נועם ירושלמי על תרומות ב:א:יט

דף כ"ג (פ"ב דתרומות) בעי קומי ר' יוחנן כו' אין לי אלא משנה המעשר והמבשל בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל כו' בראשונה הי' אומרים השוכח תבשילו על גבי כירתו בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל נחשדו שהי' מניחים ואומרים כו' אמר ר' הילא נחשדו להיות מניחים ולא נחשדו להיות מבשלין כו' תני לא תמלא אשה קדירה עססיות ותורמסין ותתנם לתוך התנור ע"ש עם חשיכה ואם נתנום אסורים למוצאי שבת עד כדי שיעשו ר' אחא אמר במזיד כר"מ ר' יוסי אמר בשוגג כר' יהודא אמר ר' מנא יאות אמר ר' יוסי הנוטע בשבת בשוגג יקיים במזיד יעקור בשביעית בין בשוגג בין במזיד יעקור ר' יהודא אמר חילוף הדברים בשביעית בשוגג יקיים במזיד יעקור בשבת בין בשוגג בין במזיד יעקור מפני שהנאת שבת עליו וכאן מכיון שאת אמר המתן למוצאי שבת עד כדי שיעשה כמי שלא נהנה מחמת שבת כלום:

הנה המפרשים מהרא"פ והק"ע נדחקו בזה ע"ש ולי נראה דע"כ קאמר יאות א"ר יוסי והוא דפליגי אהא דתני ואם נתנום אסורים למוצאי שבת עד כדי שיעשו דמפני מה אסור עד בכדי שיעשה דר' אחא אומר במזיד כר' מאיר דבשוגג ס"ל לר"מ דלא קנסינן דהא המבשל בשבת ס"ל לר' מאיר דבשוגג יאכל ובמזיד לא יאכל וע"כ אמר במזיד כר' מאיר ור' יוסי אמר בשוגג כר' יהודא והוא דבמזיד אין סברא לומר דאינו אסור רק בכדי שיעשו דכיון דבמזיד קנסינן א"כ אסור לעולם, וע"כ אמר ר' יוסי בשוגג כר' יהודא דבשוגג אין הטעם משום דקנסינן אלא הטעם שלא נהנה ממלאכת שבת וע"כ אם ממתין למוצאי שבת בכדי שיעשו א"כ אינו נהנה ממלאכת שבת אבל במזיד דהטעם משום דקנסינן אותו א"כ צריך שיהא אסור לעולם. וע"ז א"ר מנא יאות אמר ר' יוסי הנוטע בשבת שוגג יקיים מזיד יעקור בשביעית בין בשוגג בין במזיד יעקור. (וכמו דמפרש לקמן דהטעם משום דנחשדו על השביעית ולא נחשדו על השבתות או משום דמונין לשביעית אבל אין מונין לשבתות] רבי יהודא אומר חילוף הדברים הנוטע בשבת בין בשוגג בין במזיד יעקור בשביעית שוגג יקיים מזיד יעקור וא"כ מהו הטעם של ר' יהודא דמחמיר בשבת יותר ובש"ס דילן אמרינן בגיטין (דף נ"ד) דבאתרי' דר' יהודא חמירא להו שביעית והירושלמי לא ס"ל הכי אלא הטעם דבשבת בין בשוגג בין במזיד יעקור הוא כדי שלא יהנה ממלאכת שבת אבל בשביעית לא שייך שלא יהנה ממלאכת שביעית] [ועיין בתוס' בע"ג (דף ט"ו) שבשביעית האיסור תלוי בגוף הקרקע ובשבת האיסור תלוי על המלאכה וע"כ בעינן שלא נהנה ממלאכת שבת. וע"ז אומר הירושלמי למה (פי' למה שבת חומר משביעית מפני שהנאת שבת עליו וכאן מכיון שאת אמר המתן למ"ש עד כדי שיעשה כמי שלא נהנה מחמת שבת כלום) וע"כ אמר ר' יוסי בשוגג כר' יהודא דבשוגג הטעם הוא משום שלא נהנה ממלאכת שבת וכאן מכיון שאת אמר המתן למוצאי שבת עד כדי שיעשה כמי שלא נהנה מחמת שבת כלום ואינו רוצה לפרש במזיד כר' מאיר דבמזיד כר' מאיר הוא מטעם קנס וא"כ במזיד לא יאכל עולמית אבל ר' אחא מפרש במזיד כר' מאיר דס"ל דאפילו מזיד לר' מאיר שהוא מטעם קנס אעפ"כ אינו אסור רק עד מוצאי שבת. וכן שיטת הש"ס דילן לפי מה שכתבו התוס' בחולין (ד' ט"ו) דהא דאמר ר' מאיר במזיד לא יאכל היינו רק עד מוצאי שבת בכדי שיעשו וכמו שכתבו דמזיד דר' מאיר הוא שוגג דר' יהודא עיי"ש. עוד שם בירושלמי מ"ט דרבנן (פי' שסוברים דבשבת בשוגג יקיים במזיד יעקור ובשביעית ב בשוגג בין במזיד יעקור) נחשדו על השביעית ולא נחשדו ע השבתות. ד"א מונין לשביעית ואין מונין לשבתות ופי' רש"י בגיטין (ד' נ"ג) מונין לשביעית ישראל מונין שנות נטיעותיהן לשביעית לפי שצריכין למנות שנות הנטיעה לערלה ולרבעי כשיוצא מאיסור ערלה ומחללין אותו ברביעית והרואה מונה השנים למפרע ויודע שנטעה בשביעית ואתו למשרי נטיעה בשביעית כו' עיי"ש. ואמרינן שם האיך עבידה נטע פחות משלשים יום לפני שביעית ונכנסה לשביעית אין תימר חשד אין כאן חשד (פי' דהא אמרינן במוע"ק (ד' ד') דגמירי הלכתא בזמן שבהמ"ק קיים אבל בזמן שאין בהמ"ק קייםלא ועיין בק"ע בירושלמי (פ"ג דשבת) אין תימר מונים יש כאן מונים. דכיון שהוא פחות משלשים יום לפני שביעית וא"כ הי' המנין לשני ערלה משביעית א"כ יש כאן מונים. נטע פחות משלשים יום לפני מוצאי שביעית ונכנסה שמינית אין תימר חשד יש כאן חשד ואין תימר מנין אין כאן מנין (כך מסיים) (ובספ"ג דשבת) אלא ששם יש ט"ס וצ"ל) ואין תימר מנין אין כאן מנין. פי' דאי משום חשד הרי יש כאן חשד (דהא נטע בשביעית ואין תימר מנין אין כאן מנין דהא נטע פחות משלשים לפני מוצאי שביעית וא"כ לא יתחילו למנות אלא ממוצאי שביעית. א"כ אין כאן מניין: