עוד יוסף חי תשפח

קצרה אלא ארוכה קצת כדי שיעור שיוכל לומר אל מלך נאמן ולא יאריך בה יותר מדאי וכמ"ש מרן ז"ל

כ"א אם החזן האומר קדיש כשסיים הברכה ותכף ומיד קודם שיענו הציבור אמן התחיל הוא בברכה שאחריה, לא יענו הציבור אמן והעונש על החזן האומר הקדיש וכנז' בחס"ל

כ"ב האומר קדיש ברכו לא יהפוך פניו מן הצד שאומר הקדיש נגדו, אלא עד שיסיים לומר ברוך ה' המבורך לעולם ועד וכנז' בחס"ל

כ"ג מי שאזניו כבדות ולא שמע ברכו מן האומר קדיש אלא שמע מן הקהל עונים ברוך וכו' עונה הוא אחריהם אמן, כן הוא סברת המג"א בסי' נ"ז. אמנם הרב אליה רבא ס"ל אם שמע מהקהל עונים ברוך וכו' עונה עמהם ורק אם לא שמע מן הקהל אלא שמע מן האומר הקדיש כשחוזר לומר ברוך ה' המבורך ל"ו לא יענה עמו אלא יאמר אמן, ופירוש אמן זה הוא ר"ל אמת וכן צריך להורות

כ"ד כתב הרב מנחת אהרן ז"ל בכלל י"ב אית ג"ל. טוב והגון לאדם ליזהר בכל יום לענות ברכו בצבור, שאם אינו עונה אין נשמתו מתוקנת ביום ההוא כמ"ש במדרש רות וכו'. ושם הביא לשון הזוהר פרשת בלק וז"ל אינן דיתבי לתתא אמרי ברכו את ה' מאי ברכו משיכו דכל ברכאן בגין דאינון צריכין לאמשכה עלן להאי את ובה ניעול לגבי מלכא לאתחזאה אנפוי וע"ד אמר דוד אני בצדק אחזה פניך וע"ד שירותא דצלותא ברכו את ה' וכו'. וכיון דאינן משכן להאי את עלנא אית לן למימר צלותא ולשבחא, ובגין כך אסיר לברכא לבר נש עד לא יצלי צלותא והמשיך על רישיה להאי את וכו' ובג"כ למלאכי עילאי כתוב ברכו ה' ואינן את לאיתוספא עכ"ל

כ"ה כתב בספר מגן גבורים להגאונים מהר"ם ומהרי"ש ז"ל באלף המגן סי' מ"א ס"ק י"א כשם שאסור לקרות ק"ש תוך ד' אמות של קבר כן אסור לומר קדיש תוך ד' אמות של קבר אלא ירחיק ארבע אמות כנז' בש"ך יו"ד סי' שס"ז סק"ג בשם מהרש"ל וב"ח וכן מצאנו בשם הגאונים בשו"ת הנקרא שערי צדק שער ד' סי' ט' בשם רבינו מתתיהו גאון ז'"ל וז"ל הלכתא אין אומרין יתגדל בבית הקברות אא"כ מרחיק ד' אמות כמו בק"ש ע"כ. ולכן נוהגים פה עיר בגדאד יע"א כשמלוין המת אומרים כל הקהל קדיש אחר ההקפות והברכה רחוק כמה אמות מבית הקברות, וכשהולכין בערב ר"ה וערב כפור לבית הקברות אומרים תפילת בית עלמין ואחריה קדיש רחוק כמה אמות מבית הקברות, אבל ההולך על קבר אביו או אמו וכיוצא נוהגין לומר על הקבר פסוקי תורה למנוחת המת ואומרים קדיש על הקבר, יען כי כיון שאומרים כל זה למנותת המת אין בזה חשש וכן עמא דבר. ודרכינו כשאנו מספידין בבית הכנסת על חכם בפניו ואומרים דרשה ג"כ אין לובשין טלית אע"פ שעומד הספדן והדרשן על הבימה רחוק הרבה מן הארון של המת, אבל אומרים קדיש אח"כ כיון שכל הדרשה והקדיש אומרים למנוחת הנפטר לית לן בה ויה"ר בלע המות לנצח ומחה אלהים דמעה מעל כל פנים ונזכה לחיים ארוכים וטובים ושלום אכי"ר

כ"ו אסור להגות שם הוי"ה באותיותיו ככתוב ומפורש בדברי רבינו האר"י ז"ל דאפילו במלואו כזה יו"ד ה"י וי"ו ה"י אסור להגות, וכתב הגאון חתם סופר בח"מ בהשמטות סי' קצ"ב דף ע"ב ע"ג וז"ל דאפילו להגות השם במלואו נמי איכא איסורא ובאמת העולם נזהרים ואומרים יו"ד ק"י וי"ו ק"י עכ"ל, ואנחנו נזהרים לומר יוד כ"י וי"ו כ"י והכל אחד. וכתבתי בס"ד במ"א דשרי לומר אות יו"ד ואות וי"ו ואות ה"י דכיון שמוסיף תיבת ואת בכל אות ואות אין זה בכלל קורא השם ככתבו

כ"ז על מ"ש מרן ז"ל בסי' ה' הוסיף הגאון ר"ז בש"ע וכתב וז"ל כשיזכור השם יכוין פירוש קריאתו באל"ף דל"ת לשון אדנות שהוא אדון הכל ויכוין עוד פירוש כתיבתו ביו"ד ה"א לשון הוי"ה שהוא היה הוה ויהיה, אבל במקום שגם כתיבתו הוא באל"ף דל"ת אין צריך לכוין אלא שהוא אדון הכל

פרשה שמות

אמר המחבר יצ"ו כיון שאנחנו מדברים בפרשה זו בתפלת היוצר של חול ראיתי להעתיק כאן מה שכתבתי בס"ד בסה"ק סוד ישרים סי' ג' הנדפס בסוף רב פעלים חלק ב' דף קכ"א ע"ב, על דברים השייכים לתפלת היוצר של שבת והוא שאלה שנשאלתי וכתבתי תשובה בס"ד

שאלה: נשאלתי מחד יניק וחכים. שאלה אחת יש לי לשאול מאת אדוני בנוסח יוצר בשבת שאומרי' האל הפותח בכל יום דלתות שערי מזרח ובוקע חלוני רקיע מוציא חמה ממקומה ולבנה ממכון שבתה, איך יתיישב הנוסח הזה לפי חכמת התכונה הנמצאת בזה"ז, יורני ושכמ"ה

תשובה. החכם המובהק בספר הברית מאמר ד' פרק צרי ז' כתב וז"ל, דע שהארץ היא כדורי ותלוי על מרכז זו באמצע אויר השמים על בלי מה בגזרת חי, ובני אדם יושבים על שטח הכדור מסביב, באופן שגם חלק הארץ אשר על עבר השני נכח השטח, והחלק אשר יושבים עליה ממול רגלינו גם שמה יש מדינות מיושבות מבני אדם, ועומדים בקומה זקופה כמונו רקיע על ראשם ושמים ממעל להם. מלבד בערך עשרה מעלות ממעלות השמש בציר הצפוני והדרומי בכדור הארץ מפה ומפה, אין בו מדינה, ולא ישב אדם שם מרוב הקור, על כי רחוקים המה בתכלית מקו השוה מן מהלך השמש ותקופתו, שאינו אלא כ"ד מעלות מקצה זה לפאת נגב תימנה לקו השוה, וכ"ד מעלות מקצה זה לפאת צפון מקו השוה, וחום השמש אינו מגיע לשם, ולפני קרתו מי יעמוד אבל שאר הכדור מיושב מסביב

על כן בכל מקום שאדם עומד על הארץ בעיניו יראה חצי הכדור משטח השמים, והשמש שהוא אור העולם מסבב את כדור הארץ רחוק מאד מן הארץ ומקיף אותו במרחק שוה משלים הקפתו בכל כ"ד שעות, וכן בכל מקום שאדם עומד על הארץ רואה חצי הקפת השמש, כמו שרואה