נועם ירושלמי על שביעית י:א:ט

ר' יוחנן אמר בגין חרישה. רשב"ל אמר בגין בנין. על דעתי' דר"י כל מלאכה שהיא פוסקת בשביעית (פי' משום איסור שביעית. על דעתי' דר"ש בן לקיש כל מלאכ' שהיא פוסקת מאליו. (והנה המפרש פירש שפסקו מלעשות המלאכה בשביעית כו' ע"ש. והוא דוחק דא"כ אמאי קאמר ר"ל בגין בנין למה דווקא בנין. ע"כ נראה לי לבאר עפ"י מאי דאמרינן בב"ב (דף ה') אמר ר"ל הקובע זמן לחבירו ואמר לו פרעתיך בתוך זמני אינו נאמן ולואי שיפרע בזמנו תנן בחזקת שנתן עד שיביא ראיה שלא נתן ה"ד אילימא דא"ל פרעתיך בזמני פשיטא בחזקת שנתן כו' אלמא עביד אינש דפרעי' בתוך זימני' שאני הכא דכל שפא ושפא זימני' הוא וא"כ משני לר"ל דכל שפא ושפא זימני הוא:

וע"כ אומר בגין בנין (פי' דבבנין כיון דכל שפא ושפא זימני' הוא וא"כ כשבונה שפא שניה א"כ הראשונה נעשית מלוה). וע"ז אומר וכל מלאכה שפוסקת (פי' בנין דכל שפא ושפא זימני' הוא):

וע"ז אומר מה ר' יוסי כר' יהודא דר' יוסי אומר כל מלאכה שפוסקת בשביעית משמטת ושאינה בשביעית אינה משמטת [והוא ט"ס וצ"ל ר' יהודא דאמר הראשון ראשון משמט [וכן הגיה בהגהות הגר"א] ופי' דלר"ל שמפרש בגין בנין והטעם משום דכל שפא ושפא זימני' הוא. א"כ הוא סובר כר' יהודא דאמר הראשון ראשון משמט וכמו דאמרינן לעיל בירושלמי מפני שהוא מקיף לו פעם שני נעשית הראשונה מלוה. ומשני מכיון לתובעו ראוי ליתן לו מעות וכאן הואיל וראוי ליתן מעות נעשית הראשונה מלוה) וע"ז אומר ולא ר' יוסי כר' יהודא דר' יהודא אמר אין דרך השולחני להיות נותן איסר עד שיטול דינר. וא"כ הכא בשכירות צריך ליתן לו מקודם וא"כ כיון שראוי לתובעו הוי מלוה מיד. וע"ז אומר אע"ג דר'יהודא אומר אין דרך השולחני להיות נותן איסר עד שיטול דינר מודה בשכר שכיר שאינו נוטל אלא לבסוף. וא"כ כיון שאינו נוטל אלא לבסוף ע"כ כל שפא הראשונה לא הוי מלוה אך לאחר שגומר שפא ראשונה ועושה בשפא שני' הוי הראשונה מלוה וכר' יהודא שאומר דהראשון ראשון משמט דמכיון שהוא מקיף לו פעם שני' נעשית ראשונה מלוה דכיון שהוא ראוי לתובעו נעשית הראשונה מלוה וה"נ נעשית שפא ראשונה מלוה ודוק:

פשיטא דא מילתא מלוה שהיא נעשית כפרנית אינה משמטת כפרנית שהיא נעשית מלוה משמטת עיין ברמב"ם (פ"ט מה' שביעית ה' ח') הלוהו ותבעו וכפר בו והגיע השמטה והוא בכפירתו והודה אחר שעברה שביעית כו' אין השביעית משמטתו וכתב הראב"ד הנה הוא סובר כו' דלא כמו שהוא סובר דלאו בכפירה תליא מילתא אלא או שפטרוהו ב"ד בשבועתו ונשבע קודם שביעית כו' שאם הוא כמו שהוא פושט דברים כפשוטן מתניתין דשביעית קשי' והשביעית משמטת את השבועה והוא עומד בכפירתו כו' עיין שם. ולי נראה דהירושלמי אזיל לשיטתו דס"ל כמו דאמר רב הונא אמר רב בפ"ק (ד' ק"ו) דהאומר מנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי כלום ונשבע ובאו עדים שהוא פטור שנאמר ולקח בעליו ולא ישלם כיון שקבלו בעלים שבועה שוב אין משלמין ממון וכמו דאיתא בירושלמי (פ"ז דשבועות ה' א')