נועם ירושלמי על ערלה א:א:יט

עוד בירושלמי שם שורש הפטור פוטר והתנינן ר' יוסי אומר אפי' הפנימי למאכל והחיצון לסייג הפנימי חייב והחיצון פטור ויפטר צד החיצון לצד הפנימי (פי' כיון דשורש הפטור פוטר) ר"ז אמר כו' ראוי הוא לחשוב עליו ולחייבו (פי' כיון דצד החיצון לסייג ראוי לחשוב עליו שיהא לאכילה (כמו דאמרינן שם נטעו שנה ראשונה לסייג מכאן ואילך חישב עליו למאכל בא במחשבה (פי' וחייב) וכה"ג אמרינן בש"ס דילן בסוטה (ד' מ"ג) לעולם ילדה בילדה וכגון דנטע הך קמייתא לסייג ולקורות דתנן הנוטע לסייג ולקורות פטור מן הערלה ומ"ט ילדה בזקינה דבטילה ומ"ט ילדה בילדה לא בטילה התם אי ממליך עלה לאו בת מיהדר היא הכא אי ממליך עלה בת מיהדר היא דהא מעיקרא לפירא קיימא מידי דהוי אעלו מאליהם דתנן עלו מאליהם חייב בערלה: אך לכאורה קשה לפי מה שביארתי דהא דשורש הפטור פוטר זהו דווקא אם השריש מתוך שלו לתוך של חבירו משום דכתיב גידולי אדמתך עד שיהיו כל הגידולים מאדמתך אבל מח"ל לארץ לא א"כ מאי פריך לפטור צד החיצון לצד הפנימי הא בכה"ג לא אמרינן דשורש הפטור פוטר:

ע"כ נראה לי לבאר הירושלמי שאח"ז ומתוך זה יתבאר הירושלמי הזה והוא דאמרינן אח"ז שם בירושלמי ר' יוסי כרשב"ג (פי' ר' יוסי דאמר דאפי' הפנימי למאכל והחיצון לסייג הפנימי חייב והחיצון פטור ולא אמרינן דשורשים חיין זה מזה) סובר כרשב"ג (דסובר דאילן שמקצתו נטוע בארץ ומקצתו בח"ל צד הנטוע בארץ חייב וצד הנטוע בח"ל פטור וסובר ג"כ דמחלקינן הצדדים ולא אמרינן דשורשים חיין זה מזה) אפי' יסבור כרבי ערלה תלוי' לדעתי' ומעשרות אינם תלוים לדעתי' עכ"ל הירושלמי (פי' דמשני דהא דר' יוסי אפי' כרבי דס"ל דאילן שמקצתו נטוע בארץ ומקצתו בח"ל דהוי כאלו נטוע בארץ וכמו שביארתי דס"ל דלא מחלקינן הצדדים והוי כטבל וחולין מעורבין זה בזה ואפ"ה מודה לר' יוסי דהפנימי למאכל והחיצון לסייג דהפנימי חייב והחיצון פטור והטעם הוא משום שערלה תלוי' לדעתי' ומעשרות אינם תלוים לדעתי' (פי' דהא דחיצון לסייג הוא משום דדעתי' ומחשבתי' שיהיה החיצון לסייג והפנימי למאכל וע"כ אעפ"י דס"ל לרבי שורשין חיים זה מזה אעפ"כ מחלקינן הצדדים דאמרינן דכך היה דעתי' מתחילה דאעפ"י שינקו אהדדי אפ"ה יהיה הפנימי למאכל וצד החיצון לסייג. ולא יהיה מגר זה לזה):

אבל בפלוגתא דרבי ורשב"ג בהא דמקצתו נטוע בארץ ומקצתו נטוע בח"ל פטור דהא דח"ל פטור הוא מצד דח"ל פטור בעצם מדין תורה וכמו שאומר הירושלמי דמעשרות אינם תלוים לדעתי' וע"כ קאמר דהוי כאלו כולו נטוע בארץ ולא שחייב כולו אלא דהוי כאלו טבל ומעשר מעורבין זה בזה ולא נוכל לחלק הצדדים כיון דשורשים חיין זה מזה משא"כ בחיצון למאכל ופנימי לסייג ועיין לעיל מה שביארתי בזה על הירושלמי (בספ"ה דכלאים):

וע"כ פריך בירושלמי שורש הפטור פוטר והיינו דווקא בביכורים ובזה כ"ע מודו דכתיב גידולי אדמתך עד שיהא כל הגידולים מאדמתך אבל בלא"ה אפי' לרבי דאמר שורשים חיין זה מזה אפ"ה לא אמרינן שורש הפטור פוטר דזהו דווקא אם שורש הפטור הוא פטור לגמרי וע"כ פוטר לכל האילן אבל במקום שהפטור והחיוב מעורבים זה בזה לא אמרינן דשורש הפטור פוטר כיון דליכא פטור בלא חיוב וחיוב בלא פטור וע"כ ס"ל לרבי דאילן שמקצתו נטוע בארץ ומקצתו בח"ל דנעשה כטבל ומעשר מעורבים זה בזה אבל במקום שהפטור פטור לגמרי ע"כ אמרינן שורש הפטור פוטר [וע"כ אמרינן בירושלמי (פ"ג דערלה) ונטעתם פרט לשנטעו עו"ג עד שלא באו ישראל לארץ ר' הונא משום ר' אבא הדא אמרה שורש פטור פוטר ופי' דכיון שהיה שורש פטור תחילה לגמרי ע"כ פוטר אח"כ):

וע"כ פריך בירושלמי שורש פטור פוטר והתנינן ר' יוסי אומר אפילו הפנימי למאכל והחיצון לסייג הפנימיחייב והחיצון פטור ויפטר צד החיצון לצד הפנימי (פי' כיון שביארתי דפנימי למאכל והחיצון לסייג דהפנימי חייב והחיצון פטור וכמו שביארתי דאפילו רבי שסובר דאם מקצתו נטוע בארץ ומקצתו בח"ל דטבל וחולין מעורבים זה בזה אפילו הכי מודה דפנימי למאכל וחיצון לסייג דפנימי חייב וחיצון פטור דערלה תלוי' לדעתי' ומעשרות אינם תלוי' לדעתי' וכיון שערלה תלוי' לדעתי' מחלקינן הצדדים לגמרי וצד הפנימי חייב וצד החיצון פטור) וא"כ קשה דיפטר צד החיצון לצד הפנימי דכיון שהוא פטור לגמרי א"כ צריך להיות שורש הפטור פוטר וע"ז אמר. ר' זעירא אמר לה סתם רבי לא בשם ר' אלעזר ראוי הוא לחשוב עליו ולחייבו דאימתי אמרינן דשורש הפטור פוטר היינו דווקא אם שורש הפטור אינו ראוי לחשוב עליו ולחייבו אבל אם הוא ראוי לחשוב עליו ולחייבו לא אמרינן ששורש הפטור פוטר [וכה"ג אמרינן בש"ס דילן בסוטה (ד' מ"ג) אמר ר' ירמי' לעולם ילדה בילדה וכגון דנטע הך קמייתא לסייג ולקורות דתנן הנוטע לסייג ולקורות פטור מן הערלה ומ"ט ילדה בזקינה דבטילה ומ"ט ילדה בילדה דלא בטילה התם אי ממליך עלה בת מיהדר היא דהא מעיקרא לפירא קיימא מידי דהוה אעלו מאליהן דתנן עלו מאליהן חייב בערלה]: