נועם ירושלמי על סוכה ד:ג:ג

שם (ה"ג) מצות ערבה כיצד כו' ר' זעירא שלח שאיל לרבי דניאל כו' שמעת מאביך טעונה ברכה וניטלת בפני עצמה ויש לה שיעור אתא ר' אייבו בשם רב חונה ואמר טעמא טעונה ברכה וניטלת בפני עצמה ויש לה שיעור:

[ולכאורה קשה דהא אמרינן בירושלמי (פ"ג ה"ד) רב הונא לא מברך אלא פעם אחת בלבד ר' חונה בשם ר"י טעמיה דרב הונא דמאי מדבריהן ושאר כל הימים מדבריהן מה דמאי אין מברכין עליו אף שאר כל הימים אין מברכין עליו וביארתי לעיל דאמרינן בסוכה (ד' מ"ד) דחביט חביט ולא בריך דכיון דאינו אלא מנהג וע"כ אומר רב הונא דאינו מברך אלא בפעם הראשון בלבד ע"ש וא"כ איך אמר רב הונא דטעונה ברכה בעלמא לא מברכין אך הירושלמי אזיל לשיטתיה שסובר דערבה היא הלמ"מ ולא משני כמו דמשני הש"ס דילן בסוכה (דף מ"ד) כאן במקדש כאן בגבולין (פי' וכמו דאמרינן בירושלמי (רפ"ד דסוכה) ר' בא בר זבדא בשם ר' חונה ערבה וניסוך המים ועשר נטיעות מיסוד הנביאים הן כו' ללמדך שכל דבר שנותנים נפשם עליהם כו' והא דערבה בגבולין הוא ממנהג נביאים הוא לפי שיטת הש"ס דילן) וע"כ אמרינן שם בירושלמי ר' יוחנן אמר לר' חייא בר בא בבליי' תרין מילין סלקון בידיכון מפשיטותא דתעניתא וערובתא דיומא שביעייא (פי' שזה עלה מבבל דערבה בגבולין אינו אלא ממנהג נביאים) ודו"ק]: