נועם ירושלמי על סוטה ב:א:ג

כתיב והביא את קרבנה עליה בעלה מהו שיפריש עלי' חוץ מדעתה אחר מהו שיפריש עלי' חוץ מדעתה ייבא כיי דר' יוחנן ארבעה מחוסרי כפרה מפרישין עליהן שלא מדעתן ואלו הן הזב והזבה והמצורע והיולדת שכן אדם מפריש על בנו קטן והוא נתון בעריסה ניחא זב וזבה ומצורע ויולדת ויש קטנה יולדת לא כן אמר ר' רדיפה ר' יונה בשם רב הונא עיברה וילדה עד שלא הביאה ב' שערות היא ובנה מתים משהביאה שתי שערות היא חי' ובנה מת מאי כדון שכן אדם מפריש על בתו קטנה מכיון שהביאה נו כבר יצתה מרשותה (והק"ע והפ"מ נדחקו בזה) דמאי קאמר שכן אדם מפריש על בתו קטנה כיון שקטנ' אינה יולדת. ע"כ נרא' לי שהוא (ט"ס וצ"ל) שכן אדם מפריש על בתו חרשת. וע"כ פריך מכיון שהשיאה (כצ"ל) כבר יצתה מרשותו דאפי' חרשת כיון שהיא גדולה כבר יצתה מרשות אבי' וע"ז משני שכן אדם מפריש על אשתו חרשת וכאן סוטה קטנה אין אה יכול דמר ר' זעירא ר' יסא בשם ר' יוחנן קטנה שזינתה אין לה רצון להיאסר על בעלה וחרשת אין את יכול דכתיב ואמרה האשה כו' אמר ר' אבין מכיון דכתיב ושמחת אתה וביתך והוא מעוכב מלשמוח עמה מפריש עליה חוץ מדעתה. ר' אחא בשם ר' הילא אינו מפריש עליה עולת העוף אלא חטאת העוף מפני שהיא מכשרתה לאכול בזבחים תני אינו מפריש עליה אלא דבר שהוא מתירה לה בזה אמר ר' יוסי אין לך אלא זה ופי' הפ"מ אין לך אלא זה ולא קרבן אחר ור"י פליג אהא דלעיל דמפריש עלי' קרבן סוטה כו' וכן פי' הק"ע אין לך זה אבל דבר אחר הדומה לזה ולאפוקי מדר' אבין עכ"ל ודבריהם דחוקים:

[וע"כ נ"ל דהא דאמר ר' יוסי אין לך אלא זה (פי' דהא דאמר ר' אילא אינו מפריש עלי' עולת העוף אלא חטאת העוף מפני שהיא מכשרתה לאכול בזבחים (פי' וע"כ בעלה מפריש עלי' ביולדת חטאת העוף והוא מפני שהבעל מעוכב מלשמוח עמה). וע"כ מפריש עליה שלא מדעתה וזהו דוקא בחטאת העוף מפני שהיא מכשרתה לאכול בזבחים, משא"כ בעולת העוף שאינה מעכבת מלאכול בקדשים ע"כ בעלה אינו יכול להפריש עלי' שלא מדעתה וזהו דוקא ביולדת שאין קטנה יולדת אבל בשאר מחוסרי כפרה דילפינן מדכתיב זאת תורת הזב בין גדול בין קטן דמביא חטאת העוף ועולת העוף. ובזב אין חילוק בין חטאת העוף לעולת העוף דהתם האב מביא ואין הטעם מפני שצריך לשמוח אך ביולדת דאין קטנה יולדת והטעם משום שהבעל מביא על אשתו חרשת ע"כ מחלקין בין חטאת העוף לעולת העוף ע"ז אמר ר' יוסי אין לך אלא זה בלבד אבל לא בשאר מחוסרי כפרה]: