נועם ירושלמי על ערלה ב:א:טז

הערלה וכלאי הכרם עולין בא' ומאתים מנין שהם עולין כתיב מלא מליאה מה מליאה שנאמר להלן עולה אף כאן עולה אי מה להלן מאה אף כאן מאה לפי שכפל הכתוב איסורו שינו חכמים חיובו עד כדון כלאי הכרם ערלה מנין מה זו איסור הניי' אף זו איסור הניי' מה זו עולה אף זו עולה עד כדון כר"ע כר' ישמעאל ופי' המפרש מהרא"פ דהאי ג"ש דהמליאה איתא בספרי וסתם ספרי ר"ש ואליבא דר"ע:

ולי נראה שהוא עפ"י מאי דאיתא בירושלמי (פ"ק דקדושין ה"ב) ובשטר ניחא בכסף דכתיב ויצאה חנם אין כסף בשטר מנלן עברי' למידה מבת חורין פי' שנקנית בשטר דכתיב אם אחרת יקח לו הקישה הכתוב לאחרת מה אחרת מקני' בשטר ועברי למד מעבריה נמצא למד מלמד עד כדון כר"ע דאית ליה למד מן המלמד כר' ישמעאל דלית ליה למד מן המלמד כו' אלמא דפליגי אפי' בחולין דר' עקיבא אית ליה דלמידין למד מן הלמד ור' ישמעאל לית ליה אפי' בחולין דלמידין למד מן הלמד וע"כ אומר עד כדון כר' עקיבא כר' ישמעאל מניין דהא הכא למד מן הלמד הוא דכלאי הכרם ילפינן מתרומה מהא דמליאה מליאה וערלה ילפינן מכלאי הכרם וא"כ הוי למד מן הלמד ור' ישמעאל סובר דלא ילפינן למד מן הלמד אפי' בחולין וע"ז אומר עד כדון כר"ע כר' ישמעאל (פי' דמנין יליף ר' ישמעאל דהא ס"ל דאין למידין למד מן הלמד):

ובזה יתבאר דלא כמו שכתבתי בספרי ע"י (סי' ט"ו) בהירושלמי ורפ"ח דיבמות קדשים מהו שיהיו אסורין בישראל ערל ללמוד מן הפסח אין אתה יכול שאין בו שבירת עצם ולא מן התרומה שהוא למד מן הלמד פי' שתרומה עצמה ילפינן מפסח והפ"מ פי' משום דתרומה קודש אקרי וכתבתי שם בספרי שטעה בזה דהא במ"ש אמרינן במכות (דף י"ז) דמעשר דגן חולין הם כש"כ בתרומה דהא בקדושין (דף נ"ג) ס"ד דמ"ש איקרי קודש יותר מתרומה ע"ש [ועיין בשילהי מוע"ק (דף כ"ז) ולא קודש אקרי] אבל לא לענין שאין למידין למד מן הלמד כמו בקדשים וכתבתי שם דהטעם הוא דבתר מלמד אזלינן והמלמד הוי קדשים ע"ש שהארכתי בזה:

אבל לפי מה שביארתי כעת נראה בפשיטות דהא בירושלמי (רפ"ח דיבמות) שם קאי לר' ישמעאל דאמרינן התם איש איש לרבות את הערל ואמרינן שם עד כדון כר"ע כר' ישמעאל מאי תני ר' ישמעאל אומר נאמר תושב ושכיר בפסח ונאמר תושב ושכיר בתרומה ואח"כ אומר קדשים מהו שיהא ערל אסור בהם (וכן כתב הפ"מ שזה קאי לר' ישמעאל ע"ש מה שהקשה מזבחים (דף מ"ח) ולר' ישמעאל אין למידין למד מן הלמד אפי' בחולין ג"כ וכמו דמוכח מהירושלמי (פ"ק דקדושין) וכמו שביארתי:

וכן אמרינן בירושלמי (פי"א דיבמות) עד כדון לאזהרה לעונש מנין ואמר ר' שמואל ב"ר רבי יצחק הנה מהנה זימה מזימה וקאמר עד כדון כר' עקיבא כר' ישמעאל מאי תני ר' ישמעאל אותו מאתהן ופי' הפ"מ זו היא שיטת ר"ע דיליף הנה הנה זימה זימה כר' ישמעאל (פי' אבל לר' ישמעאל מצינו ברייתא דלא יליף הכי והנה הפ"מ לא כיון בפירושו והעיקר הוא כמו שפירש הק"ע דהיינו כמו דאיתא בירושלמי (פ"ק דקדושין ה"ב) עד כדון כר' עקיבא דאית ליה למד מן הלמד כר' ישמעאל דלית ליה למד מן הלמד כו' וא"כ הא דאמר דאתי הנה מהנה וזימה מזימה הוי כמו למד מן הלמד וא"כ לר' עקיבא ילפינן מהא דהנה מהנה זימה מזימה אבל לר' ישמעאל דלא ילפינן למד מן הלמד ליכא למילף מן הנה מהנה זימה מזימה עי"ש. ובמ"א הארכתי בזה