נועם ירושלמי על שבועות א:ו:ד

שם (ה"ו) ולא כבר כיפר יוה"כ ר"ש כו' במוכר (צ"ל) במורד ביוה"כ עיין בפ"מ שנדחק בזה ולי נראה דקאי אמתניתין דכריתות (ד' ז') דפריך וניתני נמי חוץ ממי שעבר עליו יוה"כ שאין מביא אשם הלוי כו' ר' יוחנן אמר במבעט ועוד נראה לי דקאי אברייתא שמביא בהש"ס דילן בכריתות (ד' י"ח) איתבי' רבא אכל היום אכל למח' נהנה היום נהנה למחר כו' ואפי' מכאן ועד שלש שני' מנין שמצטרפין זע"ז ת"ל תמעול מעל ריבה ואמאי הא כיפר עליו יוה"כ ומשני דעל כולי' שיעורא מכפר על פלגא דשיעורא לא מכפר וע"ז פריך אהא דאמר בין נתודע לו בהן בין שלא נתודע לו בהן נמי יוה"כ מכפר וא"כ איך מצטרפין במעילה דבלאו הכי הוה מוקי לה בשלא נתודע לו אבל כיון שאמר דעל לא נתוודע לו בהן נמי יוה"כ מכפר וא"כ איך מצטרפין למעילה וע"ז משני במורד ביוה"כ:

ונ"ל שצריך לגרוס מיד אחר זה שמשני במורד ביוה"כ הברייתא האומר אין העולה מכפרת כו' אי איפשי אינה מכפרת על כרחו האומר אין יוה"כ מכפר מכפר הוא אי אפשי שיכפר מכפר הוא על כרחו כן גריס הפ"מ וכמו דאיתא ביומא א"ר חנינא בי ר' הלל לא מסתברא דאלא חילופין לא כולה מן בר נש מימר לשלטון דלית את שלטון ופי' הפ"מ אדרבא איפכא מסתברא דבקרבן אעפ"י שאמר כן אעפ"כ הביא הוא להקרבן אבל ביוה"כ אם אמר כן לא יכפר לו לא כולא וכו' וכי אומר אדם כו' ואם אינו רוצה מורד הוא ומסתבר דאין יום הכפורים מכפר עליו:

ולי נראה לגרוס האומר אין העולה מכפרת מכפרת היא אי איפשי שתכפר עלי אינה מכפרת היא על כרחו האומר אין יוה"כ מכפר מכפר הוא אי אפשי שיכפר לי אינה מכפרת על כרחו וע"ז אמר ר' חנינא לא מסתברא דלא חילופין (פי' ואם אמר שאינה מכפרת או אין יוה"כ מכפר גרע מאם אמר אי אפשי שיכפר דהתם מודה הוא שמכפר אלא שאין רצונו שיתכפר לו אבל הכא כופר בכפרה. וע"ז משני לא כולה מן בר נשא מימר כו' לית את כו' פי' כיון שבעצם מכפר הוא אף שאומר אין העולה מכפרת או שאין יוה"כ מכפר אעפ"כ מכפר הוא דלית מימר לשלטון שהוא אינו שלטון כיון שאנו יודעים שהוא שלטון וה"נ אם אומר שאין העולה מכפרת או שאין יוה"כ מכפר אעפ"כ מכפר הוא משא"כ אם אמר אי איפשי שיתכפר לי הרי הוא אומר על עצמו שלא יתכפר לו וע"כ אינה מכפרת וכמו שביארתי בספרי עמק יהושע עפ"י מאי דאמרינן בגיטין (ד' ל"ב) ת"ר בטל הוא אי איפשי בו דבריו קיימין פסול הוא אינו גט לא אמר כלום דפסול הוא היינו שאומר שהוא פסול או שאינו גט ואנן ידעינן דכשר הוא אבל אם אמר בטל הוא אי איפשי בו דבריו קיימין היינו שיהא בטל על להבא וכן אי איפשי בו להבא שאינו רוצה שיהי' עוד גט וע"כ בטל הגט שיכול לבטל מכאן ולהבא וכן ה"נ אם אומר אין עולה מכפרת אין בדבריו כלום שאנן ידעינן שהיא מכפרת אבל אם אמר אי איפשי שתכפר על להבא ע"כ אינה מכפרת כיון דלא ניחא לו בכפרה אך שם בארתי דהא דאמר לית בר נש מימר היינו כמו שכתב הפ"מ שביוה"כ כיון שמבעט אין יוה"כ מכפר ונראה לי כעת דהא דאמר א"ר מנא ברי' דר' הילל לא מסתברא דלא חילופין דבאומר אין עולה מכפרת וכן אין יוה"כ מכפר אין מכפר לו כלל כיון שכיפר בהעולה וכן ביוה"כ. אבל האומר אי איפשי שתכפר א"כ מודה הוא שמכפר אלא שאינו רוצה שיתכפר וע"ז משני לא כולא מן בר נש מימר לשלטון לית את שלטון (פי' שאין אדם יכול להכחיש ולומר להשלטון שאינו שלטון כיון שאנו יודעים שהוא שלטון משא"כ באומר אי איפשי שיכפר עלי אינו מכפר וכמו שהבאתי ראי' מהא דגיטין (ד' ל"ב) דבטל הוא אי איפשי בו דבריו קיימין ופסול הוא אינו גט לא אמר כלום ודו"ק: