נועם ירושלמי על פסחים ח:ג:ג

שם (ה"ג) תניא ב"ד הוא שיהא זה מפריש את פסחו וזה מפריש מעותיו ממנה אותו על שלו והמעות יוצאין לחולין כו' וחוזר וקידש. או לכך הקדישו משעה ראשונה (פי' דמיבעי' ליה איך המעות חולין וכמו דאמרינן בפסחים (דף פ"ט) איפשר ידעין חברין בבלאי טעמא דהאי מילתא זה הפריש טלה לפסחו וזה הפריש מעותיו לפסחו האיך הקדש חל על הקדש דקתני מעות שבידו חולין כו' אבל בפסח לא משייר כו' במעות ודאי משייר כו'

וע"ז אומר בירושלמי מה יוצא לחולין וחוזר וקידש (פי' אם השיור הוא בפסח שיוצא לחולין והמעות מתחללין על הפסח בשעה שיוצא) או לכך הקדישו משעה ראשונה (פי' דמשייר במעות שאם ימנה על הפסח יהיה המעות חולין) והק"ע והפ"מ שגו בזה.

וע"ז אומר מה נפק מביניהון הפריש ק' מנה לפסחו והמנה אותו על חמשים אין תימר יוצא לחולין וחוזר וקדש (פי' שהשיור הוא בפסח) שאר המעות חילין הן (והוא ט"ס וצ"ל) שאר המעו' קודש הן כיון שלא שייר במעות אין תימר לכך הקדישו משעה ראשונה וא"כ כיון שלא הקדיש רק לצורך הפסח שאר המעות חולין הם:

שם ר' יעקב בר אחא בעי הגע עצמך שהמנה אותו על חנם (פי' מה אית לך יוצא לחולין וחוזר וקדש כיון שהמנה אותו על חנם וא"כ ישאר המעות קודש אלא ודאי הוא שהשיור במעות וע"כ אם המנה אותו על חנם א"כ ממילא הם חולין כיון שלא הקדיש רק לצורך פסח (דבמעות משייר כו'):

עוד שם תמן תנינן נתן לה כספים הרי אלו מותרים יינות שמנים וסלתות וכל דבר שכיוצא בו קרב ע"ג המזבח אסור נתן לה מוקדשים הרי אלו מותרים (כצ"ל) רשב"ל אמר בממנה אותו על פסחו וחגיגתו (דאל"ה איך יכול ליתן לה מקדשים הא קדשים אינו שלו (וכמו דפריך הש"ס דילן בפסחים (ד' צ') והא אין אדם אוסר דבר שאינו שלו וא"כ ודאי דמותר) רשב"ל אמר בממנה אותו על פסחו ועל חגיגתו וכמו דאמרינן בפסחים (שם) אמר ר' אושעי' בממנה זונה על פסחו ורבי היא כו' עיי"ש) הדא אמרה שאינו יוצא לחולין וחוזר וקדש אין תימר שהוא יוצא לחולין וחוזר וקדש יהא אסור משום אתנן דהא בשעת המנאתו יוצא לחולין וחוזר וקדש אח"כ א"כ מאי טעמא אינו אסור משום אתנן ומשני פתר לה בשלא נכנס לתוך ידו כלום (פי' אע"ג דנתן לה האתנן אעפ"כ לא נהנה לתוך ידו כלום ע"כ אינו יוצא לחולין וע"כ אינו חל ע"ז אתנן) תדע לך דתנינן תמן מקריב עלי' קיני זבים קיני יולדות לא בשלא נכנס לתוך ידו כלום: אעפ"י שמהנה אותו במה שמקריב קיני זבים אעפ"כ שרי כיון שלא נתן לתוך ידו כלום ה"נ אעפ"י שנתן לה שכר אתננה אעפ"כ לא נתנה לתוך ידו כלום וע"כ אינו יוצא לחולין וע"כ אינו חל על זה איסור אתנן: