נועם ירושלמי על שבת יא:ב:ד

שם חוליות הבור והסלע שהן גבוהין עשרה ורחבין ארבעה כו' מה אנן קיימין אם בגבוהין עשרה ורחבין ארבעה רשות בפני עצמה היא גבוהין עשרה ואינן רחבין ארבעה הדא היא דאמר רב חסדא בשם איסי קנה נעוץ בר"ה גבוה עשרה טפחים מותר לכאן ומותר לכאן ובלבד שלא יחליף. אלא כן אנן קיימין בשאינן לא רחבין ד' ולא גבוהין עשרה ולא כן אמר חייה בריה דרב כל המערב דריסה בר"ה נקרא כרמלית אמר ר' יודן מה דאמר חיי' בריה דרב באמצע אבל מן הצד רה"ר מבטלתה אמר ר' יוחנן לית כאן פטור אלא מותר:

(והנה הירושלמי הזה פירשו בו המפרשים בדוחק ולי נראה שיש (ט"ס) בכאן ונתחלפו השיטות וכצ"ל תחילה אמר ר' יוחנן לית כאן פטור אלא מותר וע"ז אומר מה אנן קיימין [פי' דמפרש למה א"ר יוחנן לית כאן פטור אלא מותר משום דמשמע ליה דמיירי כשאינה רחבה ד' וא"כ הוא מקום פטור ואמאי לא מפרש דמתניתין מיירי דרחבה ד' ואינו גבוה עשרה דהוי כרמלית וע"ז אומר מה אנן קיימין כו' והירושלמי הזה הובא (בפ"ק דשבת ה"א) דאמר שם על ד' רשויות בשבת דכולהון תנינא על הא דתני' ובקעה ואסטוו' ואיסקופה וכרמלית כו' אסקופה דתנינן המוציא אוכלין ונתנן על האסקופה בין שחזר והוציאן בין שהוציאן אחר פטור שלא עשה מלאכתו בבת אחת ואמרינן שם א"ר יוסה אסקופה שאמרו רחבה ארבעה ואינו גבוה עשרה (פי' והיינו כרמלית דתנן במתניתין וע"ז אומר אין תימר גבוה עשרה ורחבה ארבעה רשות בפני עצמה היא (פי' וא"כ חייב חטאת אם חזר והוציאן). אין תימר גבוה עשרה ואינה רחבה ד' הדא הא דמר רב חסדא בשם איסי קנה נעוצה בר"ה גבוה עשרה טפחים מותר לכאן ולכאן ובלבד שלא יחליף אלא כן אנן קיימין שאינן לא רחבין ד' ולא גבוה עשרה ושם נשתבש (וצ"ל) כן אנן קיימין כשרחב ד' ואינו גבוה עשרה

וע"כ אומר א"ר יוחנן לית כאן פטור אלא מותר (פי' דזה מיירי שאינה גבוה עשרה ואם כן הוי מקום פטור ואינו רוצה לפרש דמיירי ברחבה ד' ואינה גבוה עשרה דא"כ היינו האסקופה וכבר תנן דאיסקופה הוי כרמלית וע"ז אומר מה אנן קיימין (פי' דקאי על אסקופה דאיך מיירי בגבוהין עשרה ורחבין ארבעה רשות בפני עצמה היא וכל הירושלמי הוא כמו דאמר בפ"ק על האסקופה וע"כ מסיים אלא כן אנן קיימין בשאינם לא רחבים ד' ולא גבוה עשרה ואיפשר שצריך לומר אלא כן אנן קיימין כשרחבה ד' ואינה גבוה עשרה וא"כ הא כבר תנא ליה במתניתין דקופה הוי כרמלית אלא ודאי דהכא מיירי שהוא מקום פטור וע"כ אמר ר' יוחנן לית כאן פטור אלא מותר וע" פריך ולא כן אמר חיי' ברי' דרב כל המעכב דריסה בר"ה נקרא כרמלית דהירושלמי סובר דכל המעכב דריסה בר"ה נקרא כרמלית אע"פ שאינה רחבה ד' ולא כשיטת הש"ס דילן דזהו רק לענין פחות מג' דאם הוא מעכב דריסה נקרא מקום פטור כמו דאמרינן בשבת (ד' ז') אבל היזמי והיגי אע"ג דלא גבוה ג' והירושלמי אומר דאם מעכב דריסה בר"ה הוי כרמלית. ה"נ מעכב דריסה דכיון שהחוליה היא בשפת הבור א"כ הוא מעכב דריסה דלא יוכל לפסוע על שפתו השני' כמו בשאר כרמלית וע"כ אם מעכב דריסה הוי כרמלית א"כ קשה על ר' יוחנן דאמר לית כאן פטור אלא מותר וע"ז אומר אמר רבי יודן מה דאמר חיי' בריה דרב באמצע אבל מן הצד רה"ר מבטלתה (פי' דאם מעכב דריסה באמצע הוי כרמלית אבל אם הוא מונח בשפת רה"ר אע"פ שהוא מעכב דריסה אעפ"כ כיון דכל העיכוב הוא רק מחמת שהוא בצדי רה"ר אבל אם היה באמצע אינו מעכב ע"כ רה"ר מבטלתה ודינו כר"ה) והכא דמי למן הצד שהוא מעכב דריסה מחמת שהוא בשפת הבור כיון שהחולי' פחותה מד' ע"כ לא הוי כרמלית והוי רק במקום פטור וע"כ אמר ר' יוחנן לית כאן פטור אלא מותר משום דהוי כמקום פטור ומותר לכאן ולכאן ובלבד שלא יחליף ודו"ק]: