נועם ירושלמי על שבת י:ב:ב

שם (ה"ב) המוציא אוכלין ונתנן על האסקופה בין שחזר והוציאם בין שהוציאם אחר פטור מפני שלא עשה מלאכתו בבת אחת קופה שהיא מליאה פירות ונתונה על האסקופה החיצונה אעפ"י שרוב הפירות מבחוץ פטור עד שיוציא את כל הקופה חזקיה אמר בקופה של קישואין ושל דילואין היא מתניתין שמקצת האוכל מבפנים ומקצתו בחוץ אבל בקופה שהיא מליאה פירות כיון שהוציא ממנה כגרוגרת חייב (פי' דקסבר דאגד כלי לא שמי' אגד) מילתא דר' יוחנן פליגא דאמר ר' חייא בשם ר' יוחנן סרוד שמקצתו מבפנים ומקצתו מבחוץ נטל מיכן ונתן לכאן פטור אם עקרו עד שיעקור כולו כאחת ואם איתא דאגד כלי לא שמי' אגד א"כ אף שלא עקר כל הסרוד ממקומו ליחייב על הפירות שבתוכו דהא הוציא מהפירות פרי שהוא כגרוגרת אלא ש"מ דאגד כלי שמיה אגד א"ר מנא קומי ר' יוסה תיפתר בפרוץ (פי' הא דאמר חזקיה דאגד כלי לא שמיה אגד מיירי בפרוץ) א"ל והא תנינן קופה אית לך מימר קופ' פרוצה (פי' דליכא למימר דחזקיה מיירי בפרוץ דהא תנינן קופה אית לך מימר קופה פרוצה וא"כ למה לי למימר דמתניתין דתנן עד שיוציא את כל הקופה דווקא היינו דווקא בקופה של קישואין ושל דילועין אבל בפירות כיון שהוציא ממנה כגרוגרת חייב כיון דסתם קופה אינה פרוצה אם כן אין צריך לומר דמיירי דווקא בקופה של קישואין אלא וודאי דאף בקופה סתומה סובר נמי חזקי' דאגד כלי לא שמיה אגד וע"ז אמר מאי כדון (פי' לחזקי' דאמר דאגד כלי לא שמי' אגד והירושלמי מדמה יד לכלי ג"כ. וא"כ אגד יד ג"כ לא שמי' אגד. וא"כ תקשה מתניתין דתני פשט ב"ה את ידו לחוץ ונטל העני מתוכה או שנתן לתוכה והכניס שניהם פטורין וא"כ אי אגד כלי לאו שמי' אגד א"כ אגד יד נמי לאו שמי' אגד וא"כ אמאי פטור בשפשט בע"ה את ידו לחוץ ונטל העני מתוכה או שנתן לתוכה והכניס וכן תקשה אי אמרינן דאגד כלי שמי' אגד א"כ גבי יד נמי אגד יד שמי' אגד א"כ תקשה מידו דעני שפשט לפנים ונטל בע"ה מתוכה א"כ ליחייב כיון דאגד יד שמי' אגד א"כ הוי כאלו נטל הבעה"ב מרה"ר א"כ משמע מזה דדבר שהוא ברשות אחת ומקצתו לתוך רשות אחרת הוי רשות לעצמו ונעשה כרמלית וע"ז אומר מאי כדון וע"ז אומר דמתניתין לא תקשה לך אין לך מיטלטל בר"ה ונעשה כרמלית פי' שלא יהי' כרה"י או כר"ה זה אינו (אלא דתלוי בפלוגתא דחזקי' ור' יוחנן אי אגד כלי שמי' אגד או לא ואי אגד כלי שמי' אגד א"כ הוי כאלו הוא ברה"י ואי אגד כלי לאו שמי' אגד הוי כאלו הוציא מר"ה ואם יש בו כגרוגרת חייב):

וע"ז אומר אין לך מיטלטל ברה"ר ונעשה כרמלית אלא או דאגד כלי שמי' אגד הוי כמונח ברה"י או דאגד כלי לאו שמי' אגד וא"כ הוי כמונח ברה"ר אבל אינו נעשה כרמלית אלא אדם בלבד דבאדם נעשה כרמלית וכמו דאמרינן בשבת (ד' ג') אמר אביי פשיטא לי' ידו של אדם אינה כרה"ר ולא כרה"י כרה"ר לא דמי מידו דעני כו' ובין לגירסת רש"י ובין לגירסת הרשב"א מוכח מזה דידו של אדם אינה נגררת אחר רשות שהיא פשוטה לתוכה וע"כ בעי אביי ידו של אדם מהו שתעשה ככרמלית ועיין בפ"י שם שהאריך בזה אבל לא בכלים וכמו דאמרינן בשבת (ד' צ"ב) דהמוציא פירות לרה"ר אביי אמר ביד חייב בכלי פטור ורבא אמר ביד פטור בכלי חייב ופריך והא תנן פשט בע"ה את ידו לחוץ ונטל העני מתוכה או שנתן לתוכה והכניס שניהם פטורין התם למעלה מג' הכא למטה מג' ועיין ברש"י ותוס' אבל ידו לא דמי לכלי ועיין מה שביארתי בפ"ק דשבת (ה"א) ובפ"ו דעירובין (ה"ה) [ואיפשר לומר דהטעם הוא דכלי לא הוי כרמלית וכמו שכתבו התוס' בשבת (ד' ה') אבל על אדם עשו אותו ככרמלית] אבל אעפ"כ ידו לא דמי לכלי וע"כ לא קשה ממתניתין ודו"ק]:.