עוד יוסף חי תל

תהיה פתי שתאמין לכל דבר שלא תדע טעמו ואמיתתו ע"פ השכל שחננך השי"ת ונתן לך. ולא תהיה כאדם שיש לפניו עניינים חדשים נפלאים והוא הולך בעינים סגורות שאינו יודע איך המה נעשים, למשל רואה שבא לו מן לונדון לבגדאד בטילגראף ואינו יודע איך הלכו ובאו דברים אלו בחוטי הברזל בשעה אחת שידמה לו בזה כאלו מעשה כשפים הם. וכן רואה המכ'ינא שמכנסין בתוכה דברים ושירים וחוזרין השירים ויוצאין מתוכה ונשמעין לבני אדם היושבין מבחוץ באותו מקום שאינו יודע פועל זה איך נעשה בטבע ודומה לו כמעשה כשוף וכן כמה דברים וענינים כיוצא בזה שהם טבעיים ונראין דברים נפלאים רחוקים מן הטבע, הנה בכל אלו וכיוצא בהם צריך האדם לידע עניינם בשכלו שחננו השי"ת ויכיר שהם נעשים בטבע הגמור ההווה ומורגל ואינם מעשה כשפים

ואל יאמר האדם למה לי להטריח עצמי להבין טעמים ועניינים של מעשים אלו שהם פלאות הטבע יהיו מה שיהיו הלא אנכי נהנה ממלאכתם ומעשיהם ומה אכפת לי לידע טעמם ומהותם, הנה האומר כן טועה הוא ותועה מדרך השכל שנחשב בזה כבהמה, יען כי הקב"ה נתן לאדם שכל כדי להתבונן בו בכל דבר ודבר וידע בו גם פליאות הטבע שברא הקב"ה בעולמו, והחושב על פלאות הטבע מעשה כשפים הם הרי זה מבזה הבריאה, כי כבודו יתברך הוא שידעו הבריות פלאות הטבע שברא בעולמו, ואיך נולד מן הטבע דברים נפלאים ומתחדשים הם ונגלים דור אחר דור, ובפרט כי יזדמן אדם שאין תורתו אמנותו, והנה הוא מאבד זמן הרבה בכל יום הן בטיול של ראיה הן בטיול של דברים בטלים בעניינים שהם הבל וריק שאין בהם לא לעזר ולא להועיל איש כזה למה יתעצל להתבונן וללמוד טעם לפלאות הטבע אשר תחזנה עיניו אשר בזה יהיה כבוד שמים. וכאשר כתבתי בס"ד בסה"ק אמרי בינה ח"א בדרושים המובאים שם בחיוב לימוד שבע חכמות אשר מצינו לגדולים בחכמי ישראל שטרחו בהם ללמוד אותם ואע"פ שבודאי פזרו זמן רב בעבורם

ואם יהיה האדם המתעצל לבקש ידיעה לידע טעם לפלאות הטבע הוא פתי מעיקרו ואין לו שכל להשתמש בו החרשתי, אך אם באמת חלק לו השי"ת בבינה ונתן לו שכל חשוב שיוכל להתבונן ולהשכיל בו להועיל לעצמו ולאחרים עמו, כמה תגדל פשעתו שפשע במתנה זו שנתן לו השי"ת והוא השליכה בקרקע ויאבדנה וישחתנה

פוק חזי מ"ש החכם שד"ל (שראיתי שהעתיקו דברים אלה בשמו), וז"ל, אך לזאת יחרד לבי בראותי כמה מתנות חנן אותנו אלהי השמים, יקרות ונשגבות אשר לטובתן אין חקר, ולתועלתן אין גבול, ואנחנו יש ממנו ישליכו אותן אחרי גום, כל קרוב אל המועיל, ויש ממנו יעבטון אורחותם, עד כי מן הדבר הטוב עמל ואין יינד אלימו, וגם ליתר אחיהם

על הדבר הזה, הלא יכין לתמוה ולהשתומם מאד מאד. כי גם אנשים באים בימים, ובני בינה ודעת ולא ילדים בלבד יפלו בשוחה הלזו, ואיך יראו את הטוב ויסורו ממנו, הנה אבינו שבשמים הנותן את הטוב, אל אלהים הוא, ולא בשר ודם וילוד אשה הוא, ואיך איפוא לא ידע האדם מה המה הדברים אשר לא יאותו לנו

בא וראה, הנה האלהים נתן לנו הכח והגבורה, אשר נוכל להשתמש בהם לטובתינו ולטובת אחינו. והנה כמה יש בנו העושים כל מעשיהם על ידי עבדיהם ושפחותיהם, וכאלו לא חלק ה' להם בכח חלק מאומה. וכן ה' אלהים חנן אותנו עושר ונכסים, אשר גם בהם נוכל להשתמש לטובתינו ולטובת אחינו. אמנם מה רבו קופצי היד הקוברים את חילם באשמנים כמתים, בל יראה ובל ימצא, לא לנו ולא להם וכו'

ומן המתנות אשר זבדנו אלהים, מה לנו מתנה גדולה מן השכל, מי לא ידע רום ערכו ורוב מעלתו, מי לא יבין הטובות הרבות אשר תוכלנה להוולד ממנו לנו ולאחרים. וכל נתחינו תחת השגחתו הם עומדים, והוא אשר יצוה אותם את אשר יעשו ואשר ייטב להם, ובתחבולות יעשה מלחמה לשמרם מכל פגע רע, והנה הוא מקור מים חיים, אשר יפרד לראשים רבים, והמה נחלי דבש וחמאה, ועלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה

והנה כל מ"ש החכם הנז' בשבח השכל שנתן הקב"ה לאדם כדי להשתמש בו וישיג ממנו תועלת לעצמו ולאחרים הוא נכון, אמנם אנחנו רואין כי בעצי המלאכות הם משתמשים בשכל שלהם שמוש טוב אשר על ידו מתחדשים מלאכות יקרות ונפלאות הן באניות במהלך הים, הן בעגלות במהלך היבשה, הן בכלים המתוקנים למלאכות מינים ממינים שונים עד אין חקר ואין מספר, ואין לך כל שמיטה ושמיטה שאינו מתחדש בה מיני מלאכות יקרות ועליונות על מה שקדם להם, ברם בענין לימוד וידיעה הנז"ל הולכים בעלי השכל במעצלתים כי כל הסוחרים בעלי משא ומתן בזמן שהם פינים מעסקיהם אין אוחזים בידם אלא רק העתונים הנקראים גאזיתא, ושום ספר המדבר במשכולות אין אוחזים אותו בידם, והן אמת יש בגזיתא צורך ללמוד בו, הנה רובו הוא הבל וריק והם מאבדים זמן ללמדו כולו, ובאמת אין קץ לדברי רוח. ויש לי לדבר דברים הרבה בענין זה אמנם פה לא אוכל להאריך בזה ואם נאריך מאי נפקא מינא הלא אמרו אשרי המדבר על אוזן שומעות

ואיך שיהיה הנה על הרוב הסיבה המעכבת ומונעת הידיעה הנז"ל מן האדם הוא כח העצלות הדבוק וקשור בו וצריך האדם להלחם בו ולגרשו ולדחותו מעליו, ובנקל יוכל לדחותו מראשית ותחלת המלחמה שנלחם עמו, ולז"א הכתוב כי תלחום את מושל הוא כח העצלות המושל עליך בדבקו בך מצד הטבע אז מתחלת המלחמה תוכל לדחותו ותגרשהו, ואז ממילא בין הבין את אשר לפניך כלומר מה שתמצא מונח לפניך מפלאות הטבע ומכל דבר ודבר: