עוד יוסף חי תשלז

הלכות שנה ראשונה. אלו הם ההלכות שלא הובאו בסה"ק בן איש חי הנדפס בעה"ק ירושלם תוב"ב שנת תרנ"ח והמה השייכים להלכות שנה ראשונה בעזה"י: בראשית

כתב רבינו הרש"ש ז"ל בנהר שלום דף ב"ן, בענין מצות הציצית יכוין לקיים מ"ע ללבוש טלית מצויינת כהלכתו, והיא מ"ע שהזמן גרמא שהיא בחג"ת וכו'. ויקיים מ"ע שנאמר ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם, ועל ידי הכנה זו אז יהיה כח בכונתו בברכה להעלות מ"ן ולהמשיך המוחין לזו"ן (שהם תפארת ומלכות)

ועל ידי לבישת טלית קטן יכון להפריד הקליפות מכלים דפרצופי נה"י כהם זו"ן ויעקב ורחל דפנימיות דחיצוניות דיצירה וכו'. ועל ידי לבישת טלית גדול יכוין להפריד הקליפות מכלים דפרצופי נה"י שהם זו"ן ויעקב ורחל דחיצוניות דחיצוניות דיצירה וכו'

ועל ידי טלית קטן יכוון לזווג זיווג התחתון משני זיווגים דג"ר דישסו"ת וכו', וע"י טלית גדול יכוון לזיוג זיוג דג"ר דישסו"ת וכו' ע"כ ע"ש

א' צריך לכוין בברכת טלית גדול לפטור טלית קטן שלא פשטו בלילה, משום דאיכא מ"ד דלילה מפסיק וצריך ברכה, ומשום דקי"ל ספק ברכות להקל אין מברכין, דאע"ג דמרן ז"ל ס"ל לברך וימשמש בו בשעת ברכה קי"ל סב"ל אפילו נגד מרן ז"ל כנודע. ועל כן טוב לכוון בברכה שמברך על טלית גדול לפטור טלית הקטן כדי לצאת י"ח דיעה זו, דבזה גם לדעת מרן ז"ל שפיר דמי, ואין צריך למשמש בטלית הקטן שקשה על האדם לעשות כן בבית הכנסת משום דלובש על ט"ק כמה בגדים וחגור בשתים זו ע"ג זו. וכבר מצינו למרן ז"ל בסעיף יו"ד בלובש ט"ק בעוד שאין ידיו נקיות דיברך על טלית אחר ויכוין לפטור גם זה ואין צורך למשמש, ועיין לכמה אחרונים בזה

הנה כי כן נראה נכון בס"ד כדי שלא ישכח כונות אלו יפרש אותם בפיו בנוסח ליקבה"ו שיאמר קודם עמידתו, ליקבה"ו וכו'. הריני מוכן לקיים מצות עשה ללבוש טלית מצוייצת כהלכה, כמו שצונו ה' אלהינו בתורתו הקדושה ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם, והריני מוכן לברך הברכה שתקנו חז"ל על מצות ציצית בטלית גדול. והריני מכוין לפטור בברכה זו גם טלית קטן אשר עלי, ויהיה כח ואומץ במצוה זו של טלית קטן וטלית גדול להפריד הקליפות שראוי להתפרד מכלים של פרצופים הקדושים, ויהיה כח ואומץ במצוה זו של טלית קטן וטלית גדול, לזווג זיווגים של שלשה ראשונות הקדושים, ויעלה לפניך ה' או"א כאלו כונתי בכל הכונות הראויים לכוין במצות אלו של טלית גדול וטלית קטן, ויהי נועם ה' אלהינו עלינו וכו' ב"פ

ב' מוכרי בגדים שעדיין לא הטילו בהם ציצית ולובשים אותם להראותם להקונים לידע מדתם פטורים, וכן הלובש טלית כדי להראות לאחרים וללמדם סדר העטוף אע"פ שהוא שלו ועדיין לא הטיל בו ציצית מותר ללבשו כדי ללמד בו, וטלית שיש בו ציצית והוא לובשו כדי ללמד בו לאחרים או להראות להם בו דבר אחד אינו צריך לברך ואסור לו לברך

ג אם נפלה טליתו שלא במתכוין וחוזר ומתעטף בה צריך לברך, בד"א שנפלה כולה אבל אם לא נפלה כולה אע"פ שנפלה רובה אינו צריך לברך, ואם בהיותו מתפלל תפילת העמידה נפל טליתו מעליו לגמרי ובהיותו מתפלל הניחוהו אחרים עליו אז כשיסיים תפלתו ימשמש בציצית ויברך, כן פסקו האחרונים ז"ל

ד' מי שהיה אוחז טליתו להתעטף בו ובירך עליו וקודם שנתעטף נפל הטלית מידו לארץ ואפילו בידו אחת לא נשאר, עכ"ז נוטלו ומתעטף בו על סמך ברכתו הראשונה ולא יברך פעם שנית, ועיין מאמר מרדכי ז"ל סעיף י"ז ושאר אחרונים

מיהו אם היה עומד למעלה באכסדרה אצל המעקה שיש לה על החצר ואחר שבירך נפל הטלית מידו לחצר והוכרח לירד להביאו מן החצר או שרמז לאחרים שיביאו אותו אליו דאיכא בזה שהיה הרבה והסח הדעת, יש לצדד שיברך ולא יסמוך על ברכה ראשונה, ועכ"ז משום חומרא דהזכרת השם י"ל שב ואל תעשה עדיף ויהרהר הברכה בלבו

ה' בכל יום כשמוציא הטלית גדול מן הכיס ללבשו ינשק בתחלה את הציציות של ארבע כנפות ביחד ואח"כ פושטו ומברך ומתעטף, וה"ה בעת שפושטו מעליו ומקפלו, דג"כ אחר הקיפול יאחז בידו הד' ציציות וינשקם ואח"כ יניחנו בכיס, וכן יעשה בטלית קטן כשפושט הישן ינשק הציציות, וכשלובש החדש ג"כ ינשק הציציות, וכל זה משום חבוב מצוה, וכמ"ש בשם הגאון השל"ה ז"ל. וכן האשה כשהיא מכינה לבעלה טלית הקטן עם בגדים התחתונים שמחליפם בע"ש ג"כ תזהר לנשק הציציות ואח"כ תקפלנו ותכין אותו עם בגדיו

וא"ו כתב רבינו מהרח"ו ז"ל בשער הכונות בסדר נוסח תפלה דף נ"א ע"ד וז"ל, יסיר תש"ר מעומד ויניחנה בכיס ואח"כ ישב ויסיר תש"י מיושב כמו שהוא בעת הנחתם וינחנה בכיס ואח"כ יסיר הטלית, ולפעמים בימי החום אחר שהיה מורי ז"ל מסיר תש"ר מעל ראשו היה מעביר הטלית מעל ראשו ומורידו על כתיפיו ואח"כ מסיר תש"י ואח"כ מסיר הטלית לגמרי עכ"ל

נמצינו למידין כל זמן שעדיין התש"ר בראשו לא יסיר הטלית מעל ראשו, ועל כן אותם בני אדם שדרכם בימי החום להסיר הטלית מעל ראשם ומורידין אותו על כתיפם כל משך התפלה לא יפה הם עושים, ואפילו אם יהיו נזהרים להניחו על ראשם בתפילת העמידה ג"כ טועין הם, כי כל זמן שעדיין התש"ר בראשו לא יסיר הטלית מעל ראשו. מיהו בשבת ויו"ט שאין לובשים תפילין אם מסירין אחר תפלת העמידה הטלית מעל ראשם ומניחים אותו על כתיפם אין כאן חשש

ואגב אורחאי אמינא תוכחת מגולה לכמה אנשים שהם מברכין על הטלית גדול בבוקר ומניחים אותו על ראשם כהרף עין ממש ותיכף ומיד מורידין אותו על כתפם ואין כאן עטוף והם מברכין להתעטף בציצית לבטלה, כיון דעיטוף קאי על הראש ואין מניחים אותו על הראש אלא כהרף עין זה נכנס וזה יוצא וא"א