נועם ירושלמי על פסחים ז:יא:ג

שם ר' ירמיה בעי לית הדא פליגא על ריש לקיש דר' שמעון בן לקיש אמר עצם שאין עליו בשר מותר לשוברו לא אמר אלא שלא ילקה הא לאסור אסור אבל המותיר בטהור והשובר בטמא אינו לוקה אלא ארבעים מתניתא כשבא בטומאה משע' ראשונה אבל אם בא בטהרה ונטמא כו' לוקין על שבירתו מתיב ר' יוחנן לר' שמעון בן לקיש והא תנינן העצמות והגידים והנותר ישרפו בששה עשר ויקוץ מפני מוח ויחלוץ את הבשר מן העצם ויקוץ שלא לפקע תחת הבשר:

הנה הירושל' הזה הוא תמוה ע"כ נראה לי (שנתחלפו השיטות) והא דבעי ר' ירמיה צריך לגרוס אחר מתני' (ה"ה) דתנן אבר שיצא מקצתו חותך עד שמגיע לעצם וקולף ובכאן צריך לגרוס רבי ירמיה בעי לית הדא פליגא על ר"ש בן לקיש דאמר עצם שאין עליו בשר מותר לשוברו (פי' וא"כ איך תנן דאבר שיצא מקצתו קולף עד שיגיע לפרק וחותך ואמאי יקלוף הבשר ואח"כ ישבור העצם וכן מקשה הש"ס דילן בפסחים (דף פה) מיתיבי אבר שיצא מקצתו חותך עד שמגיע לפרק וחותך ואי אמרת אבר שאין עליו כזית בשר במקום זה ויש כזית בשר במקום זה אין בו משום שבירת העצם למה לי דקולף לפרק עד שמגיע וחותך נקלוף ביה פורתא וניתבריה ועל זה משני לא אמר אלא שלא ילקה הא לשוברו אסור (פירוש דלכתחילה אסור אפי' אם אין בו בשר):

ואח"כ צריך לגרוס מתיב (וצ"ל) והא מתיב ר' יוחנן לרשב"ל והא תנינן עצמות וגידים ונותר ישרפו בששה עשר (וצ"ל) ויחלוץ בשר מן העצם ויקוץ (פי' דא"כ דלא אמר ר"ל רק שאינו חייב אבל לכתחילה אסור לשבור א"כ מאי מקשה ר' יוחנן לר"ל ממתניתין דתנן העצמות והגידים והנותר ישרפו דא"כ יקלוף הבשר שעל העצם וישבור ויחלוץ את המוח ולא יצטרך לשורפן (וכצ"ל) מפני המוח ושלא לפקע תחת הבשר. והוא כמו דמתרץ לעיל מפני המוח (והוא כמו דמשני רבינא בפסחים (דף פ"ה) רבינא אמר בקולית ופירש"י דיש בו מוח מתוכו ולא מהני לי' קליפה ושלא לפקע תחת הבשר (פי' דזהו עוד תירוץ שנא לפקע תחת בשר (והוא כמו דמשני אביי בפסחים (דף פ"ה) משום דפקעי אבל לא כדמשני ר' ירמיה דרשב"ל מודה דלכתחילה אסור דא"כ איך אתבין רבי יהודה לרשב"ל מהא דתנן עצמות וגידים ונותר ישרפו בששה עשר אלא דהתירוץ הוא או משום מוח (וכדמשני רבינא) שלא לפקע תחת בשר (והוא כמו דמשני אביי שם) ודו"ק