נושא האפוד תקעב

נושא אפד שאלות ותשובות השייכות לאבן העזר סימן א

בקרבו יכיל דברים שנתחדשו על תשובותי שנדפסו בסה"ק אבני האפד לאחר ההדפסה והגידו האותייות על כל סימן בפני עצמו. בעזר הנותן ליעף כח. (א) על סי' ן' דקנ"ב ע"ד. היכא שנשארו הקרקעות כתובין ע"ש אביהן ותובעין הבנות חלק ירושתן דכייפינן לבת שתעבירם על שמו עתה באו לידי תשו' הג' מוהרש"מ (הוא הרב שלום מרדכי הכהן נר"ו) ובח"ב סי' קי"ג כתב וז"ל אם הבת אינה תובעת ירושת אביו אך הבן צריך חתימתה נחלקו האחרו' וכו' ובתשו' כתבתי דהאחרונים דברו לפי זמנם שלא היו צריכין האחייות רק להיות בשוא"תע ונחלקו אי שייך בזה דין כופין על מדת סדום אבל בזה"ז ששואלין אותן מהערכאות אם רוצים בירושה ואם יהיה בשוא"ת יאבדו ממילא זכותן מהערכאות אלו ואם ישיבו הן אז יהיה להם חלקם א"כ לכ"ע אסור לגזל את אחיהם שלא כדת וכו' בשואת"ע ב"ש חה"מ סי' ק"ט וכו' א"ד

ב) על סי' ח' דנ"ג ע"ב. ע"ע פותח חנותו בשבת כדרכו בחול ואינו עושה שום מלאכה רק נו"ן במסחר דלא עבר אלא אדרבנן ובעי הכרזה להפסל לעדות קבלתי מכתב ע"ז מאיש חכם מחוכם מחכמי שלוניקי יע"א החפץ חיים חביב עדיף נר"ו שלא זכרתי תשו' הג' חת"ס בחה"מ סי' קצ"ה שכתב בשם הרמב"ן דמלתא כדנא דבר תורה אסור וכבר ידוע דבעברה דאורייתא הגם דלא מפסל אלא מדרבנן מ"מ לא בעו הכרזה מדרבנן וכו' ושוב כתב לצדד דמ"ש החת"ס דאין מקבלין ממנו עדות היינו מדרבנן ושכן הבין דבריו הרב פעלים ח"ג חא"ח סי' י"ב וכו' את"ד. והנה ס' חת"ס עד עתה לא נראה בעיר הזאת רק זה כמשלש חדשים ישנו עמי בתו' שאלה אך לענין דינא התם קאימנא דהו"ל מקדש בפיסו"ע דרבנן ועדיין בדוכיה קאי. אמנם שים כה נגד עיניך דברי החת"ם עצמו בחאה"ע ח"ב סי' נ"א שכתב דבז"הז שכולם נעשה להם כהתר איסור רבית אינו נפסל ולא נעשה רשע על ידי לקיחת רבית דהוי רבים נכשלים בו ובלא התראה עי"ד ועכ"ל דהחת"ס בחה"מ לעיקר הדין קאי וגם על זה תמיהני על ה"ג חת"ס בחה"מ שם דלא עלה בזכרונו דברי הסמ"ע בחה"מ סי' ל"ד ס"ק ז"ן שהבאתי שם שוב אח"ז מצאתי להחח"ם הגדול בס' דברי חכמים סי' פ"א שעמד כל הצורך באיסור מקח וממכר ביום השבת אי הוי דאור' או דרבנן והעלה דמו"מ דרך עראי לכ"ע הוא מדרבנן אך בפתח חנותו כמעשהו בחול יש סוברים שהוא מדאור' אולם דעת הרבה פוס' ובתוכם הרמב"ם והרי"ף דהוי גם מדרבנן ודלא כהג' חת"ס שרצה לחלק בזה לך נא ראה והתבסס מתורתי. (אמר המגיה דש"ן לע"ד אין דבר סתר לי עם ההוא דח"מ דהתם קאי באיסור שבת דחמירא דהמחלל שבת נקרא מומר וכו' וכמ"ש שם לא כן באיסור רבית. ועוד באה"ע סי' נ"א קאי בשליח הגט ואיכא מאן דמכשיר אפי' קרוב או פסול. ועכ"ז לא הכשיר שם רק מטעם דלעשה להם כהתר אלא צרף טעמים אחרים כמו שיעו"ש)

(ג) על סי' ט' דקנ"ה ע"ד. זוהיא דרך ישרה שיכתב החכם למי שדן את הדין ויגלה אליו דעתו ולא ליתן פס"ד ביד מי שכנגדו וכו' – וכן מצאתי עוד למרן ב"י בס' אבקת מכל סי' ך' שכתב וז"ל מאחר שהובררנו שלשתנו לדיינים מי התיר לשום אחד לומר לבע"ד אני מזכה אותך וכו' וכ"ש לתת בידו פסק הי"ל להועד עמנו יחד ולשאת ולתת בדין ומה שיעלה ע"פ הרוב יאמר בשם כולם וכו' עי"ד וע"ע בס' שערי רחמים ח"ב הנ"מ בחה"מ סי' א' כמה ארכ"ן הוא מדברי הפוס' שחרה אפם על איזה מורים המזדקקים בדין שכבר נפסק בב"ד שבמקומו לך נא ראה. ובס' משכנות הרעים מע' המ' אות ר"י חוקות החיים סי' ג'. מעשה איש מח"מ ר"סי ד' ומצאתי לה' פורת יוסף