נועם ירושלמי על סוטה ח:ה:ה

עוד שם אימתי הוא מחללו ברביעית ובחמישית מסתברא בחמישית אבל ברביעית דמים הוא חייב לו [ופי' הפ"מ כלומר דאין דמיו נתפסין בפדיונו ברביעית אלא דהוי כמו שהוא חייב דמים לנטע רבעי כלומר שהחוב מוטל עלי' לפדותו בחמישית וברביעית אסור כו' ושגה בזה והעיקר הוא כמו שכתב הק"ע דהבעי' הוא אימתי מחללו אימתי נקרא חילול בשנה הרביעית שהוא פודה אותו וחולין הוא ומותר בהנאה כו' או בחמישית שאז הוא חולין לגמרי ואינו צריך פדיון וקאמר דבחמישית אבל ברביעית דמים הוא חייב לו לפדותו ואינו חולין ואין בו שמחה כל כך ורבנן דקסרין אמרין כו' אלא ברביעית דכתיב ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש הילולים כו' והנה איפשר לומר דקאי אהא דקאמר תחילה אלא כן אנן קיימין בשהרכיב תאינה שחורה ע"ג תאינה לבינה וא"כ קשה כמו דמקשה הש"ס דילן בסוטה (ד' מ"ג) אלא ילדה בזקינה והאמר ר' אבהו ילדה שסיבכה בזקינה בטילה וזהו דוקא אם החילול הוא ברביעית וא"כ קשה א"כ יחלל דהא כבר נתבטל הערלה אבל אי אמרינן דהחילול הוא בשנה החמישית א"כ איפשר לומר דהרכיב הילדה בשנה הרביעית ותחילה היה ערלה וכעת הוא נטע רבעי לא בטיל דהא הוי דבר שיש לו מתירין וכבר ביארתי בספרי נועם ירושלמי על זרעים דהירושלמי סובר דדבר שיש מתירין לא בטיל מה"ת דהוי כמין במינו וכמו שהארכתי בזה בספרי נועם ירושלמי בכמה מקומות ועיין בספרי (פ"ג דחלה) דלשיטת הירושלמי אין הטבל בטל ברוב מדאורייתא והטעם הוא משום דהוי מין במינו כמו שכתב הר"ן דכיון שיש לו מתירין א"כ יכול האיסור להיות היתר ע"כ הוי כמין במינו עיי"ש. וא"כ אי אמרינן דהחילול הוא דוקא בחמישית אבל ברביעית דמים הוא דחייב לו וא"כ אם הרכיב בשנה הרביעית לא בטל מדאורייתא ולכן תנן א' המבריך וא' המרכיב ולרבנן דקסרין דאמרי דעיקר החילול הוא ברביעית וא"כ אמאי לא בטיל האיסור ערלה וע"כ צריך לתרץ משום דאין גדולי איסור מעלין את האיסור אבל לפי מה שאומר תחילה דעיקר החילול הוא בחמישית א"כ אם הרכיב בשנה הרביעית לא בטל הרבעי ואיפשר דבזה יתיישב קושית התוס' דאמאי נקט ילדה שסיבכה בזקינה בטילה ואין בו דין ערלה דלמאי נקט ואין בו דין ערלה דאיפשר לומר להורות דאם הוא רבעי לא בטיל כיון דהוי דבר שיש לו מתירין לשיטת הש"ס דילן ולשיטת הירושלמי הוא מדאורייתא ודו"ק]: