עוד יוסף חי תשעג

הרעים וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו ונמצא שם שמים מתחלל

ובאמת דברים הנאמרים במקום גבוה צריך להיות לאדם רתת וחלחלה ורעדה גדולה בדברו ובקריאתו בהם ויהיה לו שבעה עינים פתוחות לדקדק בהם שלא יבא לידי מכשול ועל זה התפלל דוד הע"ה, שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול, גל עיני ואביטה נפלאות מתורתיך, ואל שדי יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר

מקץ

א יזהר כל אדם לומר בכל יום הן בחול הן בשבת ויו"ט קודם פרשת העקדה מודעה זו, ויש בה צורך גדול בנסתר וזה תוארה

הנה אנכי מאמין באמונה שלימה וגמורה כי ה' אלהינו הוא עלת כל העלות, דעבד עשר ספירות שהם כתר חכמה ובינה חסד גבורה ותפארת ונצח הוד יסוד ומלכות ונהוריה טמיר וגניז בכתר עליון, ומיניה אתפשט נהוריה על יו"ד דאיהו חכמה, וה"א דאיהי בינה, וא"ו דכליל שית ספירן חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד, וה"א דאיהי מלכות. ואל אורו הגדול המתלבש בעשר ספירות דאצילות אנחנו מעלים כונת התפלה והברכות וההודאות ולימוד התורה הקדושה וקיום המצות האמורים בתורה ובדברי סופרים, וכל מחשבה טובה ורעותא דלבא שבקדושה להוריד שפע עליון וברכה רבה מהארתו שבעתיקא קדישא שהוא כתר עליון, לאבא ואימא שהם חכמה ובינה, ומאבא ואימא למלכא קדישא וחקל תפוחין קדישין שהם תפארת ומלכות

והריני מאמין באמונה שלימה וגמורה, כי ה' אלהינו הוא ה' אחד ושמו אחד, הוא היה הוא הווה והוא יהיה, הוא היה טמיר וגניז בכתר, הוא הווה שמתלבש בעשר ספירות דאצילות. והוא יהיה שמתגלה בתפארת ומלכות, ואליו אנחנו מוסרים נפשינו רוחינו ונשמתינו על קדושת שמו יתברך ומקבלים עלינו עול מלכותו, באהבה רבה ובנפש חפיצה ככתוב בתורה שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד בשכמל"ו

והריני מגלה דעתי ורצוני לפני הקב"ה בלב שלם ובנפש חפיצה לבטל ביטול גמור ושלם כדין וכהלכה כל מחשבה זרה פגומה ופסולה ואסורה, וכל מחשבה שיש בה כפרנות ח"ו, וכל מין הרהור רע וכל ציור רע פגום ופסול ואסור, וכל הרהור של יוהרה ושמץ גאוה ופניה שאינה טובה, וכל מין כעס וזעם ורגז והקפדה, אם יעלו בלבי ומוחי בכל עת ועת, והריני מתנה עליהם שיהיו כולם בטלים ומבוטלים ביטול גמור מכל צד ופינה, לא שרירין ולא קיימין ולא יהיו חלין כלל ועיקר

ויהיה כח ואומץ וחוזק תנאי זה ומודעה וגילוי דעת זה שאני מתנה ומודיע ומגלה דעתי לפני הקב"ה בכח ואומץ וחוזק דין התנאים ומודעות וגילוי דעת אשר הורו חכמים זכרונם לברכה בהלכות קניינים ומקח וממכר, וכמו דין התנאים ומודעות וביטול שבועות ונדרים שהורו חכמים זכרונם לברכה בהלכות שבועות ונדרים, ויהיה כח ביטול זה קיים ומועיל על פי דין התורה הקדושה כדין ביטול החמץ קודם חג הפסח

ויהיה תנאי זה ומודעה וגילוי דעת זה אשר אני מתנה ומודיע ומגלה דעתי שרירין וברירין וקיימין בבית דין של מעלה ובבית דין של מטה ובישיבות כל הצדיקים זקנים, ונביאים ואנשי כנסת הגדולה ותנאין ואמוראין וכל חכמי ישראל

והנה אנכי מודה הודאה גמורה ושלימה שרירא וקיימת לעד ולנצח נצחים בלב שלם ובנפש חפיצה שכל עבודתינו לה' אלהינו ואלהי אבותינו הוא ה' אחד ושמו אחד, הן בתפלה הן בתלמוד תורה הקדושה, הן במעשה המצות האמורים בתורה ובדברי סופרים ובכל דבר שבקדושה הכל לעשות רצון ה' אלהינו ואלהי אבותינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו ונתן לנו תורת אמת וליחד קב"ה ושכינתיה ו"ה יאהדונה"י בדחילו ורחימו ורחימו ודחילו ליחדא שם י"ה בו"ה ביחודא שלים יהוה בשם כל ישראל ויהי נועם וכו' יהיו לרצון וכו'

ב' פרשת העקדה היא קרן קיים לישראל ע"ס כל הדורות לאכול מפרותיה תמיד בכל יום ויום שאומרים אותה כי עיקר הפעולה המעשית שיצאה מידו של אברהם אע"ה היא העקידה שעקד את יצחק בנו שהוא גבורה ודינא קשיא ובעקדו אותו כיון בכונה שאמר בזוה"ק בפ' אמור בסוד השופר בר"ה במתוק הדינין שנעשין על ידו

ולכן כשישראל אומרים פרשת העקידה שזוכרים בה הפועל המעשי שפעל אברהם אע"ה באומרם ויעקד את יצחק בנו תתעורר הכונה שכיון אברהם אע"ה בעקידת יצחק, ויהיה מזה גם עתה פעולה מעין הפועל שעשה אברהם אע"ה בזה, וגם יהיה הקשר של ע"ב רי"ו שבתיבת ויעבו"ר שאומרים בי"ג מידות אל רחום וכו' כי אברהם אחוז בחסד שהוא מספר ע"ב, ויצחק בגבורה שהוא רי"ו הרי ע"ב רי"ו של ויעבור

ודע כי פסוק ושחט אותו וכו', יש נוהגים לאמרו אחר פ' העקידה, ויש שאין אומרים, והחסידים בירושלם אין אומרים אותו, ובעירנו אנחנו נוהגים לאומרו ואין לשנות

ג' אומרו ויגולו רחמיך על מדותיך, הכונה ויגולו הוא לשון גילוי, ורחמיך קאי על י"ג מכילן דרחמי שהם אמורים על ידי מיכה הע"ה בפסוקים של מי אל כמוך, ומדותיך קאי על י"ג מידות של אל רחום וחנון שאמרם מרע"ה

וכשאומר כאן פסוקים של מי אל כמוך ימנה אותם באצבעותיו ביד ימין ויכוין בהם הי"ג מידות של אל רחום וחנון וכו', בדרך זה א' מי אל כמוך (אל). ב' נושא עון (רחום). ג' ועובר על פשע (וחנון). ד' לשארית נחלתו (ארך). ה' לא החזיק לעד אפו (אפים) וא"ו כי חפץ חסד הוא (ורב חסד). ז' ישוב ירחמנו (ואמת) ח' יכבוש עונותינו (נוצר חסד). ט' ותשליך במצולות ים כל חטאתם (לאלפים). יו"ד תתן אמת ליעקב (נושא עון) י"א חסד לאברהם (ופשע). י"ב אשר נשבעת לאבותינו (וחטאה). י"ג מימי קדם (ונק"ה מספר אל"ף ה"י יו"ד ה"י)

ומ"ש ישוב חרון אפך מעמך ומעירך ומארצך ומנחלתך, הכונה מעמך אלו ישראל ומעירך זו ירושלים ומארצך כללות ארץ ישראל כולה, ומנחלתך זה בהמ"ק כי ישראל חטאו ושפך חמתו על העצים ואבנים לטובת ישראל שלא יהיה בהם כליה, וכיון שישוב חרון אפך מעמך ממילא ישוב גם מעירך וארצך ונחלתך כי הם לא חטאו

ואומרו והטיבך והרבך מאבותיך, הכונה שתבא לכם הטובה ע"י חג"ת שהם אבותיכם ששם לאיש קטרוג קליפות כנודע מסוד החזרה שאומרים בקו"ר שאין שם אחיזת החיצונים ולא מן נה"י ששם נאחזים הקליפות

וכשאומר לעולם יהא אדם וכו', יאמר מה אנחנו ולא יאמר מה אנו, גם יאמר כי כל מעשינו ולא יאמר רוב מעשינו ככתוב בסידורים, ובאלו דברים וכו' צ"ל מפירותהם ולא יאמר פירותיהם דאין נאכלין כל הפירות בעוה"ז וכנז' בשער הכונות: