נועם ירושלמי על שבועות ג:ב:ג
Noam Yerushalmi on Shevuos 3:2:3 (Noam Yerushalmi on Shevuot 3:2:3) · נועם ירושלמי על שבועות · free full Hebrew text
Open in the reader →עוד שם ר' יוסי שמע כולהון מכא שבועה שלא אוכל ושתה אינו חייב אלא אחת אמרי חברי' קומי ר' יוסי ומר דבתרה שבועה שלא אוכל ושלא אשתה ואכל ושתה אינו חייב אלא אחת אמר לון ר' יוסי אילו מי שאמר שבועה שלא אוכל ככר זו וחזר ואמר בועה שלא אוכל ככר זו ואכל שתיהן שמא אינו חייב שתים:
[והנה בספרי נועם ירושלמי (פ"ג דמ"ש) הגהתי שם וביארתי שם כמו דאמרינן הכא לקמן עד כדון כשאמר שבועה שלא אוכל ושתה וכרבי דאמר שבועה שלא אשתה וביארתי שם שצריך להגיה הכא הא דאמר לקמן עד כדון כשאמר שבועה שלא אוכל ושתה וכרב (צ"ל כרבנן) דאמרי שבועה שלא אשתה (פי' דמתניתין מיירי שאומר שבועה שלא אוכל ושלא אשתה פי' וא"כ אין ראי' מכאן דשתי' בכלל אכילה):
עוד שם אמרי חברי' קימי דר' יוסי ומר דבתרה שבועה שלא אוכל ושלא אשתה ואכל ושתה אינו חייב אלא אחת אמר לון ר' יוסי אילו מי שאמר שבועה שלא אוכל ככר זו וחזר ואמר שבועה שלא אוכל ככר זו ואכל שתיהן שמא אינו חייב שתים:
והנה הירושלמי הזה יש בו שיבושים וט"ס ונתחלפו השורות (וכצ"ל) אמר חברי' קימי דר' יוסי ומר דבתרה שבועה שלא אוכל ושלא אשתה ואכל ושתה חייב שתים (פי' וא"כ מוכח דאין שתיה בכלל אכילה דאל"ה אינו חייב אלא אחת וכמו דאיתא בשבועות (דף כ"ג) א"ל אביי אלא מאי שתיה בכלל אכילה אימא סיפא שבועה שלא אוכל ושלא אשתה ואכל ושתה חייב שתים כיון דאמר שלא אוכל איתסר לי' בשתי' כי אמר שלא אשתה אמאי חייב אילו אמר שלא אשתה תרי זימני מי מחייב תרתי):
והנה בכאן צריך לגרוס הא דאיתא בירו' בסוף (ונתחלפו השורות) עד כדון בשאמר שלא אוכל ושתה אמר שלא אשתה ושלא אוכל שתיה בכלל אכילה ולא אכילה בכלל שתיה (והוא כמו דאיתא בשבועות (ד' כ"ג) התם דאמר שלא אשתה והדר אמר שלא אוכל דשתי' בכלל אכילה איתא אכיל' בכלל שתי' ליתא).
ואח"ז צריך לגרוס הא דאמר לון ר' יוסי אילו מי שאמר שבועה שלא א וכל ככר זו וחזר ואמר שבועה שלא אוכל ככר זו ואכל שתיהן שמא אינו חייב שתים. והנה בספרי נועם ירושלמי (פ"ב דמ"ש) שם ביארתי דהפי' הוא כמו דמשני בשבועות (שם) אלא לעולם כדקתני ושאני הכא כיון דאמר שלא אוכל והדר אמר שלא אשתה גלי אדעתי' דהך אכילה דאמר אכילה גרידתא היא ע"ז אמר לון ש יוסי (שם פ"ב דמ"ש) אילו מי שהיו לפניו שני ככרים ואמר שבועה שלא אוכל ככר זה וחזר ואמר שבועה שלא אוכל ככר זה שמא אינו חייב שתים (פי' דחייב שתים משום שחילקוהו לכל ככר בפני עצמו וה"נ הא חלקינהו לאכילה ושתיה בפני עצמו וע"כ חייב שתים וכן צריך לפרש הכא אמר לון ר' יוסי אילו מי שאמר שבועה שלא אוכל ככר זו וחזר ואמר שבועה שלא אוכל ככר זו ואכל שתיהן שמא אינו חייב שתים מ דכיון דחלקינהו מיחייב שתים וה"נ אם אמר שלא אוכל והדר אמר שלא אשתה):
אך זה דחוק דהא אינו דומה זה לזה דהתם היו ב' ככרות וע"כ חייב שתים משא"כ הכא כיון דשתיה בכלל אכילה ע"כ איפשר לומר דאינו חייב אלא אחת]:
ע"כ נראה לי שהוא ט"ס (וכצ"ל) אמר לון ר' יוסי וכמו דאיתא בירושלמי (פ"ב דמ"ש) אילו מי שהיו לפניו שני ככרים ואמר שבועה שלא אוכל ככר זה וחזר ואמר שבועה שלא אוכל ככר זה הוא ט"ס וצ"ל) שלא אוכל שתיהם שמא אינו חייב שתים אי משום דחל שבועה על הככר בכולל דהא נשבע אח"כ שלא אוכל שתיהם) והוא כמו דאיתא בשבועות (ד' כח) גבי שבועה שנא אוכל תאנים וחזר ואמר שלא אוכל תאנים וענבים וא"כ כיון דחייב על ככר זה שנשבע תחילה שתים והוא משום דחל בכולל וא"כ אמאי תנן אכל ושתה חייב שתים דכיון דאמר שלא אשתה תחילה והדר אמר שלא אוכל. וא"כ בשבועה האחרונה שתי' בכלל אכילה וחל על השבועה הראשונה מחמת שניתוסף בו אכילה ג"כ וא"כ למאי תנן אכל ושתה דאפי' לא אכל נמי חייב שתים וכן הקשו התוס' בשבועות (ד' כג) בתוס' ד"ה כגון דאמר שלא אשתה ושלא אוכל וא"ת א"כ מאי אירי' אכל ושתה אפי' שתה תרי זימני נמי דמיגו דחיילא שבועה בתרייתא אאכילה חיילא נמי אשתי' דכה"ג אמרו לקמן (ד' כד) גבי שבועה שלא אוכל תאנים וחזר ואמר שלא אוכל תאנים וענבים כו' עיי"ש וכן מקשה ר' יוסי בירושלמי וכמו שביארתי: