נועם ירושלמי על יבמות ט:ד:ה
Noam Yerushalmi on Yevamos 9:4:5 (Noam Yerushalmi on Yevamot 9:4:5) · נועם ירושלמי על יבמות · free full Hebrew text
Open in the reader →שם (ה"ד) אמר ר' יוסי כל שעה הוי ר' אילא אמר לי תני מתניתך יורשה ומטמא לה ותני כן מטמא הוא אדם לאשתו הכשירה ואינו מטמא באשתו פסולה והנה הפ"מ נדחק בזה במה דאמר תני מתניתך יורשה ומטמא לה ותני כן מטמא הוא לאשתו הכשירה ואינו מטמא לאשתו הפסולה משמע דאינו מטמא לה וגם הק"ע נדחק בזה ע"ש:
[ע"כ יראה לי שהביא ראיה דצריך למיתני יורשה אע"ג דבשניות קנסוה וא"כ אפשר דקנסוה רבנן ג"כ שאינו יורשה. ע"ז אומר דא"כ איך תני ומטמא לה הא מטמא לאשתו הכשירה ואינו מטמא לאשתו הפסולה אלא ודאי דתני יורשה ומטמא לה והוא כמו דאמרי' ביבמות (ד' פ"ט) והא הכא דמדאוריי' אבי' מטמא לה ומדרבנן מטמא לה בעל משום דהוי ליה מת מצוה כו' הכא נמי כיון דלא ירתי לה קרי' לה ולא עני לה. וכתבו התוס' משמע דכל היכא דירית לה מטמא לה דה"ל מטמא למת מצוה. ולפי"ז אלמנה לכה"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט לא ירית לה מדאמר ואין מטמא לאשתו פסולה דאי הוי ירית לה הוי מטמא לה וע"ז אומר תני מתניתך יורשה ומטמא לה דבירושה לא קנסו לדידי' וע"כ מטמא לה וע"ז אומר ותני כן מטמא לאשתו הכשירה ואינו מטמא לאשתו הפסולה וא"כ אם לא הוי ירית לה לא הוי מטמא לה]: