נועם ירושלמי על יבמות ד:ג:ב

שם (ה"ג) שומרת יבם שנפלו לה נכסים מודים ב"ש וב"ה שמוכרת ונותנת וקיים מתה מה יעשה בכתובתה ובנכסים הנכנסין עמה בש"א יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב. ובה"א הנכסין בחזקתן כתובה בחזקת יורשי הבעל ונכסים הנכנסין והיוצאין עמה בחזקת יורשי האב ובגמ' הכא את אמר מוכרת ונותנת לקיים מתה מה יעשה בכתובתה והכא את אמר יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב אמר ריב"ח הן דאת אמר מוכרת ונותנת וקיים כשנפלו לה עד שלא הי' שומרת יבם (והק"ע והפ"מ גריס משנפלו לה משנעשית שומרת יבם) והא דאת אמר יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב כשנפלו לה משנעשית שומרת יבם (צ"ל משנפלו לה עד שלא נעשית שומרת יבם) אמר ר' זעירא ההן יבם דהכא צריכא דב"ש כבעל הוא או אינו כבעל אין כבעל הוא יורש את הכל אם אינו כבעל לא יורש כלום מספק יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב ב"ה פשיטא לי' כבעל ויורש את הכל שכן אפי' אחיו אין לו אלא אכילת פירות בלבד:

[ונראה לי דר' זעירא מתרץ הקושי' שהקשו תחילה הכא את אמר מוכרת ונותנת וקיים והכא את אמר יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב דזהו דווקא אם הפירוש הוא דהא דפליגי ב"ש וב"ה היינו בנכסים הנכנסים והיוצאים עמה וכמו דאמרינן ביבמות (ד' ל"ח) ולותבה כתובה דמתניתין לא פליגי ולא והא קתני מתה מה יעשה בכתובתה ובנכסים הנכנסים והיוצאים עמה בש"א יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב ובה"א נכסים בחזקתן הכי קאמר מתה מה יעש' בכתובתה ושבקה (פי' דזהו ודאי שייך ליורשי הבעל אפי' לב"ש דסברי שטר העומד לגבות כגבוי משום דלא ניתנה כתובה לגבות מחיים) נכסים הנכנסים והיוצאים עמה בש"א יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב ובה"א נכסים בחזקתן כו':

אבל לשיטת הירושלמי דפליגי בכתובה אבל נכסים הנכנסים והיוצאין עמה הוא בחזקת יורשי האב וכמו דמפרש בירושלמי שכן אפי' אחיו אין לו אלא אכילת פירות בלבד וא"כ לא קשה רישא לסיפא דבנכסים הנכנסים והיוצאין עמה לא פליגי ב"ש וב"ה רק בכתובה ואע"ג דב"ש סברי שטר העומד לגבות כגבוי דמי גבי מתו בעליהן עד שלא שתו התם מתו בעליהם וא"כ ניתנה כתובה לגבות ע"כ סברי ב"ש הנוטלות כתובה ולא שותות משא"כ הכא דמתה וא"כ לא נתנה כתובה לגבות מחיים ע"כ לא הוי כגבוי. אך דלב"ש מספקא לי' אם היבם הוא כבעל ויורש את כתובתה ואם אינו כבעל ע"כ סובר דיחלוקו]: