נועם ירושלמי על שבת יב:א:ז

מתניתין דר"ש דתני הגורר הקודח הקוצץ כל שהוא בשבת חייב ר"ש אומר הגורד עד שיגור כל צרכו הקודח עד שיקדח כל צרכו הקוצץ עד שיקצץ כל צרכו העובד את העור עד שיעבד כל צרכו ואמר ר' יעקב בר אחא לא אתיא אלא כר"ש דר"ש לא עבד מקצת מלאכה ככולה ורבנן עבדין מקצת מלאכה ככולה:.

הנה הירושלמי הזה לא קאי אמתניתין ועיקרו בפסחים (פ"ו ה"א) תני ר' ישמעאל הפשיטו דוחה את השבת תני ר' ישמעאל בנו של ריב"ב אומר בשבת היה מפשיט את החזה מ"ט דר' ישמעאל כו' אמר ר' יוחנן ר' ישמעאל ור"י בנו של ריב"ב אמרו דבר אחד כמה דר' ישמעאל אמר מובחר דוחה אין מובחר מן המובחר דוחה כך ר"י בן ברוקא אומר מובחר דוחה אין מובחר מן המובחר דוחה אין תימר מובחר הוא ויקרענו ויוציא אימוריו אלא ודאי דזה אינו מובחר אבל להפשיט את כולו הוה מובחר מן המובחר וסובר כר' ישמעאל דאמר מובחר דוחה אין מובחר מן המובחר דוחה והוא כמו דאמרי' במנחות (ד' ס"ג) ר' ישמעאל אומר עומר היה בא בשבת משלש סאין ובחול מחמש כו' אמר רבה ר' ישמעאל ור"י בנו של ריב"ב אמרו דבר א' דתני' ארבעה עשר שחל להיות בשבת מפשיט את הפסח עד החזה דברי ר' ישמעאל בנו של ריב"ב וחכ"א עד שיפשיט כולו כו' וע"ז אומר הירושלמי דר' ישמעאל סובר מובחר דוחה אין מובחר מן המובחר דוחה וע"כ סובר דעומר היה בא בשבת משלש סאין ובחול מחמש וכן ר"י בנו של ריב"ב אומר ג"כ דמפשיט את הפסח עד החזה:

וע"ז אומר אמר ר"י בר בון לא אתי אלא כר' שמעון דתני הגורד הקודח כו' כל שהוא חייב ר"ש ב"א (והוא ט"ס וצ"ל) ר' שמעון אומר הגורד עד שיגור כל צרכו וע"כ סובר ריב"ב כר' שמעון וע"כ מתיר להפשיט את הפסח והא דמדחה מה שאמר ר' יוחנן דאתי כר' ישמעאל דאמר מובחר דוחה אין מובחר מן המובחר דוחה דא"כ תקשי לר' ישמעאל שסובר דהפשיטו דוחה את השבת הא ר' ישמעאל אומר גבי עומר דאין מובחר מן המובחר דוחה ולשיטת הש"ס דילן לא קשי' דבש"ס דילן לא תני וחכמים אומרים עד שיפשיט כולו אך לשיטת הירושלמי דתני ר' ישמעאל הפשיטו דוחה א"כ תקשי מר' ישמעאל אדר' ישמעאל אלא דר"י בנו של ריב"ב סובר כר' שמעון וע"כ לא הוי מלאכה כלל אם מפשיט עד החזה]:

וע"ז אומר אמר ר' יעקב בר אחא לא אתי אלא כר"ש דר' שמעון לא עבד מקצת מלאכה ככל מלאכה ורבנן עבדי מקצת מלאכה ככל מלאכה והנה שם פי' הק"ע וכן אמר ר' יעקב בר אחא:

ולי נראה לגרוס א"ר יוסי ב"ר בון לא אתיא אלא כר' שמעון דתני הגורד כו' כל שהוא בשבת חייב ר"ש (כצ"ל) אומר הגורד עד שיגור כל צרכו הקוצץ עד שיקצץ כל צרכו כו' והמעבד את העור עד שיעבד כל צרכו ובכאן צריך לגרוס דר"ש לא עביד מקצת מלאכה ככולה ורבנן עבדין מקצת מלאכה ככולה. וע"ז אומר ר' ישמעאל בנו של ריב"ב דמפשיט את הפסח עד החזה משום דלא הוי מלאכה שסובר כר"ש דלא עביד מקצת מלאכה ככולה:

וע"ז אומר אמר ר' יעקב בר אחא לא אתי אלא כר"ש (פי' שאומר דהא דתני ר' ישמעאל הפשיטו דוחה את השבת לא אתי אלא כר' שמעון) (דאע"ג דר' ישמעאל אומר במנחות דמובחר דוחה ומובחר מן המובחר אינו דוחה אעפ"כ סובר דהפשיטו דוחה את השבת) והוא משום דסובר כר"ש והוא כמו דאמרינן בשבת (ד' קי"ז) על הא דאמרינן שם וחכ"א מפשיטין את כולו אלא אמר מר בר רב אשי לעולם כדאמרינן מעיקרא ודקשי' לך התם טלטול והכא מלאכה כגון דלא קבעי ליה לעור והא אביי ורבא דאמרינן תרווייהו מודה ר"ש בפסיק רישיה ולא ימות דשקיל ליה בברזי:

וע"ז קאמר ר יעקב בר אחא דר' ישמעאל סובר כר"ש והוא משום דלא קבעי לה לעור (והא דלא משני דשקיל לי' בברזי הוא כמו שביארתי ובפ' כירה) דהירושלמי סובר דפליג ר"ש אפי' בפסיק רישי' ג"כ. וכמו שאבאר לקמן (ה"ב) שיטת הירושלמי בזה דלא כשיטת הש"ס דילן דלשיטת הירושלמי כיון דאינו מתכוין לזה וגם לר"ש שסובר דמלאכ' שאצ"ל אעפ"י שנעשית המלאכה אינו חייב וה"נ כיון דלא בעי לעורה אעפ"י שמפשיט העור לא הוי מלאכה]: