נועם ירושלמי על יבמות א:א:ה

אתי' דר' הונא כאבא שאול דתניא אבא שאול אומר הכונס את יבמתו לשם נוי או לשם דברים אחרים ה"ז בעילת זנות וקרוב בעיני להיות הולד ממזר מה אבא שאול כר' עקיבא דר' עקיבא אמר יש ממזר ביבמה: מה דאמר ר' עקיבא ביבמה שזינתה. מה דאמר אבא שאול ביבמתו. ולכאורה קשה דאיך ס"ד דאתי דאבא שאול כר' עקיבא הא הא דפליגי ר' עקיבא וחכמים היינו ביבמה לשוק דהוי חייבי לאוין אבל הכא אם מתכוין לדבר אחר הוי כמו ממזר מחייבי כריתות:

ע"כ נראה לי דהירושלמי רוצה לומר דאתי כר' עקיבא: דאל"ה לא הוי ממזר אעפ"י שהוא מחייבי כריתות: והטעם כיון דלא תפסי קדושין לשום אדם וכמו שכתבו התוס' ביבמות (ד' מ"ט) דאליבא דרב דאמר אין קדושין תופסין ביבמה איצטריך לאשמועינן שפיר דלא הוי ממזר וטעמא אור"ת דהוי כעובדי כוכבים ומזלות ועבד שאין בה קדושין לשום אדם וליבם נמי לאו בת קדושין היא אלא ביאה הוא דאיתא בה כו' [כן איתא בירו' (פ"ג דקדושין תני עובד כוכבי' ומזלו' ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר ר' שמעון ב"ר יהודה אומר בשם ר"ש אין הולד ממזר שאין ממזר אלא מאיסור שהיא אסורה עליו איסור ערוה וחייבין עלי' כרת ושניהם מקרא א' דרשו כו' ר"ש בן יהוד' דריש מה אשת אביו מיוחדת שאין לה עליו קדושין אבל יש לה קדושין על אחרים הולד ממזר יצא עובד כוכבים ומזלות ועבד שאין לו עלי' ולא על אחרים קדושין. התיב ר' שמואל בר אבא על ההיא תנייא קדמייא הרי יבמה שזינת' הרי אין לה עליו ולא על אחרים קדושין והולד כשר] וא"כ סובר הירושלמי דגבי יבמה כיון דאין קדושין תופסין בה א"כ הרי אין לה עליו ולא על אחרים קדושין א"כ אפי' מתכוין לדבר אחר אין הולד ממזר רק כר"ע דאמר יש ממזר מיבמה לשוק וע"ז משני דכאן אפי' חכמים מודה דאיפשר דסברי דהוי כחייבי לאוין דתפסי קדושין וע"כ אין ממזר מיבמה לשוק אבל אם היבם אינו מתכוין למצוה הולד ממזר מפני אשת אח שלא במקום מצוה:

ויתבאר יותר עפ"י מאי שביארתי על הירושלמי דיבמות (פ"ז ה"ז) ממזר פוסל ומאכיל באיזה צד בת ישראל לכהן ובת כהן לישראל וילדה ממנו בת והלכה הבת ונישאת לעבד או לעובד כוכבים ומזלות וילדה ממנו בן ה"ז ממזר כו' לית הדא פליג על רב דרב אמר עובד כוכבי' ומזלות ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר פתר לה בעובד כוכבי' ומזלו' פסול ובעבד פסול [ובבבלי (ד' ס"ט) אמרינן א"ל ר"ל לר' יוחנן כמאן כר"ע דאמר יש ממזר מחייבי לאוין אפי' תימא רבנן בעובד כוכבים ומזלות ועבד מודה. דכי אתא רב דימא אמר ר' יצחק בר אבדימא משום רבינו עובד כוכבים ומזלות ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר]:

ולכאורה צריך להבין הירושלמי דמוקי בעובד כוכבים ומזלות פסול ועבד פסול דאם אתי כר"ע דאמר אין קדושין תופסין בחייבי לאוין א"כ אמאי צריך לאוקמי בעובד כוכבים ומזלות פסול ועבד פסול ותירץ הק"ע דבלא"ה ליכא לאו בעובד כוכבים ומזלות ועבד עיי"ש:

ואיפשר לומר דלכאורה צריך לבאר דהטעם של רב דאמר דעובד כוכבים ומזלות ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר הוא אליבא דכ"ע אפי' לר"ע וכמו דאמרינן ביבמות (ד' מ"ה) ובירו' (פ"ג דקדושין ה' י"ב) תני עובד כוכבי' ומזלו' ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר ר"ש בן יהודה בשם ר' שמעון אין הולד ממזר שאין ממזר אלא מאשה שהיא אסורה עליו איסור ערוה וחייבין עליו כרת ושניהם מקרא א' דרשו לא יקח איש את אשת אביו ר"מ דרש מה אשת אביו שאין לה עליו קדושין והולד ממזר כו' ופי' הפ"מ ר"מ דאיהו ת"ק דבריית' ור"ש בן יהוד' דרש מה אשת אביו מיוחדת שאין לה עליו קדושין אבל יש קדושין על אחרים כו' ואמרי' שם חד בר נש אתא לקמי' דרב א"ל בנין דילדותא אמי' מן ארמאי א"ל כשר כו' אע"ג דרב אמר עובד כוכבי' ומזלו' ועבד שבאו על בת ישראל הולד כשר כו' וא"כ משמע שהטעם שסובר כמו ר"ש ב"י דמחמת שאין לה עליו ולא על אחרים קדושין לא הוי ממזר וא"כ מאי מהני הא דקאמר בעובד כוכבים ומזלות פסול ועבד פסול:

אך איפשר לומר דהירושלמי ס"ל דהא דאמרינן עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר היינו אליבא דר"ע דאמר אין קדושין תופסין בחייבי לאוין אבל אליבא דרבנן לא מהני לחומרא דמחמת שאין קדושין תופסין יהא כחייבי כריתו' ויהי' הולד ממזר [דלא כש"ס דילן דקאמר ביבמות (ד' ע') א"ל ר"ל לר' יוחנן כמאן כר"ע ומשני אפי' תימא בעובד כוכבים ומזלות ועבד מודו רבנן וכי אתא רב דימא כו'] וע"כ סובר הירושלמי דזה לא מהני רק לר"ע. וע"כ לא מצי לתירוצי אליבא דרבנן דמחמת דאין קדושין תופסין יהא הולד ממזר אפי' לרבנן דהא אין קדושין תופסין לא לדידי' ולא לאחרים אך זהו דווקא אם יהא הולד ממזר מחמת דאין קדושין תופסין אבל לר"ע דמחייבי לאוין הולד ממזר ע"כ אפי' בעובד כוכבים ומזלות נמי הולד ממזר וע"כ משני דדוק' בעובד כוכבים ומזלות פסול ועבד פסול דהיינו שהוא מעמון ומואב הוי חייבי לאוין [אבל להש"ס דילן ליכא נ"מ דאי אמרינן דזה לא מהני הא דאין קדושין תופסין לכ"ע. א"כ אפי' לרבנן נמי הולד ממזר וע"כ אמרינן ביבמות (ד' ע') אפי' תימא רבנן בעובד כוכבים ומזלות ועבד מודו דכי אתא רב דימי א"ר יצחק ב"ר אבדימי משום רבינו עובד כוכבים ומזלות ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר דהטעם כיון דלא תפסי קידושין כלל ולא מחלק בין עובד כוכבים ומזלות פסול לאינו פסול דלשיטת הש"ס דילן ליכא נ"מ דמ"ד כשר אפילו באשת איש נמי כשר כיון דלא תפסי קדושין בין לדידי' בין לאחר וכמו שיתבאר:

ובזה יתבאר החילוק שבין הבבלי לירושלמי בענין מה דקיי"ל ביבמו' (ד' מ"ה) דעובד כוכבי' ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר בין בפנוי' בין באשת איש והטעם דאע"ג דבאשת איש הוי כחייבי כריתות. אעפ"כ כיון דלא תפסי קדושין מהני דע"כ לא הוי הולד ממזר אפי' במקום דהוי חייבי כריתות וע"כ מוקי לה כרבנן ולא כירושלמי דמוקים כר"ע [ועיין בתוס' יבמות (ד' ט"ז) שנדחקו בזה דמניין מוכח דלר"ע עובד כוכבים ועבד, הבא על בת ישראל הולד ממזר] אבל הירושלמיסובר דעובד כוכבים ומזלות ועבד הוא דלא מהני מה דלא תפיס קדושין אבל זהו דוקא לר"ע (וע"כ מוקי לה בעובד כוכבים ומזלות פסול ועבד פסול). ע"כ הולד ממזר דלא מהני מה דאין קדושין תופסין לכ"ע אבל לרבנן דקדושין תופסין בחייבי לאוין ע"כ לא הוי ממזר מעובד כוכבים ומזלות ועבד דמחמת שאין לה קדושין אין הולד ממזר כיון דלא תפסי קדושין לכ"ע וע"כ סובר הירושלמי דדוקא בפנוי' אבל לא בא"א דבזה הוי ממזר וכמו שאבאר לקמן וע"כ אומר רב דהולד כשר מחמת דסובר כרבנן דמחייבי לאוין לא הוי ממזר

[ וע"כ אמרינן שם בירושלמי (פ"ג דקידושין ה' י"ב) דיש חילוק בין פנוי' ובין אשת איש וכמו דאמרינן שם א"ר יעקב בר אחא תני' תמן הפוסל פוסל בפנויה והמכשיר מכשיר אפי' באשת איש ר' תנחום בר פפא שלח שאל לר' יוסי תרין עובדין מן אלכסנדרין א' בפנויה וא' בא"א באשת איש שלח ליה כתיב לא יבוא ממזר בקהל ה' בפנויה שלח ליה כתב מבדין אתם שאין אתם מוזהרין על בנות ישראל הקדשות. א"ל לר' מנא סב וחתים וחתם (פי' שבא"א פסול) א"ל לר' ברכיה סב וחתום ולא קיבל עליה מן דקמון קם ר' מנא עם ר' ברכי' א"ל למה לא חתמת. א"ל לא כן אמר ר' יעקב בר אחא תנוי תמן הפוסל פוסל בפנויה והמכשיר מכשיר אפי' באשת איש כו' וא"כ פליגי בזה הירושלמי והבבלי דלשיטת הירושלמי פסול אם בא עובד כוכבים ומזלות על א"א. דאע"ג דעובד כוכבים ומזלות ועבד לא תפסי קידושין היינו דווקא בפנויה ואע"ג דלא תפסי קידושין אך הא דלא תפסי קידושין הוא לאו משום חומר הערוה אלא דלית להו קידושין. אבל מ"מ אינו מגרע שאם בא על אשת איש וא"כ הוי חייבי כריתות ע"כ אף שאין להם ולא על אחרים קידושין אפ"ה הולד ממזר אבל הש"ס דילן מסיק ביבמות (ד' מ"ה) דהלכתא עובד כוכבים ומזלות ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר בין בפנויה בין בא"א והטעם דילפינן מאשת אב מה אשת אב דלדידיה לא תפסו קידושין לאחריני תפסי קידושין לאפוקי עובד כוכבים ומזלות ועבד דלא תפסי בה קדושין כלל וע"כ מסיק דאפי' בא"א נמי לא הוי הולד ממזר וע"כ אומר בירושלמי לא כן אמר רב אחא בר יעקב תניי תמן (פי' בבבל) הפוסל פוסל בפנוייה והמכשיר מכשיר באשת איש) אבל לשיטת הירושלמי דדוקא בפנוייה אבל באשת איש הולד ממזר]:

ובזה יתיישב הירושלמי הכא מה אבא שאול כר' עקיבא דר' עקיבא אמר יש ממזר ביבמה [וכמו שביארתי דיבמה לא תפסו בה קידושין כלל וא"כ איך אמר אבא שאול הכונס את יבמתו לשם נוי לשם אישות ה"ז בעילת זנות וקרוב להיות הולד ממזר דכיון דלא תפסו קידושין כלל לא הוי הולד ממזר וע"ז משני מה דאמר ר' עקיבא ביבמה שזינתה מה דאמר אבא שאול ביבמתו (פי' דאעפ"י דרבנן פליגי ביבמה שזינתה היינו משום דהתם לא הוי רק חייבי לאוין ובחייבי לאוין ס"ל לרבנן דאין הולד ממזר ואע"ג דכאן לא תפסי קידושין אעפ"כ לא הוי הולד ממזר משום דלא תפסו קידושין כלל לא ליבם ולא לאחרים וע"כ לא הוי הולד ממזר אע"ג דלא תפסו קידושי) וע"ז אומר מה דאמר אבא שאול ביבמתו (פי' דכיון דיבמתו אינו מתכוין למצוה א"כ הוי כמו חייבי כריתות. ובחייבי כריתות הוי הולד ממזר אע"ג דלא תפסו קידושין כלל דכיון דהוי חייבי כריתות אינו מגרע במה דלא תפסו קידושין כלל כמו שביארתי לשיטת הירושלמי ודו"ק: