נועם ירושלמי על ערלה ב:ד:יח

שם מצטרפין זה עם זה בין לאיסור בין להיתר כדי ליתן טעם דברי רבי מאיר. ר' שמעון אומר אין מצטרפין. ר"א אומר מצטרפין בנ"ט לאיסור. הנה בס' שנות אלי' גריס דכצ"ל. בין לאיסור בין כדי ליתן טעם דר"מ ור"ש אומר אין מצטרפין. ר"א אומר מצטרפין בנותן טעם אבל לא לאיסור (ולכאורה הי' איפשר לומר דצ"ל כדי ליתן טעם בין לאיסור בין להיתר. והאי להיתר צ"ל להתרי' (דבירושלמי ביבמות ובכמה מקומות איתא הלשון התרי' על התראה) והוא דלכאורה אף אם מצטרפין בנ"ט אעפ"כ לענין התראה ולמלקות איפשר דמבטלין זא"ז. וכמו דאמרינן בזבחים (ד' ע"ח) אמר ר"ל הפיגול והנותר והטמא שבללן זב"ז ואכלן פטור. אי איפשר שלא ירבה מין א' על חבירו ויבטלנו. ועיין בתוס' ד"ה הפיגול והנותר כו' שבללן כו' וא"א לכוין שלא יהא מין א' בטל בחבירו יותר ממה שבטל מין חבירו בו ונמצא שאין באותו המין כשיעור דבצר לי' שיעורו. ואנן לא ידעינן הי מינייהו דבצר לי'. וכי מתרינן בי' לא ידעינן משום מאי מתרינן בי' וע"כ קאמר בין להיתר (וצ"ל להתרי' וכמו שכתבו התוס' בע"ג (ד' ס"ו) על הא דאמרינן שם ואפי' למ"ד לאו שבכללות אין לוקין עליו. ה"מ כגון עלין ולולבין כו'. אבל היכא דהאיסור מפורש כל א' לבד כגון בכל איסורי דעלמא אי אמרינן מהכא שמצטרפי לא חשבינן לי' לאו שבכללות ועיין במה שכתבו התוס' בשבת (דף פ"ט) בד"ה אסורין תבלין ב' וג' שמות ממין א' או מב' מינים אסורין ומצטרפין זע"ז וכתבו התוס' אסורין ומצטרפין לכאורה נראה דמדתני אסורין ותנא תו מצטרפין דאסורין היינו לאסור את הקדירה ומצטרפין למלקות ואע"ג דלענין חיוב חטאת אמרינן כו' ור"ש מפרש דאסור' ומצטרפת הכל מיירי להצטרף לאסור את הקדירה ולא למלקות א"נ אסורין בנתינת טעם אם נפלו בקדירה ומצטרפין לאסור בתערובות ע"ש וכל זה הוא לרבנן אבל לר' מאיר מצטרפין למלקות ולהתרי' נמי:

[עוד איפשר לומר כמו שכתבו התוס' בע"ג (ד' ס"ו) ורבא אמר לך הא פני ר"מ היא וא"ת א"כ מאי אירי' מיני מתיקה דאמר חזקי' אפי' בלא מיני מתיקה נמי מצטרפין משום דכל מה שתיעבתי לך כו' לכן נראה לרבא דמוקי לה כר"מ איתא לחזקי' ואע"ג דאמר ר"מ כל איסורים שבתורה מצטרפים ואפי' בלא מיני מתיקה משום דדריש כל מה שתיעבתי לך כו' ה"מ באיסורים בעין אז ודאי מצטרפין חצי זית מזה וחצי זית מזה לחייב אפי' אינם שוים במתיקה אבל כשהם מעורבין בתבשיל שאינם בעין כי ההיא דתבלין שנים וג' כו' מיירי שמתבל בהם הקדירה אפי' ר"מ מודה לחזקי' דדווקא במיני מתיקה מצטרפין כגון שיש למתק הקדירה אבל אם אינם שוים במתיקה לא מצטרפין כיון דאין שוין בנתינת טעם ואיפשר דע"כ אמר מצטרפין בין לאיסור בין כדי ליתן טעם (והיינו דווקא במיני מתיקה וכמו דאמר בירושלמי (פ"ב דערלה) ניחא שני שמות ממין א' שני מינים משם אחד ר' אבהו בשם ר"א במיני מתיקה אין בין בהתרי' (פי' למלקות דלא בעי שיהא דווקא מיני מתיקה לפי מה שכתבו התוס' אך העיקר כגירסת שנות אלי'):