נועם ירושלמי על יומא ב:ג:ב

שם (ה"ג) הפייס השלישי חדשים לקטורת בואו והפיסו כו' אמר ר' חנינא מימיו לא הפיס אדם בקטורת ושנה. א"ר יוסי מתניתין אמרה כן חדשים לקטורת בואו והפיסו אר"ח וכן למחתה אר"י מתניתא אמרה כן מי שזכה בקטורת אומר לזה שעל ימינו אף את למחתה. נמצאת אומר שני כהנים היו מתברכין בכל פעם:

[ופירש הק"ע מתניתין אמרה כן הרי מפורש תנן הכי במתניתין ולמה לי לדר"ח ומשני אמר ר' חנינא וכן למחתה אף במחתה לא שנה אדם בה מתניתא אמרה כן בברייתא תני' הכי שני כהנים היו מתברכין בכליום שאף מי שזכה במחתה נתברך ממילא ידעינן שלא שנה בה אדם מעולם כי היכי דלא שנה אדם בקטורת מפני שמעשרת:

ולי נראה לפרש הא דאמר ר' חנינא וכן למחתה שהפי' הוא דהפייס הזה היה למחתה ג"כ ולא צריך למחתה פייס אחרת דהירושלמי לטעמי' לפי מה שביארתי לעיל דהזוכה זוכה לעצמו אבל לא זוכה בזה שעמו. אלא שצריך פייס לכל א' וא' אבל מי שזכה בקטורת זה שעמו זכה במחתה משום שחד עבודה היא. אבל שאר עבודות בעי פייס כמו שרצה לומר תחילה הש"ס שלנו ביומא (ד' כ"ה) וע"ז אומר מתניתא אמרה כן מי שזכה בקטורת אומר לזה שעל ימינו אף את למחתה נמצאתה אומר שני כהנים היו מתברכין בכל פעם. וע"כ האריכה הברייתא נמצאתה אומר שהכהנים היו מתברכין בכל פעם. דמשום שהי' איפשר לפרש כמו שכתבו התוס' ביומא (ד' כ"ה) אי נמי צ"ל דלר' יהודה הזוכה במחתה לא הי' זוכה כלל מכח פייס מחמת שזכה זה בקטורת וזכה זה שאצלו לימינו במחתה אלא בדעתו של כהן שזכה בקטורת תלי' מילתא אי בעי איהו עביד הכל שקיל קטורת ושקיל מחתה כו' מיהו משום דטריחא מילתא קצת אורחא דמילתא הוי שהי' אומר לאחר זכה עמי במחתה ורגיל הי' לומר לאותו שעומד אצלו לימינו משום איבה שלא יקפידו האחרים עליו ומיהו אם ירצה לשנות הרשות בידו לעשות הוא בעצמו הכל או לומר למי שעומד בשמאלו או לאחר שאינו עומד אצלו כלל זכה עמי וכן משמע הלשון כהן שזכה במחתה אומר כו' ולא קאמר העומד אצלו נמשך עמו כו' וע"כ אומר הירו' וכן למחתה פי' שזה עומד לימינו זכה מחמת זה הפייס:

וע"ז אומר ר' יוסי מתניתא אמרה כן מי שזכה בקטורת אומר לזה של ימינו אף את למחתה נמצאתה אומר שני כהנים היו מתברכין בכל יום כו' וא"כ אם הפירוש הוא שהכהן אומר מעצמו לזה של ימינו אף את למחתה א"כ לא היו שני כהנים מתברכין בכל יום דהא הרשות בידו לעשות הכל אלא ודאי שהפירוש הוא שכיון שזה זכה בקטורת זה שעל ימינו זכה במחתה וא"כ ראי' מזה למה שאמר וכן למחתה דהפייס שעל הקטורת הוי נמי פייס למחתה:

ועוד יש לומר דמה שאמר וכן למחתה היינו דדוקא חדשים מפני שמעשרת ג"כ וא"כ תלוי ג"כ דאם הפי' הוא שהכהן שזכה בקטורת אומר מעצמו למה שבימינו זכה עמי במחתה ופעמים שזוכה לעצמו. א"כ לא הוי חדשים דהא כבר זכה בקטורת וע"כ מסיים הברייתא נמצאתה אומר שני כהנים היו מתברכין בכל יום וא"כ ודאי הפי' הוא שכיון שזה זכה בפייס זה שעל ימינו זכה במחתה. וע"כ אמר וכן למחתה דבמחתה נמי בעינן חדשים]: