נושא האפוד תשב

שאין לחלק בין שבועה לחרגמ"ה וכל דהוי אונס דלא שכיח מותר לישא אחרת הרימותי שם דברי המש"ל פכ"ג מ"ה אישות וה' עבודת השם סי' כ"ט דקנ"ח ע"ג ויתר האחרו' דמדבריהם מבואר דאין חילוק יש"ב ועדיפא טובא האי דקמן דאיכא ספקי טובא דהגם דבס"ס איזה פוסקים לא רצו להקל מ"מ בתלתא או ד' ספקי הקלו וכמו שהאריך בזה התייר הגדול בס' חיים ושלום ח"א סי' א' ד"ו שאחר שהביא ס' הפוס' המתיר' בס' והחולקים שהחמירו לכתחי' בתלתא ספקי העלה שם דבארבע ספקי לכ"ע מתירין לכתחי' ולכן הורה להקל בנדונו והוא היה מונה ד' ספקי א' אי חרם רגמ"ה הוא לעולם ב' דשמא אין גזרתו קיימת רק על הדרים שם לא על מי שיצא ממקומו ובא לדור במקום שאין חרגמ"ה וכס' הפוס' דסל"ה ועל השלשה דבמקום דאיכא למימר אדעתא דהכי לא תיקן ואת רב"ע דבמקום דאיכא ביטול מצות פו"ר לא גזר ומצא לה' נחפה בכסף ח"א סו"סי כ"ד ב' שמתיר במקום ד' ספקות לכתחי' את"ד ומעתה צא וחשוב דגם בנ"ד איתנהו הני ספקי. ותו איכא לצרף ספקא אחריתי לפי מ"ש הכנה"ג בסי' ע"ז סקל"ד שאם קראה הבעל שתבא אל ביתו ולא רצתה לבוא מקרייא מורדת. ולפי דברי הרב מו"ץ במכתבו העד העיד שהבעל התאמץ בכל כחו שתבא אצלה ולא רצתה לנוא היא מורדת גמורה וכמה מן הפוס' ס"ל דבמורדת לא תיקן רגמ"ה. ע' בס' שדה חמד מע' אישות סי' ב' מאות י"ז ואילך חילוקי דינים הנאמרים בחרגמ"ה ע"ש

ובהביטי שם בס' שדי חמד ראיתי לו באות ך' שהביא משם ס' זית רענן נדון כנ"ד ממש וז"ל אשה שברחה מבעלה והחזירה לביתו ושוב ברחה וזה כשלש שנים שלא נודע מקומה ובעלה חזר אחריה בכמה מקומות קרובות ורחוקות זה כשנה וחצי יגע ולא מצאה ולא נודע מקומה כלל ואין ידו משגת לקבץ ק"ר כה יעשה יכתב גט לאשתו וימסרנו ליד שליח הולכה שימסרנו לה בעת בואה למקומות הסמוכים ויקבל השליח בחומר שבועה לקיים שליחותו אם תבא למקום קרוב ובאופן זה יש לסמך להתיר דאף דמוהרי"מ ס"ל להחמיר אפילו במקום מצוה וכו' בנ"ד שברחה ממנו ואין לו אשה כלל לקיים המצוה גם מוהרי"מ יודה דבמקום מצוה כזו לא גזר וכו' ומ"מ בלא גט ע"י שליח א"א להתיר וכו' את"ד והיינו נ"ד ממש והודיע לנו דבכה"ג א"ץ היתר ק"ר והנה ס' זית רענן לא ראיתיו עד הנה אך מצוה להביא מן החדש שכזאת וכזאת דבר הג' חת"ם סופר בח"ב סי' צ"ט על נדון כנ"ד וז"ל אשה זאת הנעלמה מעינינו יש להסתפק כמה ספקות מה היה לה אולי מתה או המירה דתה או נשתטית ומחמת שיטות ברחה או מרדה וברחה ואע"ג דמורדת צריכה התראה היכא דלא איפשר שאני שברחה ולא ידענו מקומה אולי נולד לה מום ומחמת כיסופא ערקא לעלמא וכו' עכ"פ חזו לאיצטרופי דעת הסוברים שהוא מדרבנן וספקו להקל ולהאומרים שספקו להחמיר האיכא מאן דס"ל דלא החרים רגמ"ה כ"א עד אלף החמישנ וכו' ואפי' אם נאמר דגם אחר זה גזר דלמא הלכה כמ"ד דבמקום מצוה לא גזר וכיון דאיכא כל הני ספקי וכו' נ"ל להקל, ע"פ התנאים שיתבארו (היינו שיעמיד ערבות על כתובתה וגם יזכה לה גט וגם ישבע הבעל שבועת התורה שאם תבא לקבל גטה מהשליח ימסרנו בידו בלי שום עכוב) ונראה דא"ץ ק"ר דלענין זה בודאי מועיל הס"ס את"ד ותמהני על ה' שד"ח שלא רמזו במקום הזה (וע' חת"ס ח"א סי' פ' דנראה סותר לזה וע' פאת השדה אסיפת דינים מע' אישות אות י"ב שכתב דתשו' זו דח"א סי' ג' היא סותרת לתשובה אחרת ושהעיקר כתשו' האחרת עש"ה)

וע"פ כל האמור עשינו שמאחר שהגט הוא מוכן ומזומן השבענו לבעל שלא יבטלנו בשום זמן ולא את השליח ואם בשעה שתבא לקבל גיטה לא ימצא הגט שהוא מחוייב לכתב לה גט מחדש ואם יעמיד עצמו שלא ליתן גט אזי חייובא רמייא עליו לזונה ולפרנסה וליותר טוב עשינו לו התרה והתרנו לו לישא אחרת וה' יצילנו משגיאות הצעיר דוד ב' אברהם פיפאנו ס"ט

אחר שכתבתי כל האמור מ"כ בפנקסי כך אשה שמעלה מעל בבעלה וברחה ממנו ולא נודע מקומה והתירו מאה רבנים לבעלה לישא אחרת ובטרם נשא נודע מקום תחנותה אך אינה רוצה לקבל ג"פ אם איפשר ליתן, לה הגט בע"כ מה טוב ואם א"א יכול לישא על סמך ההיתר שמקודם. אבן יקרה מהדו' תנייא סי' י"ח ובסי' כ"ז נשאל על אודות אשה אשר שטה טומאה תחת אשה וזה כשנתיים אשר עזבתהו ותלך אחר עוגבה ובמשך הימים ילדה ממזר וכבר נתגרשו בדין הערכאות אך אינה רוצה לקבל ג"פ בדייני ישראל זולת אם יתן לה בעלה סך עצום יותר מכחו נוסף לזה לא נודע מקום תחנותה למען תשיג ידו לגרשה בע"כ אם יש להתירו לישא אחרת אף בלתי ק"ר ורב אחד הורה להתירו לישא אחרת בלתי ק"ר ולא הודה לו הרב המחבר להתירו שאיסור נשיאות שתי נשים גזר רגמ"ה אפי' במקום מצוה ורק גירושין בע"כ לא גזר במקום מצוה וכשא"א לפוטרה בגירושין בע"כ אז יתירו לו ק"ר לישא אחרת עליה וע"כ אין בכחינו להתיר נישואי אחרת בשום פנים בלי ק"ר. ובשום פנים אין בידינו להתיר ב' נשים בלי ק"ר. ע"כ כתוב אצלי מועתק בעת היות הספר בידי בהיותי