צ"ב"ה ויליץ בעדינו שנגביה קרנינו להביא אותנו לארץ נחלתינו. הק' יחזקאל דייטש.