נועם ירושלמי על פסחים ט:ו:ב

שם (ה"ו) אמר ר' יהושע שמעתי שתמורת הפסח קריבה ותמורת הפסח אינה קריבה ואין לי לפרש אר"ע אני אפרש הפסח שנמצא קודם לשחיטת הפסח ירעה עד שיסתאב תאב וימכר ויביא בדמיו שלמים וכן תמורתו ובגמ' ר' יודן בעי אף בתמורת אשם כן תמורת אשם קריבה ותמורת אשם אינה קריבה אמר ר' יוסה פסח שהקריבה בשחרית אינה פסח עולה שהקריבה בשחרית עולה היא וכתב הגליון דכיון דאינו ראוי לפסח ולא לשלמים הוה אמינא דאינו נתפס בתמורה קמל"ן ר"ע דנתפס בתמורה וירעה וכמ"ד קודם חצות שנינו משא"כ באשם דראוי לעולה ודאי נתפס בתמורה:

ולי נראה דאיפשר לומר דר' יודן בעי אוף בתמורת אש כן שיהיה הדין אם נמצא לאחר כפרה יהיה תמורתו קרב עולה ואמרינן בפסחים (ד' ע"ג) אמר רב הונא אשם שניתק לרעי' ושחטו סתם כשר לעולה אלמא קסבר לא בעי עקירה אי הכי כי לא ניתק נמי גזירה לאחר כפרה אטו לפני כפרה ומנא תימרא דתנן אשם שמתו בעליו או שנתכפרו בעליו ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו כו' ר' יהושע אומר ימכר וי ביא בדמיו עולה בדמיו אין אבל גופו לא דגזרו לאחר כפרה אטו לפני כפרה איתיביה רב חסדא לרב הונא שחטו ונודע שמשכו הבעלים את ידם וכו' אי אמרת בשלמא בעי עקירה האי פסח הוא וכיון דלית ליה בעלים ה"ל פסול גופו אמטו להכי ישרף מיד אלא אי אמרת לא בעי עקירה כו'

והנה התוס' בד"ה אשם שניתק לרעי' ושחטו סתם כתבו כל עיקר רעי' מדרבנן דמדאו' לא צריך רעי' כלל ולהכי קאמר אלמא לא בעי עקירה א"ה כי לא ניתק נמי אי אמרת בשלמא בעי עקיר' אתי שפיר דבעי ניתק דע"י ניתק יזכרו לעוקרו אבל לא ניתק לא דגזרינן אחר כפרה אטו לפני כפרה אבל השתא דלא בעי עקירה קודם ניתק נמי ליכשר דליכא למיחש מידי ומשני דקודם ניתוק גזרינן לאחר כפרה אטו לפני כפרה ואחר ניתוק נמי דיעבד שר אבל לכתחילה מיהא גזרינן אטו לפני כפרה:

וע"ז אומר ר' יודן בעי אף בתמורת אשם כן תמורת אש קריבה ותמורת אשם אינה קריבה (פי' דבעי מה בפסח אם נמצא אחר שחיטת הפסח קרב שלמים וכן תרומתו ואמאי בשלמים אמרינן דלא הוא עצמו קרב עולה אלא ימכר ויביא בדמיו עולה ואמאי אינו קרב הוא עצמו עולה וכן תמורתו ואמאי תנן ר' יהושע אומר ימכר ויביא בדמיו עולה וכמו דפסח לא בעי עקירה אם נמצא אחר שחיטת הפסח כן צריך להיות באשם):

וע"ז אמר ר' יוסי פסח שהקריבה בשחרית אינה פסח ופירוש דהא דתנן קודם שחיטת הפסח הוא קודם זמן שחיטת הפסח וכמו דאמרינן בפסחים (ד' צ"ו) ר' זירא אמר קודם חצות ולאחר חצות שנינו. וע"כ לא גזרינן לאחר חצות אטו קודם חצות משום דקודם חצות לאו זמן שחיטת הפסח הוא כלל עולה שהקריבה בשחרית עולה הוא וע"כ גזרינן לאחר כפרה אטו לפני כפרה וכמו דאמרינן בפסחים (ד' ע"ג) גזירה לאחר כפרה אטו לפני כפרה. וע"כ אמר ר"א ימכר ויביא בדמיו עולה) ודו"ק: