נועם ירושלמי על סוכה א:ו:ג
Noam Yerushalmi on Sukkah 1:6:3 · נועם ירושלמי על סוכה · free full Hebrew text
Open in the reader →שם (ה"ז) חיננא בר שלמי' בשם רב קצר לסכך אין לו ידות קצר לסכך וחישב עלי' למאכל בא במחשבה קצר למאכל וחישב עליהן לסכך אחרים אומרים עד שיהא הקש רבה על האוכל ועל היד. רב כהדא דאחרים מה אנן קיימין קצר לסכך והוכשרו ואמר לכשיעשו מצותן אחזירם לגורן צריכין הכשר פעם שני' או כבר הכשירן בידן:
והנה הק"ע והפ"מ נדחקו בפירוש הירושלמי ולי נרא' (שנתחלפו השורות וצריך להגיה וכצ"ל]. חיננא בר שלמי' קצר לסכך אין לו ידות (פי' דהקוצר לסכך אין לו ידות לקבל טומאה וע"כ לא בעינן רק שיהי' הסכך רבה על האוכלין ולא על הידות) אחרים אומרים עד שיהא הקש רבה על האוכלין ועל היד וע"ז אומר רב כהדא דאחרים (פי' ששואל אם יכולים ליישב הא דאמר רב דהקוצר לסכך אין לו ידות כאחרים ולא יהא פליג על אחרים וכמו דאמרינן בסוכה (דף י"ג) רב מנשיא בר גדא אמר רב הונא הקוצר לסכך אין לו ידות כו' נימא דרב כו' תנאי היא דתני' סוכי תאנים ובהן כו' אם פסולת מרובה על האוכלין כשירה ואם לאו פסולה אחרים אומרים עד שיהו קשין מרובין על הידות ועל האוכלין מאי לאו בהא קא מיפלגי דמר סבר יש להם ידות ומר סבר אין להם ידות כו' לרב כו' מי לימא תנאי היא וע"ז אומר בירושלמי ג"כ רב כהדא דאחרים:
ובכאן צריך לגרוס מה אנן קיימין קצר לסכך וחישב למאכל בא במחשבה והוא כמו דמשני בש"ס דילן (ד' י"ג) אמר לך ר"מ דכ"ע סברי הקוצר לסכך אין לו ידות והכא במאי עסקינן שקצרן לאכילה ונמלך עליהם לסיכוך (פי' ובהא סברי אחרים דהקוצר לסכך יש לו ידות אי קצצן לאכילה מ"ט דרבנן וכ"ת קא סברי רבנן כיון דנמלך עליהם לסיכוך בטלה לי' מחשבתו ומי בטלה לי' מחשבתו בהכי והתנן כל הכלים יורדין לידי טומאה במחשבה ואין עולין מטומאתן אלא בשינוי מעשה
וע"ז אומר הירושלמי מה אנן קיימין (פי' על הדא דפריך ורב כהדא דאחרי' (פי' אם נוכל ליישב דרב לא יחלוק על אחרי') וע"ז אומר מה אנן קיימין (פי' איך נוכל ליישב אם דפליגי בקצר לסכך וחישב למאכל אם כן מאי טעמא דרבנן) קצר למאכל וחישב עליהם לסכך ופי' והוא כמו דמשני בש"ס דילן כגון שקצצן לאכילה ונמלך עליהם לסיכוך) ע"ז אומר קצר למאכל וחישב עליהן לסכך (פי' בתמי') דודאי אינו עולה מטומאתן אלא בשינוי מעשה) וע"ז משני קצר לסכך והוכשרו ואמר לכשיעשו מצותן אחזירם לגורן צריכין הכשר פעם שני' או כבר הכשירן בידן ובהא קא מיפלגי דלת"ק כיון שכוונתו לסכך אעפ"י שחישב שאח"כ יחזרו לגורן אין להם ידות ולא פליגי אלא באם אמר לכשיעשו מצותן אחזירם לגורן ובש"ס דילן משני בשינוי' אחרינא ודו"ק: