נועם ירושלמי על יומא ה:ד:י

שם קיבל מדם הפר בג' כוסות ומדם השעיר בג' כוסות ליתן מאחד על הבדין מא' על הפרוכת מא' על מזבח הזהב איזה מהם זקוק להערות ויש אדם מחשב חצי כפרה. אלא כיני קיבל מדם הפר בג' כוסות ומדם השעיר בג' כוסות ליתן מא' על הבדים ומאחד על הפרוכת ומאחד על מזבח הזהב וגריס הק"ע אלא כיני קיבל כו' ונתן מאחד על הבדים ומא' על הפרוכת ומא' על מזבח הזהב:

[ולי נראה שצ"ל ויש אדם מקבל חצי כפרה. והוא כמו דאמרינן בזבחים (ד' צ"ג) ראוי להזאה למעוטי מאי למעוטי קיבל פחות מכדי הזי' בכלי זה ופחות מכדי הזייה בכלי זה כו' לא קידש איבעי' להו בדם מהו הילכת' היא ומהילכתא לא גמרינן או דילמא התם מאי טעמא דכתיב וטבל במים ה"נ כתיב וטבל בדם, ת"ש דאמר ר' זריקא אמר ר' אלעזר אף בדם לא קידש אמר רבא דתני' וסבל ולא מספג בדם עד שיהא בדם שיעור טבילה מעיקרו וא"כ אם קיבל שיעור הזאה בשני כלים לא קידש וע"כ היה סבור תחילה שקבל מדם הפר ומדם השעיר בג' כוסות ליתן מא' על הבדים ומא' על הפרוכת ומא' על מזבח הזהב היינו שלא קיבל מתחילה רק כדי שיעור הזי' שעל בין הבדים ובכלי השני לא קיבל רק בכדי הזי' שעל הפרוכת ובכלי הג' לא קיבל אלא בכדי הזייה של מזבח הזהב וע"ז פריך ויש אדם מקבל חצי כפרה דהא לא קידש כלל וע"ז משני דקיבל בכל כלי כדי שיעור כל הזיות. אלא דזרק מכוס א' על בין הבדים ומכוס השני על הפרוכת ומכוס השלישי על מזבח הזהב וע"כ בעי איזה מהם הוא זקוק להערות דאם קיבל בכל כוס כדי הזיה כשר כמו דתנן בזבחים (ד' נ"ב) חטאת שקיבל דמה בשני כוסות כו' ובירושלמי (פ"ז דפסחים ה"ט) תנינן תמן חטאת שקיבל דמה בשני כוסות כו']:

ולי נראה דצריך לגרוס אלא כיני נתן מדם הפר בג' כוסות ומדם השעיר בג' כוסות כו' פי' לאחר שקיבל בכלי א' חלק הדם לג' כוסות וע"כ לא נפסל מחמת שהי' הקבלה בכלי א' (ועיין במ"ל פי"ג ה' מעה"ק ה' י"ב) (אבל עיקר הקושי' הוא משום שאין אדם מקבל חצי כפרה וכן אמרינן בירוש' (פ"ג דחגיגה ה"ב) ר' בון בר חייה בעי קומץ מהו שיקרב בשני כלים התיב ר' חנין והא תנינן הכלי מצרף אין תימר שקומץ קרב בשני כלים וליידא מילה תנינן הכלי מצרף ופי' הק"ע קומץ מהו שיקרב בשני כלים מי ילפינן מדם ודם לא קידש לחצאין אם קיבל שיעור הזאות מדם אשם מצורע או דם פרים בשני כלים לא עשה כלום או לא ילפינן מדם עכ"ל וא"כ כיון דהבעי' היא אי ילפינן מדם. והוא כמו דאמרינן במנחות (ד' ז') בעי רבא קידוש קומץ מאי ממנחה ילפינן לה כו' ומי אמר רבא הכי והא איתמר קומץ שחלקו בשני כלים ר"נ אמר אינו קדוש כו' ואם איתא לילף מדם וא"כ כיון דהירושלמי בעי לה בקומץ א"כ בודאי ס"ל דבדם אם קיבל בשני כלים לא קדוש:

אבל אעפ"כ נראה לי שאין הפי' הא דבעי קומץ מהו שיקרב בשני כלים היינו לאחר שקידש הקומץ אם נתן בב' כלים אלא דהבעי' הוא שחלק העשרון בשני כלים וקמץ משני כלים והוא כמו דאמרינן במנחות (ד' כ"ד) מהו לקמוץ מזה על זה צירוף דאורייתא כו' אמר רבא ת"ש דתני' והרים ממנו מן המחובר שלא יביא עשרון בשני כלים ויקמוץ וע"כ אומר בירוש' דא"כ למאי תנינן הכלי מצרף אין תימר שקומץ קרב בשני כלים (פי' דאי אמרינן דמותר לקמוץ אפי' משני כלים א"כ לא צריך צירוף אלא ודאי דאין לקמוץ משני כלים) אע"ג דמהלשון מהו שיקרב בשני כלים משמע לאחר שקידש הקומץ אעפ"כ פשטא דירושלמי משמע דקאי אם קמץ משני כלים]: