נועם ירושלמי על שבת יא:ב:ה
Noam Yerushalmi on Shabbos 11:2:5 (Noam Yerushalmi on Shabbat 11:2:5) · נועם ירושלמי על שבת · free full Hebrew text
Open in the reader →שם תמן תנינן המפיס מורסא בשבת אם לעשות לה פה חייב אם להוציא ממנה הליחה פטור א"ר יוחנן לית כאן פטור אלא מותר תמן תנינן הצד נחש בשבת אם במתעסק שלא ישכנו פטור אם לרפואה חייב א"ר יוחנן ליה כאן פטור אלא מותר תמן תנינן ועל לפסים ארוניות שהן טהורות (פי' ואגב דתנן במסכת עדיות מייתי לה הכא א"ר זעירא ויאות אם לצורך הדא דתנינן אם לרפואה חייב הוי לית כאן פטור אלא מותר.
והנה המפרשים הק"ע והפ"מ נדחקו בזה הירושלמי וע"כ נראה לי לבאר דהא דא"ר זעירא ויאות אם לצורך הדא דתנינן אם לרפואה חייב והוא דהירושלמי אזיל לשיטתיה דאמרינן בירושלמי (פ"ט דשבת ה"ו) תני אף ריח רע כל שהוא א"ר אילא אף ר' שמעון מודה בה מודה ר' שמעון באיסורי הניי' וביארתי שם שיטת הירושלמי דאפי' רבי שמעון שסובר דמלאכה שא"צ לגופה פטור אעפ"כ זהו דווקא בדבר שיש בו צורך אחר אבל באיסורי הניי' כיון דאין להם צורך אחר שיהא לגופה דהא הוי איסורי הנאה ע"כ מודה בה ר"ש דשלא לצורך הוי לצורך שלו דהא אין לו צורך אחר וע"ז אומר אף ר"ש מודה באיסורי הנאה וכן ביארתי בהירושלמי (פ"ו דשבת ה"ה) את המת במטה חייב דברי הכל לא כן תני אף ריח רע כל שהוא ואמר ר' אילא אף ר"ש מודה בה ומודה ר"ש באיסורי הניי' פי' כיון שאין לו צורך אחר ע"כ אם מוציא מביתו שלא יהנה מאיסורי הנאה זה לצורך שלו אע"פ שאינה צריכה לגופה וכמו שביארתי שם:
וע"ז אמר רבי זעירא ויאות אם לצורך (פי' דבנחש דהוי כמו איסורי הנאה דהא אין לו צורך אחר דהא מים ששתה מהן אמרינן בפ"ב דע"ג (דף ל) מים שנתגלו ה"ז לא ישפכם ברשות הרבים ולא ירבץ בהן את הבית ולא יגבל בהן את הטיט ולא ישקה מהן נא בהמתו ולא בהמת חבירו ולא ירחץ בהן פניו ידיו ורגליו א"כ גרע מאיסורי הנאה ואם כן אף ר"ש מודה בה. וא"כ ניחא דתני פטור דהא דאמר ר' יוחנן לית כאן פטור אלא מותר היינו משום דהוי מלאכה שא"צ לגופה וע"כ אם מתעסק בו שלא ישכנו ודאי מותר לכתחילה ועיין בתוספות שבת (דף קכ"א) דאתי כר"ש דאמר מלאכה שא"צ לגופה וע"כ מותר לכתחילה]. וע"ז אומר ר' יוסי ויאות אם לצורך (פי' דאילו הוי כמו מלאכה שהיא לצורך דאפי' ר"ש מודה בה (ועיין בשבת פ"ב ה"ה) כולהון לצורך והיא שלא לצורך (פי' בחבורה דמקלקל בחבורה חייב) וע"ז אמר אם לצורך (פי' כיון דאין לו צורך מלאכה אחרת א"כ הוי לצורך ואפי' ר"ש מודה בה הדא דתנינן אם לרפואה חייב (פי' וכיון דתנן אם לרפואה חייב אם כן יש בה צורך אחרת ואם כן אם מתעסק שלא ישכנו הוי שלא לצורך ואם כן כיון דהוי מלאכה שא"צ לגופה אם כן מותר לכתחילה על זה אומר הוי לית כאן פטור אלא מותר (פי' דמותר לכתחילה כיון דהוי מלאכה שא"צ לגופה ע"כ אם מתעסק בו שלא ישכנו מותר לכתחילה ודו"ק: