נועם ירושלמי על יבמות ב:ב:ג

עוד שם א"ר יוחנן מודה ר"ש בראשונה והוא כמו דאמרינן ביבמות ודף י"ט) ר"פ אמר ביבם ואח"כ נולד פליג ר"ש בנולד ואח"כ יבם לא פליג ותרוייהו לרבנן איצטריך ולא זו אף זו קתני כו' אשכח תני עוד היא במחלוקת והוא כמו דאמר ר' אושעי' חלוק הי' ר' שמעון אף בראשונה כו':

עוד ושם את אמר מה דאמר ר"ש על ראשה מה אמר ר"ש בבעלה מאמר. (פי' את אמר מה דאמר ר"ש על ראשה היינו אריש פירקין דאפי' נולד להן ואח"כ יבם את השני נמי קאמר ר"ש דמייבם לאיזו שירצה או חולץ לאיזו שירצה) מה אמר ר"ש בבעלת מאמר (פי' איך קאמ' ר"ש אסיפא דרישא דאם עשה בה מאמר) ע"ז אומר נשמעינה מן הדא ר"ש אומר ביאתה וחליצתה של אחת מהם פוטרת צרתה ואם חלץ לבעלת מאמר לא נפטר צרתה (כיון דר"ש אומר דמאמר או קונה או לא קונה וא"כ אם חלץ לבעלת מאמר לא נפטרה צרה) וע"ז אומר אם חלץ לבעלת המאמר אף השניה צריכה חליצה. את אומר ביאתה או חליצתה של א' מהן פוטרת צרתה על שני' (כצ"ל) ממה נפשך קנה מאמר שתיהן נשיו נפטרה בחליצת חברתה לא קנה מאמר אין הראשונה צריכה חליצה (פי' משום דהיא אשת אחיו שלא הי' בעולמו) ואם חלץ לבעלת מאמר אף השני' צריכה חליצה שמא לא קנה מאמר ולא נגעה בה חליצה (פי' משום שהיא אשת אחיו שלא היה בעולמו וע"כ השניה במה היא נפטרת) ויבום שמא קנה מאמר ונפטרת בחליצת חבירתה. (וע"כ אסורה ביבום) מה נפיק מביניהן חלץ לראשונה ובא על השני' על דעתין דרבנן ביאה ערוה [והאי חלץ לראשונה הוא ט"ס וצ"ל בא על השניה] על דעתין דרבנן ביאת ערוה (דהא המאמר קונה במקצת וא"כ הוי ביאת ערוה) על דעתין דר"ש אינה ביאת ערוה דהא סובר דאו קונה או אינו קונה וא"כ ממ"נ אם המאמר קונה אף הראשונה מותרת ואם אינו קונה א"כ לא הוי השני' צרתה בא על הראשונה ובא על השני' על דעתין דרבנן הראשונה ביאת ערוה (פי' משום אשת אחיו שלא הי' בעולמו) והשניה צריכה גס וחליצה (פי' גט לביאתה וחליצה לזיקתה דצרת ערוה במקצת) על דעתי' דר"ש שניהן צריכות גט הראשונה צריכה גט שמא קנה מאמר (פי' וא"כ צריכה להתייבם מחמת נישואי אחיו השני לר"ש אבל שמא לא קנה מאמר וא"כ הוי אשת אחיו שלא הי' בעולמו (ודלא כהפ"מ ודו"ק) והשני' צריכה גט שמא קנה מאמר נפטרת בביאת חבירתה דבית א' הוא בונה ואין בונה שתי בתים ואי לא קנה מאמר א"כ צריכ' להתייבם וע"כ צריך להוציאה בגט: