נועם ירושלמי על סוטה א:א:ח

השיבו על דר"י בר"י א"כ אין לדבר סוף הכל ממנו לקנאות לה בשני' ולהביא עדים שנסתר ולפוסלה מכתובתה (והוא ט"ס ונתחלפו התיבות וכאן צ"ל) א"כ אין לדבר סוף לא כל הימנו לקנאות לה מפיו ולהביא עדים שנסתרה לפוסלה מכתובתה (פי' לדברי ריב"י דאמר מקנא לה עפ"י עד אחד או עפ"י עצמו א"כ יוכל לקנאות לה עפ"י עצמו ולהביא עדים אח"כ כשנסתרה. א"ר יוסי מה טיבה להסתר (פי' למה הי' לזו שסתרה ועברה על יחוד) אלא אתי' די לא על מתניתין (פי' לר"א דאמר מקנא עפ"י שנים ומשקה עפ"י עצמו הכל ממנו לקנאות לה מפיו והוא (ט"ס וצ"ל ע"פ שני') לומר שנסתרה כיון דמשקה לה ע"פ עצמו והיא באמת לא נסתרה) א"ר מנא אפי' כהדין תני' (פי' דלעולם הקשו על דברי ר"י בר"י א"כ אין לדבר סוף הכל ממנו לקנאות לה מפיו (כיון דסובר ריב"י דמקנא עפ"י עצמו) ולהביא עדים שנסתרה ולפוסלה מכתובתה אין תימר מאי טיבה להסתר התורה התירה להסתר (וא"כ לא עברה על יחוד) דמר ר' יוחנן משום רשב"י כתי' כי יסיתך אחיך כו' מתייחד אדם עם עמו כו' ועיין לקמן שהארכתי בזה והפ"מ נדחק בזה עיי"ש: