עוד יוסף חי תתל

השמטה זו שייכה להלכות ש"ר פרשת שופטים. ובסה"ק מקבציאל כתבתי במנהג אנשי אירופ"א כשיבא אורח לבית חבירו ואהובו אחוז האורח בכף בעה"ב או האשה בעה"ב וכן להפך ויתאחזו בכפם זה בזה אחיזה חזקה וזה הוא אות חיבת השלים דודאי ירא שמים צריך שיזהר לבלתי יעשה זאת כיון דהוא אחיזה ונגיעה יד ביד כדרך חיבה דלכך תהיה אחיזתם בכפם בחוזק להורות בזה חיבה יתירה

והנה בספר חסידים סי' תתר"ץ איתא לא יתקע יהודי בכף הנכרית ולא הנכרית בכף איש יהודי ולא יהודית בכף הנכרי ולא נכרי בכף יהודית אע"פ שהיד מעוטפת בבגד סייג לגלוי עריות עכ"ל, ובודאי החסיד זצ"ל מדבר על השלום שעושין באחיזת כפים שדברנו בו שהיה נוהג בזמני בערי אירופ"א. והא דנקיט יהודי בכף הנכרית ונכרי בכף יהודית לרבותא דלא תימא כיון דזה הוא מנהג ונימוס הנכרים באותם המקומות אם יהיה היהודי נמנע מלעשות כמנהגם יתלוצצו בו ולהכי מתירין לו לעשות עמהם כמנהג הזה כאשר התירו ללבוש מנעל ביום הצום כשהוא מהלך ברחובות הגוים כדי שלא ילעיגו הנכרים ויתלוצצו. לכך בא החסיד זצ"ל להזהיר בזה גם ביהודי עם הנכרית. אבל יהודי עם יהודית פשיטא דאסור ואם יעזור השי'"ת נדבר עוד בזה וכיוצא בזה, ואכמ"ל ואל שדי יעזרנו על דבר כבוד שמו אכי"ר: