נועם ירושלמי על שבת ב:ג:ד

שם (ה"ג) כל היוצא מן העץ אין מדליקין בו אלא פשתן כו' פתילת הבגד שקפלה ולא הבהבה ר' אליעזר אומר טמאה היא ואין מדליקין בה ר' עקיבא אומר טהורה היא ומדליקין בה ובגמ' תמן תנינן כל הפחות מג' על ג' שהתקינו לפקק בו את המרחץ ולנער בו את הקדירה כו' בין מן המוכן בין שאינן מן המוכן טמא דברי ר' אליעזר ר' יהושע אומר אף מטלית חדשה בין מן המוכן בין שאינו מן המוכן טהור ר' עקיבא אומר מן המוכן טמא ושאינו מן המוכן טהור כו'. ומ"ט דר"א נעשה כמטהר כלים בשבת (פי' וע"כ אין מדליקין) ופריך מכיון שקפלה לא טהרה ומשני שכן שמשים אומנים רוצים בקיפול'. ופריך ולא מבע"י שהיא טהורה (פי' אם מדליקין בה מבעוד יום א"כ טהורה מבעוד יום) וא"כ לא הוי כמטהר כלים בשבת רבי אלעזר בשם ר' הושעיא מפני יו"ט שחל להיות בע"ש וא"כ הוי כמטהר כלים בשבת ר' אלעזר בשם ר' הושעי' מפני יו"ט שחל להיות בע"ש וא"כ הוי כמטהר כלים ביו"ט ור"ח סובר דקיפולה אינה מבטלה מתורת בגד וא"כ ע"י הדלקה מטהר כלים ביו"ט ופריך ולא מאיליה היא טהורה א"ר יוסי ב"ר בון תיפתר שהיה בה שלש על שלש מצומצמות (ופירש הק"ע ולא מאיליה היא טהורה דהי' סבור שהבגד גדול א"כ בשעת הדלקה עדיין לא נטהר הבגד מטומאתו וע"ז משני א"ר יוסי בר בון תיפתר שהי' שלש על שלש מצומצמות א"כ מטהר הכלים ביו"ט. וע"ז אומר ר' אחא ר' סימון בשם ר' שמעון נזירא עשאה מזור טהורה שרי' בשמן לא כמו שעשאה מזור וא"כ בלא"ה היא טהורה ר' ינאי ר' ירמי' בשם ריב"ל נראין דברים שתהא הלכה כר"ע שהוא אומר מעין שניהם ואינן אלא כר' יהושע מקולי שלש על שלש לא סוף דבר טהורה אלא אפי' טמאה (ופי' הק"ע דאפי' בטמאה נמי קסבר ר"ע דמדליקין) בגין רב דרב אמר מסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים ופי' הק"ע דקאמר דלמאי תני פתילת הבגד ולא פתילה של בגד משום דבשל בגד אפי' ר"ע מודה דאין מסיקין בשברי כלים: והוא דוחקי גם הפ"מ פירש בדחוקים גדולים ועוד דמאי פריך מתחילה ולא מאיליה היא טהורה ופי' דהי' סבור דמיירי בבגד גדול וק"ק דאיך מיירי בבגד גדול כיון דמוקים למתניתין במקולי מטלניות דהיינו פחות מג' על ג' וגם מאי דמשני ר' יוסי בר בון תיפתר שהי' בה שלש על שלש מצומצמות ג"כ לא יתיישב ודו"ק:

ע"כ נראה לי שיש בכאן (ט"ס) ונתחלפו השורות (וכצ"ל לקולא מאילי' היא טהורה ר' אחא ר' סימון בשם ר' שמעון נזירא עשאה מזור טהורה שרי' בשמן לא כמו שעשאה מזור וא"כ ממילא הא נטהרת ע"י שרי' בשמן. ר' זעירא ר' ינאי ר' ירמי' בשם ריב"ל נראין דברים שתהא הלכה כרבי עקיבא שהוא אומר מעין שניהם לאו זה אלא כר' יהושע מקולי שלש על שלש (פי' כיון שהוא פחות משלש' על שלש' אלא דטמא מחמת שהתקינה ע"כ הלכ' כר' יהושע). וא"כ כיון שהוא מקולי מטלניות ע"כ הלכה כדברי המיקל וא"כ ודאי דהל' כר"ש נזירא דשרי' בשמן הוי טהור דהוי כמו שעשאה מזור. וא"כ בלא"ה טהורה אפילו לר"א מחמת השרי' בשמן דהא בטלה מההכנה שעשאה לפקק את המרחץ ועדיף מקיפול שאינה מבטלה מתורת בגד. וא"כ בלאו"ה טהורה:

ובכאן צריך לגרוס אמר ר' יוסי בר בון תיפתר בשלש על שלש מצומצמות וא"כ לא פליגי במקולי מטלניות אלא דפליגי אם הקיפול מבטלה מתורת בגד וכמו דאמרינן בשבת (ד' כ"ח) בשלמא לענין טומאה בהא פליגי דר"א סבר קיפול אינו מועיל ובמילתי' קמייתא קיימא ור"ע סבר קיפול מועיל ובטולי בטיל וע"ז אומר לא סוף דבר טהור' אלא אפי' טמא' והוא (ט"ס וצ"ל) לא סוף דבר טמאה אלא אפי' טהורה בגין דרב אמר מסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים משום דהיינו יכולין לפרש דהא דמשני ר' יוסי בר בון בשלש על שלש מצומצמות וכמו דמשני תחילה דהטעם של ר' אליעזר הוא משום דנעשה כמטהר כלים אלא דפריך משרי' בשמן וא"כ מאיליה היא טהורה. וע"ז משני ר' יוסי בשלש על שלש מצומצמות וע"כ לא נתבטלה מתורת בגד ע"י שרי'. והא דקאמר בשלש על שלש מצומצמות דאל"ה אינו מטהרה מתורת בגד ע"י הדלקה אלא אח"כ:

ע"ז אומר לא סוף דבר טמאה אלא אפי' טהורה דכיון דמוקמינן בשלש על שלש מצומצמות וגם ביו"ט שחל בע"ש א"כ אינו צריך לומר דהא דאמר ר' אליעזר אומר טמאה היא ואין מדליקין בה היינו דווקא בטמאה משום דהוי כמטהר כלים בשבת או ביו"ט אלא דהטעם משום דמסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים והוא כמו דאמרי' בש"ס דילן בשבת (ד כ"ח) אמר ר' אליעזר אמר ר' הושעי' כו' הכא בג' על ג' מצומצמות עסקינן וביו"ט שחל להיות ע"ש עסקינן דכ"ע אית להו דר' יהודה דאמר מסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים ודכ"ע אית להו דעולא דאמר עולא המדליק צריך שידליק ברוב היוצא ר"א סובר קיפול אינו מועיל וכיון דאדליק בה פורתא ה"ל שבר כלי וכי קא מדליק בשבר כלי קא מדליק ור"ע סבר קיפול מועיל ואין תורת כלי עליו וכי קא מדליק בעץ בעלמא קמדליק:

וכן משני הירושלמי דמיירי בג' על ג' מצומצמות דר"א סבר קיפול אינו מועיל וכיון דאדליק פורתא הו"ל שבר כלי וכי קמדליק בעץ בעלמא קמדליק וכעולא דאמר דהמדליק צריך שידליק ברוב היוצא וכן אמרינן בירושלמי (ריש פרקין) ר' אבהו בשם ר' יוחנן פתילה צריכה הצאתה ברוב הדלק:

וע"ז אומר לא סוף דבר טמאה אלא אפי' טהורה (כצ"ל) (פי' שאפי' טהורה כיון שאין הטעם משום דנעשה כמטהר כלים אלא משום דאין מסיקין בשברי כלים) והא דקא מיפלגי לענין טומאה והדלקה הוא משום דתלי זה בזה דר"א סובר דטמאה היא וא"כ סובר דאין הקיפול מבטלה מתורת בגד וע"כ אין מדליקין בה אפי' היא טהורה משום דאין מסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים ור"ע סובר דטהורה היא א"כ סובר דקיפול מבטלה מתורת בגד וע"כ מדליקין בה ולא הוי שברי כלים:

ולפי מה שביארתי דהתירוץ של ר' יוסי בר בון בג' על ג' מצומצמות הוא כמו דמשני בשבת (ד' כ"ח) אמר ר' אלעזר א"ר הושעי' והא דקאמר תחילה תמן תנינן מקולי מטלניות שנו כאן וקאמר ההיא ילפא מהדא וההיא ילפא מהדא: והוא שקיפלה (צ"ל אפי' קיפלה) הוא כמו דמשני בש"ס דילן בשבת (ד' כ"ח) דאמרינן שם רב המנונא אמר הכא בפחות משלשה על שלשה עסקינן ומקולי מטלניות שנו כאן ואזדא ר"א לטעמי' ור' עקיבא לטעמי' כו' וי"ל דבזה מחולק הירושלמי עם הש"ס דילן דלהש"ס דילן הוי ב' פלוגתות דפליגי לענין טומאה במקולי מטלניות ובהדלקה הוא בפלוגתא אחרת והוא כמו דאמר רבא דהיינו טעמא דר"א לפי שאין מדליק בפתילה שאינה מחורכת כו' וקיפול דנקט במתניתין הוא משום הבהוב כמו שפי' רש"י. ולפלוגתא דהדלקה תנא קיפול והירושלמי אינו רוצה לפרש שיהי' ג' פלוגתות בהדלקה ובטמאה. וע"כ קאמר דמיירי אם היא טמאה ואין מדליקין משום דנעשה כמטהר כלים. וא"כ תלוי הדלקה בטומאה וכן למאי דמסיק ר' יוסי בר בון דמיירי בג' על ג' מצומצמות אע"ג שאומר לא סוף דבר טמאה אלא אפילו טהורה אעפ"כ הטעם של הדלקה תלוי בפלוגתא דטומאה דהיינו אם היא בטלה בתורת כלי דר"א סובר דלא בטלה ואין מדליקין בה ור"ע סובר דבטלה וע"כ מדליקין בה וזהו החילוק שבין הש"ס דילן להירושלמי וע"כ קאמר בירושלמי ההיא ילפא מן הדא לענין קיפול משום דסובר דחדא פלוגתא היא ודו"ק: