עוד יוסף חי תשעא

המוחין דכל הפרצופים מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין שהוא עד תוך המוחין דזו"ן ונעשה הכל אחדות אחד

נמצא אור א"ס טמיר וגניז בכתר ומתלבש בי"ס דאצילות, אמנם הוא מתגלה בתפארת ומלכות שהם זו"ן, יען כי הם סופא דכל דרגין, ולכן ז"א נקרא הוי"ה בסתם על שם הוי"ה הכולל, ובזה תבין הכלל שאמר רבינו האר"י זלה"ה וז"ל, כללו של דבר ישים האדם שם הוי"ה נגד עיניו, וכמ"ש שויתי ה' לנגדי תמיד כי בו נכלל הכל, אור המאציל והנאצלים כולא חד ע"כ, והיינו קאי על שם הוי"ה הכולל הנז"ל

וכן תמצא כתוב בספר נהר שלום לרבינו הרש"ש ז"ל דף ס"א ע"א, אשר העתקתי דבריו לעיל וז"ל, ואז נמצא כי ההוי"ה ההיא שהיא הבחינה האמצעית המלובש במוחין דעתיק דא"ק נמשך ומתפשט תוך המוחין מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין שהוא עד תוך המוחין דזו"ן, ואז הזו"ן נקראים על שמה וגם היא נקראת על שם הזו"ן ונעשית הכל אחדות אחד, באופן כי ישים האדם שם ההוי"ה הנז' לנגד עיניו בסוד שויתי ה' לנגדי תמיד עכ"ל, והבן בדברים

ובזה תבין דברי ר"מ בפרשת בא בזוהר דף מ"ב שאמר וז"ל, אבל בתר דעביד האי דיוקנא דמרכבה דאדם עלאה נחית תמן, ואתקרי בההוא דיוקנא הוי"ה בגין דישתמודעון ליה בכל מדה ומדה וכו'

והשתא בין תבין כי באמת הגם שאנחנו מכוונים בתפלה וברכות בחבור הוי"ה אדנ"י שהם זו"ן, וכן מפורש נמי בדברי רבינו האר"י זלה"ה שאנחנו נקראים בנים לזו"ן דאצילות כי הוא אלהינו, ועכ"ז הנה אנחנו מעלים כונתינו לא"ס וכל תפלותינו הוא לא"ס וכאשר כתב רבינו מהרח"ו ז"ל בעולת תמיד כנז"ל, יען דזו"ן שהם אלהינו, הנה בתוכם אור א"ס כי בעתיק דח"ק שלהם מלובש הא"ס, כי עתיק דא"ק הוא קוץ היו"ד דהוי"ה הכולל אשר בו כל הארבע אותיות דהוי"ה ואז הזו"ן נקראים על שם א"ס כי נעשה הכל אחדות אחד וכנז"ל

ודרך משל נאמר, כי הנה תמצא דגוף האדם נקרא על שם הנשמה, ותואר אדם עקרו בנשמה כי לכן ישראל דוקא נקראים אדם והרי הגוף ג"כ נקרא בו, וכשאתה מדבר עם ראובן ותבקש ממנו איזה דבר הנך רואה שדבורך הוא עם הגוף ובקשתך היא ממנו, אך באמת דבורך הוא עם הנשמה שבגוף שהיא המחיה אותו והוא בכוחה פועל פעולותיו. וכן הענין כאן כי אם הוא נשמה לכל הנשמות שבספירות ובפרצופין כולם, והוא טמיר וגניז בתוכם ומחיה את כולם, ולכן אמר דוד הע"ה שויתי ה' לנגדי תמיד, והוא שישים תמיד שם ההוי"ה נגד עיניו כי בקוץ היו"ד וארבע אותיות ההוי"ה רמוז הכל, וכלול הכל מן אור א"ס עד סוף כל דרגין של הפרצופין והכל באחדות גמור

נמצאת אתה למד שהמתפלל ואומר יהרמ"י או"א הגם שהוא מתפלל לז"א, הנה הוא מתפלל באמת לאור א"ס ב"ה שהוא הנצוץ הנז"ל המסתתר בו בהתלבשות כל הפרצופים שקודם ממנו שכולם כלולים בשם הוי"ה ב"ה כי מבלעדי א"ס אין כל מאומה בידו ובקראינו לז"א ונדבר עמו בתפלה וברכות ותשבחות והודאות, הרי אנחנו קוראים ומדברים לכל הפרצופים כאחד עם אור א"ס המסתתר ומתלבש בהם שהוא נשמה לכל

וכן הדבר מפורש בתיקונים דף ג' וז"ל, לקביל אלין אזכרות דאינון י'א'ה'ד'ו'נ'ה'י בין בקריאת שמע בין בצלותא בין בשירות ותשבחות והודאות, דבכל אזכרה דיפוק מפומוי דבכל אתר ובכל ממלל צריך לכוונא דבור באדנ"י וקול בהוי"ה, וליחדא לון ביחודא דאיהו יחיד ונעלם, דמחבר לון ומיחד לון כחדא וביה צריך הכונה דלא תליא למימר ביה קול ודבור אלא במחשבתא עכ"ל ע"ש

הרי מפורש כאן דהגם שאנחנו מזכירין בהודאות ותפילות שמות זו"ן צריך לכוין במחשבתינו לאור א"ס ב"ה שהוא היחיד ונעלם הנזכר בדברי בתיקונים הנז', יען כי כל הפרצופים העליונים עם אור א"ס המתלבש בהם הכל נכלל בשם הוי"ה ב"ה וכאמור לעיל אשר על כן בכל תפלה ובקשה שתהיה אנחנו מדברים עם ז"א הנקרא הוי"ה בסתם, ומעלים קולינו ותפלתינו עדיו, והוא יעלה קולינו ותפלתינו לאור הנקרא אוזן העליונה, ומשם עד אור א"ס כדי לעשות הפעולה אשר אותה אנחנו מבקשים כי הכל מלובשים בז"א וכולא חד

ולכן תמצא בסדר התפלה המתוקנת מרבינו הרש"ש ז"ל בתיקון חצות שמתחלת כך יהר"מ ה' או"א שימשך מן הא"ס ב"ה אור ושפע גדול לשורש יחידה העליונה המלובש בעתיק וא"א דא"ק וכו'. הנך רואה בזה דהבקשה היא משם הוי"ה שהוא בז"א שמכוונים בו קול ודבור שהוא שילוב הוי"ה אדנ"י ומבקשים ואומרים שימשך מן הא"ס, והיינו מפני שהכל כלול בז"א שגם אור הא"ס דגניז וטמיר בכתר הוא מלובש בו. ואומרים לז"א שהם מבקשים מן א"ס שימשך ממנו אור גדול לשרשים העליונים וכו'

ברם אין אנחנו יכולים לומר הבקשה בזה הלשון יהי רצון מלפניך אור א"ס שתמשיך אור גדול ושפע גדול לשרשים וכו' שא"כ נמצא אנחנו מדברים להדיה עם א"ס לבדו, ומבקשים ממנו בפרטות בלתי התלבשות הפרצופים, ובאמת אין לנו רשות לדבר עמו בפרטות ואין לנו כח ויכולת על כך, אלא צריך שתהיה בקשתינו ותפלותינו ודברינו אליו בבחינת התלבשותו בכל הפרצופים עד זו"ן שהם סופא דדרגין, והתלבשות הזה נכלל בשם הוי"ה ב"ה שהוא קוץ היו"ד וארבע אותיות הוי"ה שהם כוללים מן אור א"ס דטמיר וגניז בכתר עד זו"ן, וזכור תמיד הכלל הזה שאמר רבינו האר"י זצ"ל וז"ל, כללו של דבר ישים האדם שם הוי"ה נגד עיניו כמ"ש שויתי ה' לנגדי תמיד כי בו נכלל הכל, אור המאציל ואור הנאצלים כולא חד

וארחיב לך הדיבור בזה יותר והוא כי באמת דבר זה ידוע ומפורסם מכמה מקומות בזוה"ק ורעיא מהימנא, דא"ס ב"ה אין בו שום שם ותואר כלל, ועכ"ז הוא נקרא בכל השמות הכתובים בתורה וכמ"ש בר"מ פרשת בא וז"ל ובתר דעבד האי דיוקנא דמרכבה דאדם עלאה נחית תמן ואתקרי בההוא דיוקנא הוי"ה בגין דישתמודעון ליה במידות דיליה, ונקרא אל אלהי"ם שד"י צבאו"ת אהי"ה בגין דישתמודעון ליה בכל מדה ומדה איך יתנהיג עלמא בחסד ובדינא כפום עובדהון דבני נשא וכו' ע"ש

הרי דכל השמות הקדושים הכתובים בתורה הוא נקרא בהם מפני שכל שמות הקודש אשר הם עצם הספירות אין להם מציאות אלא על ידי א"ס ב"ה המיחד אותם ומאיר ומשפיע בהם ומחיה ומעמיד ומקים אותם ובלעדו אין לכל הספירות והשמות מציאות וקיום ולא שום פעולה

ונמצא כל תפלותינו הם לא"ס כי בלעדו אין מי שיחדש שפע ויתן אלא הוא לבדו יש לו כח לחדש תמיד לפי שאין לו סוף, משא"כ בנאצלים שאין להם אלא לעצמן מה שניתן להם וכמ"ש רבינו האר"י ז"ל בעץ חיים שער מ"ן ומ"ד פ"ז ע"ש, ומפני שאין אנחנו יכולין לכנות לו שום שם ותואר וכינוי לכן אנחנו מתפללין אליו על ידי