נועם ירושלמי על תענית ד:א:י

ר' יצחק בר נחמן בשם ריב"ל יוה"כ שחל להיות בשבת אע"פ שאין נעילה בשבת מזכיר של שבת בנעילה ר' סימון בשם ריב"ל שבת שחל להיות בחנוכה אעפ"י שאין מוסף בחנוכה מזכיר של חנוכה במוסף אוספין עלה ר"ח שחל להיות בתענית אעפ"י שאין נעילה בר"ח מזכיר של ר"ח בנעילה ר"ח ותענית איכן הוא מזכיר של ר"ח ר' זירא אמר בהודיי' ר' בא בר ממל אמר בעבודה ר' אבינא אומרה ברכה רביעית א"ר בא מה מצאנו בכל מקים אומרה ברכה רביעית אף כאן כו' ונפק עובדא כהדא דר' בא:

[הנה זה הירושלמי כבר ביארתי בספרי נועם ירושלמי ש דברכות) וביארתי שם כל הירושלמי והא דקאמר ר"ח שחל להיות בתענית כו' ביארתי שם דקאי על תפלת נעילה היכן הוא אומר של ר"ח. וביארתי שם דהא דבכל מקום אומר בעבודה היינו משום דתפלת שחרית אינה באה משום היום דווקא דהא בכל יום מתפלל שחרית ומנחה ע"כ אומר בעבודה רק במוסף אומר של ר"ח באמצע הוא משום דמוסף באה בשביל מוספי שבת א"כ נתחדשה מחמת שבת ע"כ אומר של ר"ח באמצע ועל כן מיבעי' ליה בר"ח שחל להיות בתענית ומתפלל של נעילה שתפלה באה מחודשת מחמת שהיום הוא תענית ציבור. ע"כ מיבעי' ליה בר"ח ג"כ אם שהוא אומר בעבודה או שאומרה ברביעית כיון שהתפלה מחודשת מחמת היום וע"ז אומר מה מצינו בכל מקום ברביעית אף כאן אומרה ברכה רביעית פי' בתפלת נעילה שהיא באה מחודשת מחמת אותו היום אע"פ שאין התפלה מחמת ר"ח בעצמה אעפ"כ כיון שנתחדשה התפלה לאותו היום ע"כ צריך לאומרה באמצע. ואע"פ שכתב הטור דתפלת נעילה הוי י"ח ברכות בת"צ אעפ"כ הא הירושלמי ס"ל לפי מה שכתבו התוספות בברכות (דף כא) דתפלת מוספין של ר"ח נמי מתפלל י"ח ואעפ"כ מתפלל באמצע כיון שנתחדשה רק מחמת אותו יום ע"כ צריך לאומרה באמצע והא דבחנוכה אפי' במוספין של שבת ור"ח אינו אומר רק בהודאה. הוא דבחנוכה עצמה לא מצינו שיאמר של חנוכה ברכה רביעית משא"כ בר"ח שאומר במוספין של ר"ח ברכה רביעית.וע"ז אומר בירושלמי אמר ר' בא מה מצינו בכל מקום אומרה בברכה של רביעית (פי' במוספין של ר"ח) אף כאן אומרה ברכה רביעית כיון שנתחדשה מחמת אותו יום עיין שם שביארתי בארוכה]:

וכעת נראה לי דקאי על תפלת מוסף שמתפלל בתענית ודבר זה יתבאר עפ"י מה שכתב הר"ן (פ"ק דתענית) מדאמרי' הכא דליבעי רחמי בריבעא בתרא דיומא משמע דכ"ד ברכות דאידך פרקין אינו בתפילת שחרית דא"כ תהא עיקר התפילה בבוקר והכא משמע שעיקר התפילה בערב ולא עוד אלא שמכאן סמך ר"ת לומר שא"א כ"ד ברכות אלא בערב בתפילת נעילה ואין ראי' כו' ועוד שאפי' בתענית שמתפללין בהם כ"ד הוי מפשי טפי ברחמין ברמשי מבצפרא שהיו שם שתי תפלות מנחה ונעילה ואפשר ג"כ שהיו מאריכין עוד בבקשת רחמים כו' והר"ש הלוי אמר שלאותן כ"ד ברכות היו מייחדים תפלה בפני עצמה כעין מוסף וסמך לו על מה שאמרו בירו' פ"ק דברכות ר' יוסי ור' אחא נפקין לתעניתא אתא ציבור מקרין שמע בתר תלת שעין ובעי ר' יוסי ור' אחא ממחי בידן א"ל רב אחא ולא כבר קראו אותה בעונתה כלום קוראין אותה אלא כדי לעמוד בתפלה מתוך ד"ת א"ל מפני הדיוטות שלא יאמרו בעונתה הם קוראין אותה ולפיכך אמר הרב שבשחר השלימו את התפלה כולה ואח"כ התפללו בתפלה אחרת כעין מוסף ואין ראי' לפי שמתוך כ"ד ברכות לא היו מתפללין עד שהיו כל הציבור מתאספין והיו היחידים צריכים לקרוא ק"ש ולהתפלל בשחר ואח"כ כשהי' בא ש"ץ להתפלל כ"ד ברכות היו חוזרין אותה כדי שיעמוד בתפלה מתוך ד"ת אבל משמע ודאי דאינה תפלה אחרת שלא מצינו יום שנתחייב בד' תפלות כדפרכינן בתעני' תענית ומעמדות מי אית בהו מוסף ומפרקינן חסורי מיחסרא והכי קתני בג' פרקים בשנה נושאין כפיהם כל זמן שמתפללין ויש מהם ד' פעמים ביום שחרית מוסף מנחה ונעילה ואלו הן ג' פרקים תעניות ומעמדות ויום הכיפורים כו':

ולי נראה דשיטת הירושלמי הוא כמו שכתב בעל המאור ולא כהר"ן וזה יתבאר עפ"י דאמרינן בירושלמי (פ"ג דר"ה ה"ב) קומי ריב"ל תקעין בתעניתא ר' יוסי בעי ויתקעון קומי בחצוצרות ולא שמיע דתני חצוצרות המקדש אין חצוצרות בכולן ויתפללו לפניו כ"ד כהדא ר' יוחנן מתפלל בתשעה באב כ"ד ומפקד לתלמודי' לא תילפין מיני הדין עובדא דצריכא לי' אבל הוא תענית ציבור הוא ריב"ל אינו תענית ציבור ר' יונה כו' בשם ריב"ל אבל הוא אינו ת"צ וא"ר זעירא מילתא דר' יוחנן אמר יחיד בט' באב מתפלל ארבע לא אמר אלא ארבע הא כ"ד לא וא"כ מבואר שהתפלל ר' יוחנן ארבע בתשעה באב משום דילמא תענית ציבור הוא אלמא דבתענית ציבור מתפללין ארבע:

והא שהקשה הר"ן דהא אמרינן בתענית (דף כ"ו) בשלשה פרקים כו' ופריך תענית ומעמדות מי איכא מוסף ומשני חסורי מיחסרא והכי קתני בשלשה פרקים בשנה כהנים נושאין את כפיהם כל זמן שמתפללין ויש מהם ארבעה פעמים ביום כו' זהו רק לשיטת הש"ס דילן אבל לשיטת הירושלמי בתענית נמי איכא ד' תפלות וכמו דאמרינן בירושלמי (רפ"ד דתענית) בשלשה פרקים בשנה הכהנים נושאים את כפיהם ארבעה פעמים ביום בשחרית ובמוסף במנחה ובנעילת שערים כו' ואמרינן שם את ש"מ תלת את ש"מ שמתענין במעמדות ושמתפללין ארבע ואין נשיאת כפים בלילה אלא ביום כו' וא"כ שיטת הירושלמי הוא דהא דקאמר בג' פרקים בשנה הכהנים נושאין את כפיהם ארבעה פעמים ביום בשחרית ובמוסף ובמנחה ובנעילת שערים היינו דבג' פרקים הללו כהנים נושאים את כפיהם ד' פעמים ביום דלא כשיטת הש"ס דילן דמשני דהכי קאמר ויש מהם ארבעה פעמים ביום וא"כ מוכח דשיטת הירושלמי דמתפללין לין בתענית ומעמדות ארבעה פעמים ביום והיינו שחרית ומוסף ומנחה ונעילת שערים וא"כ מוכח ששיטת הירושלמי הוא כמו שכתב בעל המאור:

אך מה שכתב שהמוסף הוא שמתפללין בו כ"ד ברכות מוכח מהירושלמי (פ"ג דר"ה ה"ד ושם) דלא כהרז"ה דקאמ' מילתא דר' יוחנן אמר דיחיד בט' באב מתפלל ארבע לא אמר אלא ארבע הא כ"ד לא אלמא דאע"ג דאומר דאין מתפללין כ"ד בתשעה באב אבל מ"מ הי' מתפלל ארבע והוא דלא כשיטת הש"ס דילן דהש"ס דילן סובר דליכא מוסף בתענית ומעמדות וע"כ איתא בפסחים (ד' נ"ד) ומי א"ר יוחנן ס"ב אינו כתענית ציבור מאי לאו לבין השמשו' לא למלאכה מלאכה תנינא מקום שנהגו לעשות בו מלאכה עושין ובמקום שנהגו שלא לעשות אין עושין כו' אלא מאי אינו כתענית ציבור לתפלת נעילה והא אמר ר' יוחנן ולואי שיתפלל אדם והולך כל היום כולו התם חובה הכא רשות ואיבעית אימא מאי אינו כת"צ לעשרים וארבעה וא"כ מסיק הש"ס דילן כמו הירו' דמאי אינו כת"צ לעשרים וארבעה אבל לתפלת נעילה הרי הוא כתענית ציבור ובירושלמי (פ"ג דר"ה ה"ד) אמרי' מילתא דר' יוחנן אמר יחיד בט"ב לא אמר אלא ארבעה הא כ"ד לא ועי' בפ"מ שמפרש אלא ארבעה היינו ארבעה מששת ברכות שמוסיפין בתענית ושגה בזה דארבע היינו ארבע תפלות:.

אך שצריך לבאר דמ"ט אמרינן בש"ס דילן דט' באב אינו כתעני' ציבור לתפילת נעילה ובירושלמי אמרינן לענין ארבע תפילות אך דדמי לתענית ציבור לענין תפילת נעילה והירושלמי אזיל לשיטתי' דמתפללין בתענית מוסף וא"כ בתענית ציבור יש ד' תפילות וע"כ אמר דט' באב דמי לת"צ לד' תפלות:

והא דאמרינן בירושלמי שם קומי ריב"ל תקעין בתעניתא כו' ויתפללו לפניו כ"ד כהדא ר' יוחנן מתפלל בט' באב כ"ד ומפקד לתלמידיו לא תילפון מיני הדין עובדא דצריכה לי' אבל הוא תענית ציבור הוא ר' יוסי בשם ריב"ל אינו ת"צ כו' איפשר לומר כמו שכתב הר"ן (רפ"ד דתענית) ומדמתמהינן אמוסף ולא מחמהינן אנעילה משמע דתענית אית בהו נעילה אבל הדבר ספק אם הוא בכל התענית אם לא משמע ודאי שכשם שהוא באחרונות כך הוא באמצעות ואפי' לדברי מי שאומר שאין מוסיפין שש ברכות באמצעות כו' וא"כ סובר הר"ן שתפילת נעילה הוא באמצעות ג"כ אעפ"י שאין מתפללין כ"ד. ע"כ אמר ר' יוחנן לתלמידיו דלא ילפין מיני' הדא עובדה דט' באב הוא כתענית ציבור לענין כ"ד אלא לענין ארבע תפלות לשיטת הירושלמי כמו לשיטת הש"ס דילן לענין תפלת נעילה דדילמא ת"ב אינו חמור כתענית ציבור האחרונים ועוד דהר"ן מסתפק אפי' בראשונים שכתב שם אבל בראשונות הדבר צריך תלמוד אי מתפללין בהם נעילה או לא וכיון דדחינן לעיל בפ"ק (ד' מ"ג) הא דתניא אין בין ג' ראשונות לג' אמצעות אלא שבאלו מותרין בעשיית מלאכה ואלו אסורין כו' בתפילה לא קא מיירי איפשר לומר נהי דבאמצעות איכא נעילה ליתא בראשונים וכי קתני אין בין כו' וכן נראה מן התוספתא דקתני מה בין תענית יחיד לתענית ציבור בתענית ציבור כ"ד ברכות משא"כ בתענית יחיד אלמא כ"ד ברכות ותפלה ונעילה כי הדדי נינהו וכיון דליכא כ"ד בראשונות נמי לית בהו כו' ולפי"ז כיון שבתענית של מעמדות מתפללין נעילה יש ללמוד מהם לג' ראשונות ומעתה בכל תענית צבור ראוי להתפלל תפלת נעילה חוץ מד' צומות דבהדי' איתא פ' מקום שנהגו (ד' נ"ד) דט' באב אינו כתענית ציבור לתפלת נעילה ואין צ"ל בשאר צומות והטעם שלא תקנו נעילה אלא בתענית שהוקבעו לתפלה אבל ארבעה צומות לא הוקבעו אלא לאבל כו':

[וע"ז אחר בירושלמי (פ"ג דר"ה ה"ג) כהדא ר' יוחנן מתפלל בט' באב כ"ד ומפקיד לתלמידיו לא תילפון מיניה הדא עובדא דצריכה ליה אבל הוא תענית ציבור הוא פי' שט' באב הוא מחמת אבילות אבל לתפילת כ"ד אינו כת"צ) והא דאמר אמר ר' זעירא מילתי' דר' יוחנן אמר יחיד בט' באב מתפלל ארבע לא אמר אלא ארבע הא כ"ד לא ואע"ג דהירושלמי סובר דמתפלל ארבע היינו שחרית ומוסף מנחה ונעילה (דלשיטת הירושלמי מתפללין בתענית מוסף ג"כ וכמו שביארתי) הוא משום דר' יוחנן לטעמי' דאמר ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו ואף ע"ג דאיתא בפסחים (ד' נ"ד) התם חובה הכא רשות היינו כיון דמספקא לי' אם אבל הוא או תענית ציבור הוא וע"כ כיון שמסתפק ע"כ אמר דצריך להתפלל ארבע משום דהלואי שיתפלל אדם כל היום כולו אבל לא לענין כ"ד ועוד איפשר לומר דאע"ג דהר"ן כתב דט' באב לא הוי כת"צ והיינו כמו אחרונות או כמו אמצעות אבל לא גרע מהראשונות ועכ"ז התפלל ר' יוחנן כ"ד משום דכיון דקתני אין בין ג' ראשונות לג' אמצעות אלא שבאלו מותרין בעשיית מלאכה כו' משמע דלכ"ד זה וזה שוין ולא מתרץ דבתפילה לא מיירי כמו דמשני בש"ס דילן ובאמצעיות נמי מתפללין כ"ד דהא קתני אין בין ג' שניות לשבע אחרונות אלא שבאלו מתריעין ונועלין את החנויות הא לכל דבריהם זה וזה שוין וע"כ כיון דבכל התענית שהציבור מתפילין כ"ד ע"כ הי' מתפלל בט' באב נמי כ"ד אבל ריב"ל סובר דאין בין לאו דווקא (או כמו דמשני בש"ס דילן בפסחים (שם) דבתפילות לא קמיירי] וע"כ בס' באב אינו כת"צ אפי' לענין להתפלל כ"ד שאין לו הדין דתענית ציבור רק כראשונות:

וכן משמע קצת דריב"ל סובר דאין בין לאו דווקא ותנא ושייר וכמו דאי' בירושלמי (פ"ק דמגילה ה"ה) ר' סימון בשם ריב"ל אף שמיעת שקלים וכלאים יש ביניהם כו' א"ר יוסה ויאות כלום אמרו משמיעין על השקלים לא כדי שיביאו ישראל שקליהן בעונתן אם אומר את באדר הראשון עד. כדון אית בשתא שיתין יומין כלום אמרו יוצאין על הכלאים לא כדי שיהיוהצמחים ניכרין אם אומר את באדר הראשון עד כדון אינן דקיקין וא"כ אמאי לא תנא להו במתניתין שיש חילוק בין אדר הראשון לאדר השני אלא ודאי דתנא ושייר אך לפי מה שכתב הרא"ש שם דסיפא ארישא קאי היינו דאם קראו תחילה ואח"כ נתעברה דצריך לקרות פעם שני אין ראי' מזה עיין שם ברא"ש ודו"ק אך משמעות הירושלמי דקאמר אף שמיעת שקלים וכלאים יש ביניהן משמע דאע"ג דקאמר אין בין אעפ"כ תנא ושייר ודו"ק

וא"כ לפי"ז דריב"ל סובר דבראשונות (ואיפשר שאפי' באמצעיות) אין מתפללין כ"ד וע"כ לא הי' מתפלל כ"ד ובזה יתיישב הא דקאמר בירושלמי (שם) ר' יוסי בעי ויתפללו לפניו כ"ד כהדא דר' יוחנן מתפלל בט' באב כ"ד כו' ר' יוסי בשם ריב"ל אינו תענית ציבור ולפי מה שביארתי דמי לתענית ראשונות. וע"כ משני אהא דמקשה ויתפללו לפניו כ"ד. והוא משום דבראשונות סובר דאין מתפללין כ"ד:

וא"כ לפי מה שביארתי דהירושל' סובר דבתענית מתפללין מוסף (דלא כשיטת הש"ס דילן) א"כ ניחא בפשיטות הירושלמי דהכא ר"ח ותענית איכן הוא מזכיר של ר"ח ר' זעירא אמר בהודייה כו' ר' אבינא אומרה ברכה רביעית וקאי על ר"ח שאומר בברכה רביעי' דמה מצינו בכל מקו' ברביעית וכמו שביארתי לענין נעילה של תענית יתבאר לענין מוסף של תענית שכולל ר"ח במוסף של תענית בברכה רביעית דלשיטת הירושלמי מתפלל בתענית תפילה תוספת מחמת התענית והיא נקראת מוסף ועל זה אומר דר"א אומרה ברכה רביעית ודו"ק: