נועם ירושלמי על שבועות א:ד:ה

שם ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי העובר לפני התיבה ביו"ט של ר"ה אין צריך להזכיר של ר"ח אמר ר' אחא בר פפא ותני כן העובר לפני התיבה ביו"ט של ר"ה בשחרית ב"ש אומרים מתפלל שמונה כו' ר' יוסי בעי מעתה שני שעירי ר"ה מחמת ר"ח באין ותימר אין צריך להזכיר ר"ח אמר ר' יוסי ב"ר בון ולא יאות בא בר ממל מקשי דתני שני כבשי עצרת ושני שעירי ר"ה אם כיכר הראשון על מה שני מכפר על טומאה שאירע בין זה לזה ולא ר"ש היא דר' שמעין חולק כפרות אלא זה וזה מחמת ר"ח וגריס הפ"מ (מחמת ר"ה) אמר ר' אמברי לית יכיל דכתיב מלבד עולת החודש ועוד מהדא דתני שנים עשר לשנים עשר חדשי השנה (פי' וא"כ מוכחדשעיר השני של ר"ח הוא והנה כפי שפי' הפ"מ הוא דחוק:

ע"כ נראה לי (שיש בכאן ט"ס וחילוף השורות וכצ"ל) ר' יוסי בעי מעתה שני שעירי ר"ה מחמת ר"ח באין (פי' שכיון שמביא שני שעירים א"כ שעיר א' מכפר על ר"ח) ותימר אין צריך להזכיר ר"ח ובכאן צריך לגרוס מה שאח"כ (כצ"ל) אלא זה וזה מחמת ר"ה (פי' וא"כ לא קשי' אמאי אינו אומר של ר"ח) אמר ר' אמברי לית יכיל דכתיב מלבד עולת החודש כו' וא"כ מוכח דשעיר א' בא מחמת ר"ח ולא מחמת ר"ה ועוד מהדא דתני שנים עשר לשנים עשר חדשי השנה (פי' וא"כ מוכח דשעיר א' בא מחמת ר"ח):

ואח"כ צ"ל אמר ר' יוסי בר בון ולא יאות ר' בא בר ממל מקשי שני שעירי ר"ה (כצ"ל) אם כיפר הראשון על מה השני מכפר על טומאה שאירע בין זה לזה ולא ר' שמעון היא דר' שמעון חולק כפרות וא"כ קשה דאם איתא דשני שעירים אינם באים שניהם מחמת ר"ה אלא א' מחמת ר"ח וא"כ כיון דהאי ברייתא ר"ש היא כמו דאיתא בזבחים (ד' ו') ר"ש אומר כבשי עצרת למה הן באין כו' ולר' שמעון הא הוא חולק כפרות (פי' דשל רגלים מכפרים על שאין בה ידיעה בתחילה ולא בסוף ושעיר של ר"ח מכפר על טהור שאכל את הטמא וא"כ איך קאמר ר"ש אם כיפר הראשון על מה השני בא ומכפר וא"כ מוכח דר' שמעון סובר דשניהם באים מחמת ר"ה וע"כ קאמר אם כיפר הראשון על מה השני מכפר ובכאן צ"ל לגרוס דתני שני כבשי עצרת וגם בזה יש ט"ס וצ"ל תני שני שעירי עצרת (פי' שמתרץ תני שני שעירי עצרת ולא שני שעירי ר"ה) וכן איתא בזבחים (ד' ו') שני שעירי עצרה כו' וא"כ ניחא אבל שני שעירי ר"ה הא' הוא מחמת ר"ח והשני מחמת ר"ה וכמו שביארתי ודו"ק: