נועם ירושלמי על ערלה ג:ד:ג

מתניתין מי שהי' לו חבילי תלתן של כלאי הכרם כו' שהי' ר"מ אומר את שדרכו להמנות מקדש וחכ"א אין מקדש אלא ששה דברים כו' ר' יוחנן ורשב"ל חד אמר דברי ר"מ עשרה דברים מקדשים וחרנא אמר דברי ר"מ כל הדברים מקדשים ר' יעקב בר אחא אמר שמועתא מתניתין פליגי על מ"ד דברי ר' מאיר עשרה דברים מקדשים דתנינן תמן אמר ר' יהודא לא הוזכרו רימוני באדן וחצירי גבע אלא שיהי' מתעשרין ודאי בכל מקום. (והוא ט"ס וצ"ל מתניתא פליגא על מ"ד דברי ר"מ כל הדברים מקדשים דתנינן תמן למה הוזכרו רימוני באדן אלא שיהי' מקדשים כל שהוא דברי ר' מאיר) וכן כתבו התוס' בזבחים (ד' ע"ב) שיש ט"ס בירושלמי] וע"ז אומר ושאר כל הרימונים אין דרכן להמנות. אלא רימוני בדן ע"י שהם חביבים דרכן להמנות ושאר כל הרימונים ע"י שאין חביבין אין דרכן להמנות:

והנה משמע מהירושלמי דסתם רימונים חשיבי בכל שדרכו. דאי לאו הכי מאי מקשה על מ"ד כל הדברים מקדשים דילמא סתם רימונים לא חשיבי כל שדרכו למנות כלל [אך איפשר לומר שע"ז משני ששאר רימונים לא חשיבי כלל. ולא הוי אפי' בכלל כל שדרכו להמנות]. והנה התוס' בזבחים שם הכריחו דר' יהודא ס"ל דכל הרימונים חשובים כל שדרכו דהא ר' יהודא סבר דליטרא קציעות לא בטלה בריש ביצה (ד' ד') וקתני לא הוזכרו רימוני באדן לענין קידוש. אלמא כל הרימונים מקדשין ושוו לרימוני באדן דאי רימוני בינונים אין מקדשין א"כ הי' לו להזכירן לענין קידוש כמו לר' מאיר:

אך לפי מה שביארתי לעיל (רפ"ב דערלה) שיטת הירושלמי דר' יהודא ס"ל דכל שדרכו למנות בטיל ואדרבא ר"מ מחמיר טפי וס"ל לחד מ"ד דכל הדברים מקדשין וא"כ לכאורה תקשה דאמאי לא חשיב ר' יהודא רימוני באדן לענין קידוש. דהא בהני ששה דברים מודה ר' יהודא וכמו שביארתי (שם) דלשיטת הירושלמי הני חכמים הוי ר' יהודא אך כבר ביארתי הירושלמי דתניין אינון ותנא דמתניתין סובר דר"י מחמיר וסובר כל שדרכו למנות ע"כ לא חשיב רימוני באדן ועיין במה שביארתי לעיל בפ"ב דערלה תני פרוסה של לחם הפנים שנתערבה בחולין ועיין בתוס' דיבמות (ד' פ"ב) ד"ה דברי הכל כו' נראה לפרש דטעמא כו' ובחולין (ד' ש ד"ה שאני כו' ודוק ובמ"א יתבאר: