נועם ירושלמי על סנהדרין י:ז:ב

שם (ה"ז) ר' שמעון אומר בהמתה לא בכורות ומעשרות שבתוכה שללה לא כסף הקדש ומעשר שני שבתוכה. ר' יוסי ב"ר חנינא בעי שער נשים צדקניות שבתוכה מהו נשמעינה מהדא ר"ש אומר בהמתה לא בכורות ומעשרות שבתוכה כו' עיין מה שביארתי על זה בספרי נועם ירוש' (בספ"ג דמוע"ק) ושם הארכתי ואיפשר לומר דפשיט לי' מדקאמ' בהמת' ולא בכור ומעשר שבתוכ'. וא"כ אי אין השיער המחובר לגוף כגופה דמי א"כ אמאי מותרים לגמרי אמאי לא תאסר הגיזה שלהם המחוברת לגופה דהא הטעם משום דכתיב בהמתך מי שנאכלים בתורת בהמתך יצא זה שאין נאכלין בתורת בהמתך אלא בתורת בכור ומעשר וא"כ הגיזה שהיא מותרת לאחר שחיטה א"כ הוי בכלל נכסים (ועיין שם שביארתי דלפי שיטת הירושלמי היינו במחוברת לגופה וא"כ פשיט מהבכורות דמותרות ואפי' הגיזה ג"כ דאף דאין לגוז אפ"ה לאחר שחיטה יהי' מותרת הגיזה א"כ אמאי לא הוי בכלל הנכסים אלא ודאי כיון שמחוברים לגופה כגופה דמי והכי נמי שער נשים צדקניות):

שם קדשי עיר הנידחת ר' יוחנן אמר אין מועלין בהם רשב"ל אמר מועלין בהם מתיב ר' יוחנן לריש לקיש (והוא ט"ס וצ"ל מתיב ריש לקיש לר' יוחנן) על דעתיך דתימר מועלין בהם (והוא ט"ס וצ"ל אין מועלין בהם) ניתני שש חטאות מתות א"ל שכן אפי' עולה בדא מתה ר' הילא בשם רשב"ל מועלין בהם משום קדשי כו' ויקרבו על שם זבח רשעים תועבה:

[והנה צריך לבאר דבמאי פליגי ר' יוחנן וריש לקיש ונראה לי שהוא כמו דאמרינן בסנהדרין (ד' קי"ב) דר' יוחנן אמר זבח רשעים תועבה ואפי' לדמים נמי לא חזי משו' דזבח רשעי' כו' וע"כ סוב' דאין מועלין בהם ור"ל סובר דזבח רשעים תועבה הני מילי היכא דאיתנייהו בעינייהו אבל בדמים כיון דאשתני אשתני וע"כ סובר דמועלין בהם משום שירעו עד שיסתאבו וא"כ פליגי אליבא דרבנן דסברי דבר הגורם לממון לאו כממון דמי וגם דלא כריה"ע דאמר קדשים קצים ממון בעלים הם. אלא הטעם דלר' יוחנן אין מועלים מחמת שאין ראוין לא להקרבה ולא לדמיהן ור"ל אמר דמועלים בהם משום דירעו עד שיסתאבו וכיון דאשתני אשתני:

אך לפי"ז לא יתיישב הירושלמי דאמרינן מתיב ריש לקיש לר' יוחנן על דעתיך דתימר אין מועלין בהם ניתני שש חטאות מתות דכיון שביארתי דעל קרבנות רשעים קאמר והוא משום דלא חזי לכלום א"כ תיפוק ליה דבכלל חמש חטאות היא דהא הוי חטאות שמתו בעלי' וכמו דאמרינן בסנהדרין (ד' קי"ג) כיון דאיכא חטאת שמתו בעלי' דלמיתה אזלא לא פסיקא ליה:

והנה הפ"מ כרב דיש לומר דבשל צדיקים שבתוכה מיירי דזה אינו לפי מה שביארתי דס"ל דקדשים לא הוי בכלל נכסים אלא דפליגי מחמת שאינם יכולים ליקרב דבקדשים של צדיקים שבתוכה הם בודאי קריבים והירושלמי הזה הוא תמוה:

ע"כ נראה לי דהא דקשי' לי ליתני שש חטאות מתות דלר' יוחנן דנדחה אף בחיי בעליהן משום דזבח רשעים תועבה וסובר דאפי' לדמיהן נמי לא חזי ואפי' בכל הקרבנות א"כ נדחית היא מתחילה קודם שמתו בעלי' ולא הוי אח"כ בכלל חטאת שמתו בעליה כיון דנדחית מעיקרא אלא דלא נהנין ולא מועלין וע"כ מקשה לי' ר"ל לר' יוחנן דניתני שש חטאות מתות דחטאת של עיר הנידחת כיון דנידחת מתחילה לא הוי בכלל חטאת שמתו בעלי'. ועיין תוס' תמורה (דף כ"א) בתוספות ד"ה ולד חטאת כו' ולא נהירא דמשמע לפירושו דריבוי ריעותא מביאין אותה למיתה ואדרבא סוגיין דשמעתין משמע דריבוי ריעותא מביאין אותה לידי רעי' דאמר רבא אבודת לילה לא שמי' אבודה כו' וא"כ הכא נמי כיון דאדחי מתחילה לא הוי בכלל חטאת שמתו בעלי' וע"כ פריך ר"ל לר' יוחנן דליתני שש חטאת מתות. והא דקאמר ר"ל כיון דאיכא חטאת שמתו בעלי' לא פסיקא לי' ר"ל סובר דאעפ"כ הוי בכלל חטאת שמתו בעלי' ואיפשר דסובר דבעלי חיים אינן נדחין ועיין לקמן בהוריות (פ"א ה"ב) ובפ"ז דגיטין הפריש חטאתו נתחרש או נשתטה או שהמיר או שהורו ב"ד מותר לאכול חלב ר' יוחנן אמר נדחית חטאתו ור' שמעון בן לקיש אמר לא נדחית חטאתו ואיפשר לומר דר' יוחנן סובר בעלי חיים נדחין וכמו דאמרינן בש"ס דילן בקדושין (דף ז') דאמר ר' יוחנן בהמה של שני שותפין כו' ש"מ תלת ש"מ בעלי חיים נדחין ור"ל דאמר דלא נדחית חטאתו היינו משום דסובר דאין בעלי חיים נדחין וא"כ לר"ל כיון דאין בעלי חיים נדחין לא הוי דיחוי וע"כ הוי בכלל חטאת שמתו בעלי' (וע"כ אמר ר' הילא בשם ריש לקיש מועלים בהם משום קדשי מומר (פי' דאם המיר סובר ר"ל בהוריות דלא הוי דיחוי). ופריך ויקרבו. על שם זבח רשעים תועבה) אלא דר"ל פריך לר' יוחנן שסובר דבעלי חיים נדחין וא"כ ליתנייהו בכלל חטאת שמתו בעלי'. ובזה יתבאר הא שאמר ר"ל לר' יוחנן על דעתיך דתימר אין מועלים בהם ניתני שש חטאות מתות ויש לדקדק דלמה האריך בזה ואמר לו על דעתיך דתימר אין מועלין בהם וה"ל למימר מתיב ר"ל לר' יוחנן וליתני שש חטאות אך שאומר על דעתיך דתימר אין מועלין בהם ולר' יוחנן לטעמי' שסובר דבעלי חיים נדחין א"כ הא דמתה הוא לא משום חטאת שמתו בעלי' אלא דאין קריבין לא היא ולא שראוי' לדמים מצד זבח רשעים תועבה א"כ ליתני שש חטאות מתות וע"ז השיב לו שכן עולה בדא מתה (פי' דהא אפי' עולה נמי מתה משום שאינה קריבה וכן אינה רועה נמי אם כן אפי' עולה נמי מתה וע"כ לא תני שש חטאות מתות):

עוד שם אמר ר' עוקבא אוף בהדא אתפלגון שור שהוא יוצא ליסקל ונמצא עדים זוממין ר יוחנן אמר כל הקודם בו זכה רשב"ל אמר יאוש של טעות הוי וכן העבד שהוא יוצא ליהרג ונמצאו עדים זוממין ר' יוחנן אמר זכה לעצמו רשב"ל אמר יאוש של טעות הוי עיין מה שביארתי ע"ז לעיל (פ"ז) ועיין מה שביארתי ע"ז בספרי נחלת יהושע על מה שלא כתב הרמב"ם דין זה דעבד שנמצאו עדי' זוממין ושם כתבתי ב' תרוצים על זה עיי"ש]: