נועם ירושלמי על שבת יט:ד:ב

שם (ה"ד) א"ר יוחנן דר"מ היא כו' ע' בפסחים (פ"ו ה"ה) ושם הגהתי וביארתי כל ההלכה זו מהירושלמי ודו"ק:

שם רב אדא בר אהבה אמר זו דברי ר' מאיר ור' שמעון אבל דברי ר' יוסי אפילו דבר שאינו בעשייתו מצוה הואיל וטועה בה לשם מצוה פטור (פי' דהיינו ר' יוסי דסוכה (ד' מ"ב) דתנן התם ר"י אומר יו"ט הראשון של חג שחל להיות בשבת כו' פטור מפני שהוציא ברשות ואמרינן בגמ' אמר אביי לא שנו אלא שלא יצא בו אבל יצא בו חייב ופריך הא מדאגבי' נפיק בי' אמר אביי כשהפכו כו') וע"ז אומר זו דברי ר"מ ור' שמעון אבל דברי ר' יוסי אפי' דבר שאינו בעשיתו מצוה הואיל וטעה בה לשם מצוה פטור דהא הכא לא עביד מצוה דהא הפכו או כמו דמשני כגון שהוציאו בכלי ואפ"ה פטור וע"ז אומר אמר ר' יוחנן דברי ר' יוסי אפילו פירש חוזר אוף על ציצין שאין מעכבין המילה וע"ז אומר היי דין ר' יוסי זע"ז אומר היי דתנינן ר' יוסי אומר יו"ט הראשון של חג שחל להיות בשבת כו' פטור מפני שהוציאו ברשות פי' שר' יוחנן מפרש שכבר יצא בו ואפ"ה פטור משום דיש מצוה אח"כ נמי וכמו דאמרינן בסוכה (ד' מ"ב) כך הי' מנהגם של כו' דכיון דלא סילק מן המצוה א"כ המצוה נמשכת אח"כ נמי. וע"ז אומר ר' יוחנן דברי ר' יוסי אפי' פירש חוזר משום דהמצוה נמשכת כל היום וע"כ אפי' פירש חוזר משום דדמי כמו דלא סילק ידו מן המצוה וע"ז אומר היידין ר' יוסי אומר כו' ומביא מזה ראי' שפירש חוזר. אפי' על ציצין שאין מעכבין את המילה וא"כ מפרש פי' אחר דמיירי בדנפיק בי' ואפ"ה הוי טעה בדבר מצוה משום דהמצוה נמשכת אח"כ ג"כ ומביא מזה ראי' שסובר ר' יוסי דאפי' פירש חוזר ע"ז אומר הדא אמרה אף בסכין של מילה כן אפי' במיל' כן [ואיפשר דהטעם מפני שטרוד לעשות' המצוה ועדיין לא יצא בו]. אך כיון שמביא ר' יוחנן מזה דר' יוסי סובר דפירש חוזר אפי' על ציצין שאין מעכבין את המילה א"כ אף בסכין של מילה כן אם הוציא לרה"ר וכן במילה משום דלאח"כ הוי כמו שעוסק במצוה וע"כ הוי טועה בדבר מצוה וע"כ מביא מזה ראי' דאם פירש חוזר אפי' על ציצין שאין מעכבין את המילה ועיין בשבת (ד' קל"ג) מאן תנא פירש אינו חוזר כו' הוי מני ר' יוסי היא כו' וא"כ ר' יוסי סובר דפירש אינו חוזר ואח"כ אמר אמרי נהרדעי רבנן דפליגי עלי' דר' יוסי הוא דתנן ארבעה כהנים כו' ר' יוסי אומר אפי' אלו נוטלין ואילו מניחין אף זה הי' תמיד ואינו מביא ממתניתין דסוכה (ד' מ"ב) משום דמפרש דהתם מיירי שלא יצא עדיין בנטילתו ופטור משום דהוי טועה בדבר מצוה אע"ג דלא עשה מצוה וא"כ אינו שייך להא דפירש חוזר אף על ציצין שאין מעכבין המילה ודו"ק